האנג'לים - המושיעים של ענף ההייטק המקומי

איך שלא תסתכלו על זה, היום קשה יותר להקים חברת סטארט־אפ בישראל מאשר בשלוש השנים האחרונות. לפי חברת המחקר IVC, קושי דומה נרשם רק בשנים 2001–2002, שיא המשבר בחברות הטכנולוגיה בישראל.

למרות הצהרותיהן של קרנות ההון סיכון על מחויבותן לחברות סטארט־אפ בשלבי ההקמה (seed), הן מפחיתות בהדרגה את השקעותיהן בחברות בשלב זה. חלקן של השקעות ה־seed מסך כל ההשקעות של קרנות ההון סיכון הישראליות ירד ל־8% במחצית הראשונה של שנת 2008 - לעומת 18% במחצית הראשונה של 2007 ו־14.5% במחצית הראשונה של 2006.

גם דו"ח ה־Money Tree של פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן PwC מצא כי סכום ההשקעה של קרנות הון סיכון (כולל קרנות זרות) בחברות בשלבי הקמה בישראל נמצא בשפל של שבע וחצי שנים. סכום זה עומד על 12 מיליון דולר בלבד ברבעון השני של 2008. ממוצע ההשקעה בחברה בשלב ה־seed עומד כיום על 1.5 מיליון דולר לעומת 2.4 מיליון דולר ברבעון הקודם ו־3.9 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

לתוך הוואקום הזה נכנסים האנג'לים. מדובר באנשים פרטיים בעלי הון אישי, המזהים את ההזדמנויות הרבות שנקרות על דרכם ומסוגלים להגיב מהר.

חבר מביא חבר

מוסד האנג'לים בישראל אינו חדש. באופן מסורתי נוח יותר לקרנות ההון סיכון הישראליות להתרכז בטריטוריות מסוימות, כגון תקשורת, חומרה וטלקום, ולהותיר בחוץ אחרות, כגון אינטרנט או מכשור רפואי - לפחות עד לאחרונה. לתחומים האלה נכנסו אנג'לים מוצלחים כגון יוסי ורדי, יאיר גולדפינגר ושלמה בן־חיים. למרות זאת נוצר הרושם בתעשייה כאילו ישראל הפכה למוקד עלייה לרגל עבור אנג'לים חדשים.

גיא פרמינגר, שותף ב־PwC: "בעבר האנג'לים היו ישראלים שעשו אקזיט ורצו לשחזר את ההצלחה. כיום האנג'לים מגיעים בעיקר מחו"ל, כמעט תמיד מארצות הברית, והם אינם דווקא יהודים. לרוב יש להם היכרות מוקדמת עם ישראלים או עם חברות הייטק ישראליות. זהו סימן חיובי מאוד לוותק ולבגרות של השוק הישראלי".

השקעות שמקורן באנג'לים, בניגוד לקרנות הון סיכון, הן השקעות קטנות במרבית המקרים. הן יכולות לנוע מעשרות אלפי דולרים ועד מיליוני דולרים בודדים. לעתים האנג'לים מתאגדים בקבוצות השקעה, ובמקרים אלה סכום ההשקעה הממוצע נע בין 2 ל־3 מיליון דולר ויכול להגיע במקרים מיוחדים אף ל־7–8 מיליון דולר.

אסור לשכוח שהשקעה ראשונית טובה לא רק לחברות אלא גם לאנג'ל עצמו. האנג'לים החדשים לוקחים על עצמם סיכון מסוים, ולכן דורשים מהיזמים התחייבויות דומות לאלה שדורשות קרנות ההון סיכון. השקעה של חצי מיליון דולר בסיבוב ה־seed, ובעקבותיו סבב גיוס נוסף הכולל דיסקאונט של 25% ממה שהקרן תיכנס בו, הם תופעה שגורה. במקרים רבים האנג'לים שמשקיעים בסיבוב הראשון דורשים את זכות הראשונים להשקיע גם בסיבוב הבא.

