טור אייפל: וקאנס בצל המשבר

חופש, שוויון ואחווה הם כידוע שלושת ערכי היסוד של הרפובליקה הצרפתית, ובימי הקיץ מתפנה האומה כולה לעסוק בראשון שבהם - החופש. גם השנה, למרות מצב הכלכלה והרוח השפופים, רק מעטים ויתרו על הווקאנס, מוסד צרפתי של ממש מאז שממשלת "החזית העממית" הנהיגה ב־1936 את החופשה בתשלום.

הנסיעה לחוף הים, לכפר או להרים ופעילויות הנופש המלוות את השהות באתרי הקיט נתפסים בצרפת כפריבילגיות שנכבשו על ידי מעמד הפועלים המאורגן שהפך אותם לנחלת הכלל. החופש, או לפחות החופשה השנתית, קשורים אם כן בטבורם גם לערכי השוויון והאחווה ונהפכו למסורת מקודשת, וכל מי שעבר את חודש אוגוסט בפריז מכיר את התחושה המוזרה שהשבוע כולל שבעה ימי ראשון. שיעור הנופשים בקיץ 2008, שעמד על 52%, היה נמוך באופן קל לעומת השנה הקודמת, אבל כמעט כל שאר הפרמטרים היו באזור האדום - וברור שהצרפתים נאלצו לקבל החלטות. הדרך הקלה ביותר לשמור על התקציב בלי לרדת ברמה היא כמובן לקצר את משך החופשה, ובשנים האחרונות ניכרת מגמה מתמשכת של ירידה שהגיעה לשיעור מצטבר של 30% במספר הלילות הרצופים במקומות הנופש.

סעיף נוסף שנפל קורבן למצב הכלכלי הוא ההוצאה על מסעדות, והגיבור הגדול של הקיץ האחרון הוא ללא ספק הסנדביץ'. באזורים מסוימים הפדיון של בתי הקפה והמסעדות צנח ב־30% לעומת הקיץ הקודם, והממוצע הארצי, ירידה של כ־20%, מראה שמדובר במגמת עומק. המלונאים הצליחו יותר מעמיתיהם המסעדנים וצלחו את הקיץ עם תפוסה יציבה (במחיר של צניחה בצריכת אקסטרות), ומי שהרוויחו בגדול היו אתרי הקמפינג, שחגגו עם תפוסה חסרת תקדים.

אך מה שאפיין יותר מכל את התנהגות הנופשים הצרפתים היה חוסר הנכונות שלהם להתפשר בנושא מזג האוויר. כשהחופשה מתקצרת וכרוכה בכל כך הרבה ויתורים, יום ללא שמש הוא הפסד בלתי נסבל. המרוויחים היו האזורים שבהם הסיכוי לשמש גבוה - חופי הים התיכון, ובעיקר הקוט ד'אזור וקורסיקה. האזורים שסבלו מכך היו חופי האוקיינוס האטלנטי, מהגבול הספרדי בדרום־מערב, דרך בריטני ועד נורמנדי. נופשים רבים לא היססו לשוב לביתם לכמה ימים עד יחלוף זעם כדי לחזור לאתרי הנופש בתיאום מלא עם השמש. אלה מהם שבחרו לנפוש בחו"ל המשיכו במסורת ארוכת השנים והעדיפו בדרך כלל את ספרד ואיטליה, אם כי שער החליפין של הדולר שלח רבים לארצות הברית (עלייה של 32%).

הצרפתים אמנם לא ויתרו על החופשה, אבל השחיקה הקשה בכוח הקנייה שלהם וסימני השאלה המרחפים מעל האופק של הכלכלה הלאומית והפרטית אילצו אותם לסחוט עד הטיפה האחרונה את היורו המעטים שנשארו בכיסם לאחר מילוי הדלק והקניות בסופר. התחזיות הכלכליות שציפו להם עם שובם מן הווקאנס מחקו את החיוך מהפנים השזופים; בקיץ הבא אפילו פיקניק וקמפינג עלולים להיות עבור רבים מהם לוקסוס.