בשבחה של הסבלנות

פאניקה. בצורה זו, מדווחות כותרות העיתונים, מגיב ציבור המשקיעים למפולת בשווקים בשבועיים האחרונים. הכתבות מספרות על משקיעים מודאגים המתקשרים לבתי ההשקעות ופודים את כספם ועל משקיעים שמקטינים את אחזקתם במניות והופכים את התיק לסולידי.

זה לא נדיר: בתקופות של ירידות ואי-ודאות משקיעים רבים מעדיפים לצאת משוקי המניות ולהיכנס בעיתוי "נכון יותר". הבעיה הגדולה ביותר היא לגלות מהו העיתוי הנכון. התשובה היא שכדאי לוותר על הניסיון למכור בשיא ולקנות בשפל.

המחקרים מראים שמשקיעים המנסים לתזמן כניסות ויציאות משוק המניות יוצאים בדרך כלל מופסדים. הנה דוגמה: בעשור שהחל ב-1998 ונגמר בסוף 2007 רשם מדד ת"א-100 עלייה של 300%. אבל אם ננטרל את עשרת הימים בעלי התשואה הטובה ביותר התשואה תרד ל-150%; בנטרול 20 הימים הטובים ביותר היא תרד ל-77%; בנטרול 30 הימים הטובים היא תרד ל-31% - ואם מנטרלים את 40 הימים הטובים ביותר בעשור הזה התשואה תרד ל-0%. במילים אחרות, מספיק שהמשקיע לא היה בארבעת הימים הטובים בכל שנה (בממוצע) כדי שהתשואה שלו תימחק לחלוטין.

השווקים של היום מהירים בהרבה מאלו של פעם, ולכן הם עולים ויורדים בתנודתיות רבה יותר. דבר אחד בטוח: שוק המניות תמיד מקדים את המחזור הכלכלי, וגם פה הזמנים הולכים ומתקצרים. אם פעם השוק הקדים את הכלכלה ב-8-12 חודשים, היום צומצמה התקופה לשישה חודשים. לכן משקיע שיחכה לנתונים כלכליים בטוחים וברורים עלול לאחר את הרכבת.

זה לא אומר שהשווקים נרגעו. התנודתיות הנוכחית תלווה אותנו, כנראה, עוד תקופה לא קצרה (אם כי להערכתי במידה פחותה). אבל אין ספק שחלק מהעליות האחרונות שהשוק חווה הוכיחו שאי אפשר להכות את שוק המניות על ידי תזמון. מי שנכנס בסוף העליות הוא גם זה שיוצא ראשון בסוף הירידות. ועל זה נכתב: "איך שגלגל מסתובב".

הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל