צילום: אלכס קולומויסקי
הרפורמה בהוצל"פ אושרה לקריאה שלישית: הרישיון ישלל, רכבים יעוקלו
כלי הנשק החדשים של ההוצאה לפועל יהיו הקפאת כרטיסי אשראי, גישה למידע אישי מחברות האשראי והבנקים, עיקול מכוניות פרטיות ושלילת רישיון הנהיגה. "החוק ישרת בעיקר את הבנקים", אומרים אנשי האקדמיה
לא מדובר בעוד תיקון לחוק או בסעיף טכני חסר חשיבות: ביום חמישי האחרון אושרה בקריאה שנייה ושלישית הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל בוועדת חוקה, חוק ומשפט. רפורמה נועדה להעלות במידה ניכרת את שיעורי הגבייה הנמוכים במערך ההוצאה לפועל, באמצעות פגיעה ממשית בחייבים: השעיית רישיון נהיגה ואיסור שימוש בכרטיסי אשראי. במקביל הרפורמה כוללת סעיפים שמטרתם הגנה על בעל החוב מפני סנקציות שהחוקיות שלהן בעייתית, דוגמת מאסר ופינוי ממקום המגורים.
הדיונים בעניין הרפורמה התפרסו על פני שנה ושמונה חודשים, וריכזו התלהטות יצרים בין שמאל וימין, בין לשכת עורכי הדין והבנקים ובין ארגונים חברתיים. "על ההוצאה לפועל מוטלת החובה למצות את מרב ההזדמנויות שהחוק החדש מעניק לה", אמר לאחר אישור החוק יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ פרופ' מנחם בן־ששון. "אני משוכנע שהרפורמה תשפר מאוד את שיעורי הגבייה ותקרב אותנו למודל של המרכז לגביית קנסות".
עם פתיחת מושב החורף, תעלה הרפורמה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. אם החוק יאושר, הוא ייכנס לתוקפו, בתזמון שהוא לא פחות מאירוני: 1 במאי 2009, חג הפועלים המסורתי.
עורכי הדין מיהרו לחגוג
"ניצחון ללשכת עורכי הדין", הכריזה ההודעה שפרסמה הלשכה מיד לאחר אישור הרפורמה, כשנודע שהוועדה השאירה בידי הלשכה את הסמכות לקבוע בעצמה את גובה שכר הטרחה בהליכי ההוצאה לפועל. אבל לא כולם מרוצים. "החוק ישרת בעיקר את הבנקים", אומרת ל"כלכליסט" מוריה אבנימלך, מומחית בכלכלת רווחה, עוני ואי־שוויון ומרצה במכללה למינהל. "אני רואה חשיבות בכך שהרפורמה יצאה מחוק ההסדרים", אומרת אבנימלך, אך ממהרת לסייג: "אני לא בטוחה שהגיעו לאיזון הראוי בין החייבים לבין הנושים".
הצעת החוק מרחיבה מאוד את סמכויותיו של רשם ההוצאה לפועל. הוא יהיה רשאי מעתה לדרוש לקבל מידע מחברות האשראי, מחברות הביטוח ומהבנקים, כדי לקבל תמונת מצב רחבה על מצב הנכסים של בעל החוב - כל זאת ללא צורך בוויתור על סודיות מצדו. הנהלת בתי המשפט עמלה על פיתוח מערכת מחשוב שתאפשר להוצאה לפועל לקבל מידע מחברות הסלולר ומבזק על חשבונות טלפון, לקבל מהבנקים את פירוט התנועות בחשבון העו"ש של החייב, ולקבל מחברות האשראי את פירוט הוצאותיו של החייב.
החוק החדש גם מסמיך את הרשם להטיל על אזרחים בעלי חוב סנקציות מרחיקות לכת, ובהן איסור על חידוש רישיון נהיגה, שלילת דרכון וכן איסור על שימוש בכרטיס אשראי. הרפורמה אמורה גם לחולל מהפכה בפרק הזמן שיידרש מעתה לגביית החובות, באמצעות מסלול גבייה מקוצר לחובות של עד עשרת אלפים שקל. לשכת ההוצאה לפועל תוכל לעקל כלי רכב וסכומי כסף, בלי שהנושה יצטרך לשכור עורך דין כדי לגבות את החוב.
"זו בהחלט בשורה", אומר עו"ד מוטי ישר ממשרד כהן, וילצ'יק, קמחי ושות', "עד כה המצב היה בלתי נסבל: עורכי דין היו פונים למשרדי חקירות כדי לקבל את המידע, ולעתים נדרשים להלך על חבל דק". עו"ד אורלי טננבוים, המתמחה בדיני הוצאה לפועל במשרד גורניצקי ושות', מצטרפת לתמיכה, "בניית מערכת מידע בהוצל"פ אשר תאפשר לזוכה לקבל אינפורמציה "על המצב בשטח" היא מהלך ראוי ויעיל. הצעד הזה יוריד את העלויות ביחס למצב כיום, שבו זוכים נאלצים לשכור את שירותיהם של חוקרים פרטיים כדי להשיג את המידע".
במקביל להרחבת הסמכויות של ההוצאה לפועל, הרפורמה גם מצמצמת את השימוש בצווי מאסר במהלך השנתיים הקרובות, לתקופת ניסיון. בתום התקופה יבוטלו פקודות המאסר כליל. נחיצותן של פקודות המאסר בחוק ההוצאה לפועל עוררה ויכוח לא רק בין לשכת עורכי הדין והארגונים החברתיים, אלא גם בין שופטים בדימוס שעסקו רבות בסוגיה זו. השופט דוד בר אופיר, סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס, התייחס באוגוסט האחרון לסכנה הצפויה לדבריו מביטול פקודות המאסר: "אני משוכנע שאם יבוטלו המאסרים, נחזה בתוך ימים בקריסה של מפלס התשלומים בהוצאה לפועל".
"המאסר מוסרי כמו פצצות מצרר"
בניגוד לעמדתו של בר אופיר, שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב טירקל טוען שחרב האיום במאסר אינה מוסרית במקרה זה: "גם פצצות מצרר נחשבות לאפקטיביות, ובכל זאת נקבע שהשימוש בהן אינו מוסרי. ללשכות ההוצאה לפועל מגיעים המסכנים הכי גדולים בחברה, שאין להם פה ואין להם ייצוג. אם דרך הגבייה היעילה ביותר היתה להביא את את החייב בפני רשם ההוצאה לפועל, להפשיט אותו ולהצליף בו, האם גם אז היינו עושים את זה?".
הרפורמה גם מחייבת את הבנקים לספק דיור חלופי לבעלי חוב שמפגרים בתשלומי המשכנתה ומפונים מדירתם - עד לתקופה של שנה וחצי. רשם ההוצאה לפועל יקבע את פרק הזמן בפועל. בעניין זה נמסר בתגובה מאיגוד הבנקים: "הכנסת בחרה לממש מטרה ראויה של השגת דיור לאנשים שאינם יכולים לקנות דירה - באמצעות הטלת המימון על הבנקים". עוד נמסר שהבנקים שוקלים את צעדיהם המשפטיים.
2 תגובות לכתיבת תגובה