האינדיקטורים לתופעה זו בארה"ב ברורים יותר: מספר האנג'לים הפעילים בה עתיד לעלות באופן ניכר, לאחר שצמח בכ־10% משנת 2006 לשנת 2007, כך על פי מכון המחקר להון סיכון באוניברסיטת ניו המפשייר. ראש המכון, ג'פרי סול, הסביר כי ההאטה הכלכלית הקטינה את היקף ההשקעה הפנויה לכל אחד מהאנג'לים, כך שהשקעה של 100 אלף דולר של משקיע אחד תכוסה היום בשיתוף פעולה של ארבעה או חמישה אנג'לים מאוגדים. נכון להיום פעילים כ־260 אלף אנג'לים בארה"ב, שהשקיעו בשנת 2007 כ־26 מיליארד דולר בכ־57 אלף עסקאות.

תופעה מתעצמת בארה"ב

חברת המחקר הסוקרת את שוק החברות בשלב המוקדם, אנג'לסופט (Angelsoft), מצאה עלייה משמעותית של 358 קבוצות אנג'לים בארה"ב ברבעון השני לבדו, וצמיחה של 9,416 משקיעים שונים לעומת הרבעון המקביל ב־2007. עם זאת, החברה מצאה כי במהלך הרבעון השני חלה ירידה של כ־200 אלף דולר בערכה של חברת סטארט־אפ ממוצעת: מ־2.5 מיליון דולר ברבעון הראשון ל־2.3 מיליון דולר ברבעון הנוכחי. לשם השוואה, מנהליה העריכו אותה שנה קודם לכן ב־3 מיליון דולר. "האנג'לים אינם פזרניים יותר מפעם, אבל עבור רבים מהם השקעה בחברות סטארט־אפ במחיר נמוך מאפשרת להם להשיג חלק גדול יותר בחברה בפחות כסף", אומר דיוויד רוז, מנכ"ל אנג'לסופט.

היזם אסף אונגר, מייסד ומנכ"ל אקספאניטי (Xpanity), חברת סטארט־אפ העוסקת בפרסום ממוקד באינטרנט, גייס בחודש שעבר מיליון דולר בסבב הראשון. "בסופו של יום, חברה טכנולוגית שתרצה לגדול תזדקק לשירותיהן של קרנות ההון סיכון", הוא מסביר. "אך כשיזם מגייס כסף לראשונה, והוא מצליח להלהיב אנג'ל או קבוצה של אנג'לים, הכסף עשוי להיות בחשבון שלו אפילו בתוך שבועיים".

"המשבר שפקד את עולם האשראי לא פסח על אף אחד", אומר אונגר, שזה עבורו סבב הגיוס השני מאנג'לים. "אם בעבר היית מגייס מכל אנג'ל סכום שיכול לנוע בין 200 ל־500 אלף דולר, כיום נעים הסכומים בין 100 ל־250 אלף דולר לאנג'ל".

ככל הנראה אין תחליף לקרנות ההון סיכון. "כדי לשווק את המוצר החברה זקוקה לסכומי כסף גדולים הרבה יותר משגייסה בתחילה. בשלב זה האנג'לים מראים את הדרך לקרנות ההון סיכון, כיוון שסכומי הגיוס בשלבים המאוחרים גדולים עליהם", אומר אונגר. "גם אם הקרנות משקיעות כיום פחות, זה עניין זמני", אומר אונגר. "במהרה נראה את הקרנות חוזרות להשקיע יותר גם בחברות seed".

אנג'לים בולטים בישראל

אריק בן חמו השקיע ב־Contextream, Go Networks, Voltaire, Atrica Finjan, My6sense

סטיב קייס, ממייסדי AOL, השקיע ב־FoxyTunes (נמכרה ל AOL)

אנדי בכטולשיים, ממייסדי סאן מיקרוסיסטמס ומהמשקיעים הראשונים בגוגל, השקיע ב־Mysticom

בובי לינט השקיע ב־Pageonce, Verix, Traiana (נמכרה ל ICAP)

קבוצת ליבות - רונן הופמן, מייקל לובל ומשקיעים נוספים, השקיעו ב־ Plurality

יגאל ליכטמן (מתגורר בארה"ב) השקיע ב־ Startupseeds, Camtrax