בלעדי: מחקר של בנק ישראל קובע כי הסיוע הממשלתי לעסקים קטנים אינו מספיק

"בשונה ממדינות אירופה וארצות הברית, המדיניות הממשלתית אינה תומכת בהגברת מעורבותה של מערכת הבנקאות במתן אשראי לאוכלוסיות חלשות, תוך שימת דגש על פריסה גיאוגרפית רחבה" - כך קובע מחקר פנימי של בנק ישראל על מיקרו־קרדיט (אשראי זעיר) לעסקים קטנים ובינוניים.

המחקר, שהגיע לידי "כלכליסט", הוצג בפני ועדת אריאב. מבנק ישראל נמסר כי מדובר במסמך שהוכן לצורך דיון פנימי שמסקנותיו עדיין נמצאות בתהליכי בחינה בשיתוף משרד האוצר.

בין השאר המחקר ממליץ להעניק מיקרו־קרדיט לעסקים קטנים באמצעות סניפי בנק הדואר, לפעול להסרת חסמים ביורוקרטיים ורגולטוריים לפיתוח עסקים קטנים, להגברת מעורבות הבנקים בתחום ולהענקת תמריצי מיסוי.

המחקר בחן את האפשרויות השונות לסייע למגזר העסקים הקטנים והבינוניים, תוך השוואה למדיניות הנהוגה בארצות המפותחות. בין השאר, המחקר קובע כי "בישראל לא קיימים תמריצי מיסוי ייעודיים לעידוד יזמים של עסקים קטנים וזעירים, וכן אין תמריצים מיוחדים למשקיעים בעסקים אלה, בניגוד לקיים בארה"ב ובחלק ממדינות אירופה". דברים אלה עולים בקנה אחד עם תוכניות האוצר לדחות בחודשיים את תשלומי המע"מ של עסקים קטנים למדינה, כדי לספק להם אוויר לנשימה לנוכח מחנק האשראי שמתהווה במשק.

האשראי לעסקים קטנים

בישראל פועלים כמה גופים המעמידים סיוע ומקורות מימון לעסקים קטנים, ובהם משרד התמ"ת (באמצעות הרשות לעסקים קטנים), קרנות פילנתרופיות, בתי השקעה, בנקים ואחרים. גופים אלה פועלים באמצעות 21 קרנות מימון. שתיים מהקרנות ממומנות מתקציב המדינה (בהיקף של 247 מיליון שקל בשנה), ו־17 קרנות ממומנות באמצעות תורמים מחו"ל (בהיקף של כ־85 מיליון שקל בשנה).

העסקים הקטנים נחשבים מנוע צמיחה מרכזי במשק. אחד התפקידים החיוניים של הממשלה בפיתוח מגזר זה הוא ליצור רשת ביטחון של ערבויות לקבלת אשראי מן הבנקים עבור העסקים. ב־2008 היקף האשראי בקרן בערבות מדינה הגיע ל־620 מיליון שקל, כנגד פיקדון מדינה בבנקים בגובה 100 מיליון שקל. שיעור הדיפולט (אי־עמידה בהחזר ההלוואות) של עסקים המקבלים מימון מהקרן היה השנה 1%-1.5%. ערבות המדינה היא בגובה 70% להלוואה בודדת, ובעל העסק נדרש להשלים את ה־30% הנותרים.

מערכת הבנקאות

בנק ישראל אינו חוסך שבטו ממערכת הבנקאות, שהיא חצי ממקורות האשראי העומדים לרשות המגזר העסקי. "נראה כי הריכוזיות הגבוהה של הפעילות הבנקאית בישראל פוגעת גם היא בתחרות בענף ובתוך כך מקטינה את נתח האשראי המוקצה לעסקים קטנים", כותבים בבנק ישראל. זאת ועוד, מהמחקר עולה כי רוב מסלולי ההלוואה בבנקים אינם מכוונים לעסקים קטנים. מעורבות הבנקים מסתכמת אפוא רק בתחום הסיוע התפעולי לפעילותן של הקרנות המיועדות למימון עסקים קטנים. אחת הסיבות לעניין, כפי שמציין המחקר, הוא תחום הערכת הסיכונים של הלווים.

