במת כלכליסט: להרוג דחליל ולנוח

כותבי טורים רבים אשר עוינים את השיטה הקפיטליסטית בכלל ואת מדיניות משרד האוצר בפרט עטו על המשבר הכלכלי כמוצאי שלל רב. הנה נמצאה ההוכחה לצדקת דרכם, דרך שלרוב כלל לא ברור מהי. לטענתם, כל "חסידיהם השוטים" של מילטון פרידמן ושל מיישמי מדיניותו - התאצ'ריסטים והרייגניסטים, שהתנגדו לכל מעורבות ממשלתית וטענו בלהט שהשווקים יכולים לווסת את עצמם, חייבים לנוכח המשבר להודות בטעותם.

אבל עם מי בדיוק הם מתווכחים? האומנם נמצא בישראל בעל טור כלכלי או פקיד בכיר במשרד האוצר שהצהיר שהתערבות הממשלה בכלכלה מיותרת ושאין צורך בפיקוח על שוק ההון? אפילו חסיד כלכלת השוק, "הקפיטליסט" המנוח מילטון פרידמן, טען שהיה על הממשל האמריקאי להתערב נחרצות במיתון של שנת 1929 באמצעות הגדלת הנזילות.

תוקפים דחליל ניאו־ליברלי

כך עובדת השיטה. בונים דחליל ניאו־ליברלי ותוקפים את משנתו. ויכוח עם אנשים בשר ודם ועם טענות קונקרטיות - זה כבר קשה יותר. מי טען שאין צורך בפיקוח על שוק ההון? הכותבים אינם מפרטים. כיצד טענה שהועלתה על ידי אדם זה או אחר הופרכה עקב המשבר בשוק ההון? הכותבים אינם מסבירים.

מי מבין בוני הדחלילים קרא לפני המשבר להגברת הפיקוח על שוק ההון בארצות הברית, ומי ממתנגדי הקפיטליזם המליץ להימנע מהענקת הלוואות לרכישת בתים לבעלי הכנסה נמוכה?

עד המשבר בשוקי ההון עסק הוויכוח בין השמאל הכלכלי לימין הכלכלי בשאלות שונות לחלוטין: גודל הממשלה, היקף ההפרטה הרצוי, זכויות עובדים, מיסוי וקצבאות.

הקשר בין הוויכוח לבין המשבר הנוכחי נותר עמום בטורי הביקורת. האם המשבר מוכיח שצריך ממשלה גדולה יותר, שאסור להפריט את בתי הסוהר, שצריך להגדיל את הסיוע לנזקקים, או שצריך להגדיל את כוחם של ארגוני העובדים?

האם הכשל בפיקוח על שוק ההון מוכיח, למשל, שמדיניות מיקור החוץ של צה"ל שגויה, ושצריך דווקא להרחיב את העסקתם של טבחים בקבע ולא לשכור שירותים של קבלן חיצוני?

כל התפתחות היא הוכחה לצדקת הדרך

במקרים רבים הדיון הקונקרטי מבהיר שהפערים בין הצדדים האמיתיים (לא הדחלילים) אינם כה גדולים. בסוגיית גודל הממשלה, למשל, נסב עיקר הוויכוח בישראל על הרחבת התקציב ב־1.7%, שבה תמכו הממשלה ומשרד האוצר, לבין הרחבה של 2.5%, שבה תמכה מפלגת העבודה. האם הפרש של 0.8% בתקציב הופך את חברי מפלגת העבודה לסוציאל־דמוקרטים ואת פקידי האוצר (והחתום מטה) לניאו־ליברלים? האם המשבר בשוק ההון העמיק את הפער?

עולה הרושם שעבור כותבים רבים כל התפתחות מספקת הוכחה לצדקת הדרך - אם הממשלה כושלת בתפקידה כמפקחת על שוק ההון, הרי ברור שאין להפריט את בתי הסוהר. זאת כיוון שהממשלה לא מסוגלת לפקח ומוטב שתשאיר בידיה את האחריות לביצוע.

ובמקרה ההפוך? הצלחה של הממשלה מוכיחה ש"החסידים השוטים" של השיטה הקפיטליסטית, הטוענים שהממשלה לוקה בחוסר יעילות, פשוט טועים, ומובן שמוטב להשאיר בידי הממשלה אחריות רבה ולהימנע מהפרטה.

הכותב הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת לונדון