ההשואה למדינות אירופה ולארצות הברית אינה במקומה בכל הקשור למדיניות ממשלתית. אנו קרובים יותר למדינות אפריקה הנחשלות מאשר למדינות המערביות: מינוי מקורבים, מינוי אנשים ללא השכלה או עם השכלה לא רלבנטית, חוסר ראיה (אפילו לא ראיה לטווח בינוני - קצר) כלכלית של המתמנים , גורם לכלל האוכלוסיה להבין שאין על מי להסתמך והמצב כך כבר שנים רבות - למעשה מאז ומעולם. אין מדיניות מיסוי ולדאבוני ההתנהלות היא כפי שמתואר בסידרה הבריטית הישנה "כן, אדוני השר" - במקום לתכנן תקציב ולנסות לעמוד ביעדים, קודם כל הרשויות מנסות לקחת ככל הניתן, ואז מחלקות כמה שפחות, תוך התעלמות מנושאים כגון: אי עמידה בתחזיות או להיפך - גביית יתר. בנוסף, הרשויות נהנות מעודף כח לעומת הנישום, כך לדוגמה על קנס של 1,500 ש"ח שטרם שולם ניתן לעקל לנישום רכב בשווי ללא הגבלה (ידוע הסיפור של נישום שרכב המרצדס שלו נגנב על ידי פקחי ביטוח לאומי באילת). אשראי לעסקים קטנים לא יכול להיות בהגדרה, משום שרוב מוחץ של ההלוואות ניתן לקומץ קטן של מקורבים, בעלי הון (מעל 70 אחוזים מההלוואות הבנקאיות ניתנות לפחות משלושים אחוזים מהלווים כלומר - העניים מממנים את העשירים). האמת היא אין הרבה מה לעשות שכן בעלי ההון לא יוותרו מרצונם על מצב זה. להיפך - הם דוחפים יותר ויותר לכיוון זה. זו גם הסיבה שאינם פועלים בחו"ל באותם היקפים שהם פועלים בארץ - הם רגילים לעבוד בשיטת "שמור לי ואשמור לך" ואילו בחו"ל - היכן שהמקצועיות מדברת זה לא עובד. לדאבוני, כמובן.