עוקץ: מאשרים ואז מוחים

דמיינו לכם את ישיבת הממשלה בתחילת אוגוסט. על הפרק: קיצוץ רוחבי בתקציבי מרבית משרדי הממשלה בשיעור של 6%. המטרה: מימון התחייבויות שלטוניות בהיקף נרחב, בין היתר לטובת יישום המלצות ועדת דורנר בעניין ניצולי השואה. גובה הקיצוץ: 760 מיליון שקלים.

לפני השרים עמדה דילמה. מצד אחד - קיצוץ הוא רע. מנגד - הגדלת הסיוע לניצולי השואה היא תיקון עוול. לו הייתם שרי מפלגת העבודה, מה הייתם עושים? בעבודה, מסתבר, בחרו לשתף פעולה עם תוכניות האוצר, אבל לזעוק חמס. שכן אחרת קשה להסביר מדוע הצביעו השרים בעד הקיצוץ, אך למחרת הזדרזו למחות, בטענה כי האוצר הוליך אותם שולל.

לב המחלוקת הוא על גובה הקיצוץ. באוצר טוענים שלשרים הוסבר כי הקיצוץ הוא בגובה 6%. שרי העבודה טוענים שראש הממשלה התחייב לקיצוץ של 3% בלבד. עם זאת, קשה להאמין ששרי העבודה אינם מבינים את השפה התקציבית. הקיצוץ שהם עצמם אישרו הוא קיצוץ של 6% לכל דבר. זאת משום שבמקביל אושרה הפשרה של חלק מרזרבות המשרדים, שמקזזת חלק מן הקיצוץ. שרי העבודה בוחרים לעשות שרירים אף על פי שהם יודעים שאין שחר לטענותיהם. לראייה, גם יו"ר ועדת הכספים, חבר מפלגת העבודה אבישי ברוורמן, צפוי לאשר היום את הקיצוץ ככתבו וכלשונו.