"בישראל אין מודלים מסודרים לביצוע דירוג של הלווים כפי שנהוג במדינות רבות באירופה, וייתכן כי זהו אחד החסמים למעורבות המערכת הבנקאית בתחום", נכתב במחקר.

עם זאת, המחקר מדגיש כי בשנים האחרונות הקרנות והגופים הפילנתרופיים הפועלים בתחום הצליחו לחולל שינוי בעמדת הבנקים בעניין מימון מגזר העסקים הקטנים. זאת מאחר ששיעור הכישלונות בקרנות הפרטיות ובקרן ההלוואות בערבות מדינה אינו עולה על 3%, לעומת כישלונותיהם הרבים של הלווים הגדולים בהחזר הלוואות.

חסמים רגולטוריים

המחקר מציג תמונה עגומה למדי של האפשרויות להקים ולעודד את התפתחותם של עסקים קטנים בישראל. לפי המחקר, ב־2008 ישראל מדורגת במקום ה־152 (מ־178 מדינות שנסקרו) בתחום רישום הנכסים. מספר הפרוצדורות הנדרשות לרישום נכס בישראל הוא שבע, לעומת חמש בממוצע במדינות ה־OECD (הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי).

בעוד במדינות אלה נדרשים 28 ימים בממוצע כדי לרשום נכס, בישראל נדרשים 144 ימים - פי חמישה. נוסף על כך, ישראל מדורגת במקום ה־109 בתחום רישוי העסקים: 235 ימים עד להוצאת רישיון לעסק בישראל, לעומת 153 ימים בלבד בממוצע במדינות ה־OECD. עקב כך מציעים בבנק ישראל שורה של הצעות לפיתוח השוק. בין ההמלצות - "הסרת החסמים הביורוקרטיים והרגולטוריים בכל הקשור לרישום נכסים וקבלת רישיונות עסק. אלו לא מאפשרים ליזמים להעמיד את העסק או הנכס שברשותם כבטוחה לצורך קבלת אשראי".

מיקרו־קרדיט

המחקר של בנק ישראל קובע כי יש לפתח את רשת ההלוואות הזעירות לעסקים קטנים ובינוניים, בין השאר באמצעות מערכת הבנקאות הקיימת. לפי המחקר, בעוד בישראל התחום נמצא בחיתוליו, בעולם קיימות מסגרות ממשלתיות לתמיכה ולהסדרה של תחום האשראי הזעיר לעסקים. מן המחקר עולה כי קיימת תשתית חקיקתית לעידוד מסגרות המיקרו־קרדיט, וכי הבנקים הם ספקי המיקרו־קרדיט הגדולים ביותר. בגרמניה, למשל, בנק KFW (קבוצת בנקים בבעלות הממשלה) מספק פטור של עד 80% מביטחונות וכן מימון של העמלות ללווים העומדים בקריטריונים מסוימים.

בגרמניה ובפינלנד אף הקימו הממשלות סוכנויות לאשראי זעיר שפיתחו מודלים להערכת סיכונים, שהפחיתו במידה ניכרת את שיעור פושטי הרגל בקרב הלווים.

תגובת העצמאים

נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל) יהודה טלמון, אמר ל"כלכליסט" בתגובה לדברים כי "זה זמן רב אנו אומרים שהמדינה שמה בצד את מגזר העסקים הקטנים והבינוניים. אני קורא על מה שקורה בעולם, ואין מדינה מערבית נורמלית שלא פיתחה מדיניות מובנית ומושכלת המכוונת לעסקים קטנים ובינוניים".

"בכל המדינות הבינו שמגזר זה הוא עמוד השדרה של הכלכלה, ורק בישראל הכל קורה באיחור, אחרי שהמגזר שקוע בהאטה משמעותית, ותיקון הנזקים יעלה הרבה יותר. מצד אחד אני שמח שבבנק ישראל נפל האסימון, ואין לי אלא להצטער שזה קורה מאוחר מדי. אני מקווה שיתחילו מהלכים יזומים ולא מהלכים של היגררות".