תכנית החילוץ האלטרנטיבית לוול סטריט
ניתן להקטין את עלות התכנית על ידי מתן תמיכה ממשלתית לגופים פיננסים שירכשו את הנכסים
ה"בוסים" של וול סטריט, ברננקי ופולסון שר האוצר, היו יכולים אולי להעביר תכנית אחרת: מתן תמיכה –"סובסידיה" לטווח קצר, על מנת לתמרץ גופים פיננסים לרכוש את הנכסים הבעייתיים. לתכנית כזו תג מחיר נמוך יותר שהיה מקל על הקונגרס לבלוע את הגלולה, ובדרך גם היו מחזירים את האמון בשיטה האמריקאית.
BOS - קנה, תפעל ומכורהנחת היסוד היא כי התכנית המוצעת כיום לא באה על חשבון משלם המיסים אלא לטובתו, מאחר והאלטרנטיבה היא קריסת השווקים הפיננסים. על פי הערכות החזקת הנכסים לאורך זמן תניב תשואה של כ-8%.
כלומר, מישהו בממשל יודע לעשות את החשבון - כמה צריך לשלם ואיזו תשואה הוא מעריך לקבל. אולם אם הפקידים יכולים – גם השוק יכול לעשות חשבון. הממשל מתכוון להוציא 700 מיליארד דולר, פקידיו ירכשו את הנכסים, ינהלו אותם, ולאחר מכן ימכרו אותם בשוק או יחכו לפדיונם. במקום זאת היה עדיף לחשב מהו גובה התמיכה - "הסובסידיה" - הנדרשת לטווח הקצר, על מנת שגורמים פיננסים יסכימו לרכוש את הנכסים הבעייתיים. את גובה הסובסידיה ניתן לקבוע בדרך של מכרז, שיהיה בוודאי אטרקטיבי גם עבור הסקטור הפיננסי הבינלאומי. הגוף שיבקש לקבל את התמיכה הנמוכה ביותר מהממשל - יזכה. הוא זה שירכוש את הנכסים הרעילים מהבנקים, "יתפעל" אותם וימכור אותם בסופו של דבר. היתרונות ברורים:• עלות התכנית תוקטן, ולקונגרס יהיה יותר קל לאשרה (לא יותר מעלות של כמה חודשי לחימה בעירק);
• הממשל לא יצטרך להתעסק עם ניהול ותחזוק של נכסים פיננסים;
• הממשל לא יצטרך לגייס את הכסף - הגרעון לא יגדל, האינפלציה לא תרים ראש והדולר לא ימשיך להיחלש;
• קיום המכרז ייצור תג מחיר ושוק לנכסים שמכבידים היום על מאזני הבנקים בגלל שאין להם שוק ומחיר, וישחרר את מחנק האשראי המתפתח במערכת;
• הממשל יוכל להתפנות לטפל בשוק הדיור ובבעיות המאקרו כלכליות של ארה"ב.
בשיטה כזו ניתן יהיה לשלב מנגנון של החזר הסובסידיה או חלקה אם התשואה שיניבו הנכסים לבסוף תהיה גבוהה משיעור מוסכם שיקבע מראש. אולם לא פחות חשוב: אמריקה תחזיר את האמון והביטחון של המשקיעים ב"שוק החופשי" – המנגנון הבעייתי, שבינתיים לא מוצע לו תחליף ונראה כי לא ישתנה בקרוב.
5 תגובות לכתיבת תגובה