בלעדי: בעלי האג"ח של אוסיף דורשים פירעון מיידי

מחזיקי איגרות החוב של חברת אוסיף שבשליטת ארקדי גאידמק דורשים פירעון מיידי של האג"ח. ל"כלכליסט" נודע כי אלו פנו אתמול לנאמן האג"ח, החברה לנאמנות של יובנק, ודרשו לכנס אסיפה נוספת כדי להחליט על דרישה לפירעון מיידי בטענה ל"התנהלות פיננסית לא תקינה שתגרום לפגיעה מהותית במחזיקי האג"ח".

הרקע לדרישת מחזיקי האג"ח הוא פקיעת מועד האולטימטום שהציבו לגאידמק, לפיו היה עליו להעביר עד שלשום ערבות בנקאית של 30 מיליון דולר על הסכום שקיבל כמקדמה לקרקע שמכר בוונוקובו שבמוסקבה לחברת אוסיף, במסגרת עסקת בעלי עניין. על פי מתווה העסקה, אוסיף היתה אמורה לרכוש מגאידמק קרקעות במוסקבה בעסקה שעלותה הכוללת עומדת על 100 מיליון דולר. סכום של 30 מיליון דולר הועבר לנאמנות בפיקדון, והוסכם כי ישוחרר רק לאחר שיתקבלו כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים מהרשויות במוסקבה להעברת הקרקע על שמה של אוסיף ולהשלמות חוקיות נוספות.

אבל דירקטוריון אוסיף החליט להעביר את הסכום כמקדמה לגאידמק עוד לפני שהתקיימו התנאים הראשוניים לשחרורו. לאולטימטום של מחזיקי האג"ח הצטרף גם דירקטוריון אוסיף.

שלשום בחצות דיווחה אוסיף כי אף שגאידמק הודיע שיעביר את הערבות הבנקאית לחברה, הרי שעד אתמול - המועד האחרון שאוסיף הציבה לו כאולטימטום בעקבות דרישת בעלי האג"ח - הוא לא העביר את הערבות.אוסיף הוסיפה כי ד"ר יוסי שגב, המייצג את גאידמק, ביקש עשרה ימים נוספים כדי לתת תשובה לגבי הערבות, בשל עומס הנושאים שבטיפולו ובשל העובדה שרק לפני שלושה ימים מונה לתפקידו, אך היא החליטה לדחות את בקשתו.

ל"כלכליסט" נודע כי במקום ערבות בנקאית, מתכוון גאידמק כבר בימים הקרובים להעביר את מניות אוסיף שלו כערבות לחברה תמורת 30 מיליון הדולרים. נוסף על כך נודע שבכוונתו גם לפרוע את החוב שלטענת בנק מזרחי טפחות מסתכם ב־158 מיליון שקל. גורמים בדירקטוריון אוסיף נוטים להסכים לכך, אך כלל לא בטוח שבעלי האג"ח יסכימו לקבל את המהלך.

חברי הדירקטוריון של אוסיף צפויים למצוא את עצמם בחזית נוספת, לאחר שבעלי מניות המיעוט פנו לחברה בדרישה שתגיש תביעה נגזרת נגד חברי הדירקטוריון בראשות היו"ר לשעבר שלמה רוטמן והמנכ"ל לשעבר נחמן צבר. זאת, בשל רכישת חברת התשתיות ארנסון - שגרמה עלות עודפת לחברה בסכום העולה על 17 מיליון שקל. החברה קיבלה 45 יום לענות על השאלה כיצד היא מתכוונת לפעול בעניין.

ועוד בפרשת החוב לבנק מזרחי טפחות: אתמול דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את מינוי כונס הנכסים לאוסיף שמונה יום קודם לכן. השופטת דליה קרת־מאיר קבעה כי צו הכינוס לא ייכנס לתוקף אלא רק לאחר שתוגש תגובת גאידמק ולאחר דיון שיתקיים בעוד שמונה ימים. זאת, מתוך הנחה שד"ר שגב ישיב את החוב לבנק.

השופטת קבעה שבשמונת הימים הבאים ינסו הצדדים להגיע להסכם שיכלול אחת משלוש חלופות. האחת, הסכמה שתאפשר את המשך הפעילות של גאידמק בבנק מזרחי טפחות; השנייה, למקרה שהצדדים לא יגיעו להסכמה כזו, אז יצטרך גאידמק למכור את אוסיף בתוך שבוע במחיר שיאפשר את פירעון החוב לבנק; והשלישית, גאידמק יפרע את החוב לבנק ממקורות אחרים מבלי למכור את אוסיף.

כתנאי ראשון להסדר הפשרה חויב גאידמק לשחרר פיקדון של 38 מיליון שקל שקיים בבנק, ואשר שימש כנגד הערבות לבית"ר ירושלים בהתאחדות לכדורגל, ועתה ישולם לבנק על חשבון החוב. אחרי הצעד הזה צפוי החוב לרדת ל־120 מיליון שקל.

אתמול הופיע באוסיף נושה משמעותי נוסף בדמות בנק לאומי, שהודיע שהעברת הפיקדון שהועמד בעסקת וונוקובו למקדמה מהווה עילה להעמדת כל התחייבויות אוסיף לבנק לפירעון מיידי. ל"כלכליסט" נודע כי החוב של אוסיף לבנק לאומי עומד על מאות מיליוני שקלים.

אמנם בשלב זה מדובר במכתב איום בלבד, אבל בנק לאומי דרש מהחברה לגרום ללא דיחוי להחזרת 30 מיליון הדולרים לקופתה ולהציג תוכנית עסקית כיצד בכוונתה לפרוע את חובותיה לבנק.

מעט מפתיע שהפנייה של לאומי מגיעה עכשיו, שכן העובדה כי הפיקדון בסכום של 30 מיליון דולר הפך למקדמה היתה ידועה מזה כמה שבועות.