ביה"ד לעבודה: רשימת לקוחות של חברה היא סוד מסחרי

בית הדין הארצי לעבודה הפך ביום ג' האחרון החלטה של בית הדין המחוזי כשקבע כי רשימת הלקוחות של חברת שח"ל טלרפואה מהווה סוד מסחרי וכי עובד לשעבר שפנה ללקוחות החברה עשה ברשימה שימוש שלא כדין.

רוני תובל עבד בחברת שח"ל כאיש מכירות במשך שמונה שנים, עד לפיטוריו במאי 2006. במהלך תקופת עבודתו הוחתם תובל על הסכם סודיות, לפיו הוא מתחייב לשמור בסודיות מוחלטת כל מידע הנוגע לחברה - ללא הגבלת זמן. תובל החל לעבוד בחברת נטלי, מתחרה של שח"ל, בסמוך לסיום עבודתו בשח"ל.

מיד עם המעבר לחברה המתחרה החל תובל לפנות ללקוחות חברת שח"ל במטרה להעביר אותם לחברה המתחרה. החשד של חברת שח"ל התעורר לאחר שלמעלה מ-40 לקוחות פנו אליה בתקופה של חצי שנה בבקשה להפסקת התקשרות.

שח"ל, באמצעות עו"ד רונן הורוביץ ממשרד הורוביץ אבן אוזן ושות', פנתה לבית הדין האזורי לעבודה כדי לקבל צו מניעה זמני נגד השימוש של תובל ברשימת הלקוחות של החברה. בית הדין האזורי בחן את הבקשה על-פי הלכת צ'קפוינט, הקובעת כי ניתן להצדיק הגבלת עיסוק של עובד במספר תנאים ובין היתר למנוע שימוש שלא כדין בסוד מסחרי השייך למעסיק קודם.

חברת שח"ל לא היתה מעוניינת לחשוף את רשימת לקוחותיה בהליך שהתנהל ועובדה זו לבדה הספיקה לבית הדין האזורי לקבוע כי החברה לא הוכיחה את קיומו של הסוד המסחרי. שח"ל אף ביקשה להגיש את הרשימה ללא פרטים מזהים ולעיונו של בית הדין בלבד, אולם בית הדין לא נענה לבקשה זו.

השופט יגאל פליטמן, שכתב את פסק הדין בבית הדין הארצי, הפך את ההחלטה וקבע כי רשימה של לקוחות שהחברה משקיעה בהם מאמצים - מבחינת הפניית משאבים כלכליים ושעות עבודה של סוכניה - מהווה סוד מסחרי. "מדובר בלקוחות ממשיים או בלקוחות קבועים", קבע ביה"ד, "ולא בלקוחות פוטנציאליים שאת שמותיהם ניתן לדלות מ'דפי זהב'.

בית הדין קבע כי העובד עשה שימוש שלא כדין ברשימה ופסק פיצויים בסך 40 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.