יבואני הרכב: "הלקוחות לא מנצלים את מחירי ההפסד"

המשבר הכלכלי, שהתפרץ בחודשים האחרונים, פגע מאוד ביבואני הרכב. הציבור, שמעדיף לחכות להוזלת המחירים בתחילת השנה, מדיר את רגליו מאולמות התצוגה, והאי־ודאות נהפכה למילת המפתח בשיח היומי בענף. בצר להם, החלו יבואני הרכב להציע שורת מבצעים והטבות בשווי של עשרות אלפי שקלים.

גם חברות הליסינג, שנתקלות בקשיים מימוניים, בוחרות את לקוחותיהן בקפידה וחלקן מבצעות קיצוצים נרחבים הכוללים הקפאת רכישות מן היבואנים. מעל לכל שוררת עננה של חוסר ודאות בנוגע לגובהן המשוער של קבוצות שווי השימוש, שיכתיב את רוב מחירי המכוניות בינואר הקרוב.

האי־ודאות מעלה שאלות רבות בנוגע לכדאיות רכישת רכב חדש, חתימה על חוזה ליסינג והמתנה לבואם של מותגים חדשים לארץ. "כלכליסט" כינס שישה מנכ"לים מענף הרכב והליסינג לרב־שיח, כדי לשמוע את דעתם על המתרחש בענף ולנסות להבין כיצד ייראה ענף הרכב בעוד שנה.

"נתקענו עם המלאי"

האם לרכוש עכשיו מכונית חדשה או להמתין לינואר הקרוב? זו השאלה הבוערת.

מיכה כרמון, מנכ"ל יוניון מוטורס: "לפני החגים פרסם האוצר אינדיקציה שנוגעת לגובהן המשוער של קבוצות שווי השימוש. הוא עשה זאת רק בגלל חובתו לדווח לוועדת הכלכלה ולעוד ועדות בכנסת. על פי שערי המטבע שהיו נהוגים אז, יצר הפרסום תחזיות נמוכות מאוד לתקרות קבוצות שווי שימוש. כתוצאה מכך הצהירה התקשורת שכדאי לחכות לירידת המחירים שתתרחש בינואר. הציבור, מצדו, הדיר את רגליו מאולמות המכירה. אני הייתי עושה את אותו הדבר.

"כך נוצר מצב שהנמלים התמלאו במכוניות עד אפס מקום, וכל היבואנים הכריזו על הטבות והנחות כדי להוזיל את מחיר המכוניות למחיר שנקבע כביכול לינואר. זה לא עזר. הציבור מסרב להאמין לנו. בפועל, כל מי שרוכש אצלנו מכונית כרגע מרוויח, ואנחנו מוכרים בהפסד. אנחנו לא יכולים להמשיך ולהחזיק את המלאים. למרבה הצער, היציבות שהיתה אופיינית לענף בשנים האחרונות הסתיימה. משבר הסאב־פריים פגע בעולם בענפי הרכב והנדל"ן. אנחנו לא מאמינים שתעשיית הרכב תיעלם, אך עם זאת, תהיה תקופה שתדרוש הידוק חגורה".

צבי נטע, מנכ"ל מכשירי תנועה: "להערכתי, מחירי המכוניות שאנו מייבאים יהיו גבוהים יותר בינואר 2009. אם רכשתי, לדוגמה, מכונית שהגיעה לישראל בדצמבר ותימכר בינואר - רכשתי אותה במחיר יקר יותר מן המחיר שהייתי משלם עבור אותה מכונית לפני כמה חודשים. אני מעריך את ההבדל בכ־20%. למרות זאת, שנת 2008 תהיה עדיין שנה טובה למכירות בארץ.

"85% מן המכוניות שנמכרות אצלנו מגיעות ללקוחות פרטיים ולא לחברות הליסינג, אך מי שתלוי בהגדרות האוצר לגובה קבוצות שווי השימוש בהחלט עלול להיות בצרה. אין לי ספק שמחירי המכוניות האמריקאיות שאנו מייבאים יתייקרו אם הדולר יתחזק.

"רוכשי מכוניות פרטיים מהססים להוציא כעת את כספם, מכיוון שהתקשורת מייעצת להם לא לקנות. אך לאוכלוסיה זו, שמשלמת עבור המכונית באמצעות הלוואות, יהיה קשה יותר לרכוש את המכונית בינואר. כללי המשחק והריביות יהיו אז שונים. עם זאת, לא כל המחירים יזנקו בינואר - ישנם יבואנים שעדיין ייתקעו עם מלאי בינואר, והם ימתינו מעט לפני שייקרו את מחירי הרכב".

צבי זימרמן, מנכ"ל קמור רכב: "כדי לסגור את שנת 2008, ניאלץ להפסיד כסף על חלק גדול מן הדגמים שבמלאי. לדעתי, ההמלצה להמתין לינואר פוגעת בצרכן. מי שלא מנצל את ירידות המחיר יצטער בשנים הבאות. כיום אני כבול מכיוון שיש לי התחייבויות מכירה כלפי היצרן, אך מלאי זה יאזל וניאלץ להעלות מחירים".

דני שמעוני, מנכ"ל חברת הליסינג וההשכרה הרץ: "אין לי צפירות הרגעה להשמיע בכל הנוגע לעליות מחיר. פקידי האוצר היו חרוצים השנה והקדימו את הביקוש. כתוצאה מכך השוק השתגע ונכנס לקיפאון - גם הלקוחות הפרטיים וגם המוסדיים. מאז עלו שערי המטבע. על פי הנוסחה, מחיר קבוצה 2 עלה ל־114 אלף שקל וירד כיום ל־109 אלף שקל. אני מקווה ששיטת קבוצת שווי השימוש תעבור מהעולם במהרה והשוק יעבור לחישוב שווי שימוש ליניארי (כאחוז משווי הרכב - ת"ה)".

אלי דוד, מנכ"ל יפנאוטו: "מרכיב האי־ודאות עובר דרך שערי המטבע. הין התחזק מול השקל, אך שער השקל לא סיים לרדת. יש כאן פוטנציאל סיכון מטורף. ההנחות שניתנות ללקוחות לא יחזרו, והמחיר עתיד לעלות. הציבור יספוג עוד מכה — נקטין את ההיצע ולא נביא דגמי נישה".

"הפינוקים למשתמשי הליסינג ייעלמו"

עד כמה תפגע מגמת ההאטה במספר המכוניות שיימסר השנה ובשנת 2009?

דוד: "אני זהיר ומעריך שהשנה תסתיים ב־200 אלף מכוניות ולא ב־220 אלף, כפי שהעריכו בתחילת השנה. אני זהיר מאוד בכל הנוגע לתחזיות לשנה הבאה. צריך להביא בחשבון כמה גורמים: ראשית, הרגולטור מבלבל את הצרכנים ואת היבואנים. אף אחד לא יודע מה יהיה גובה קבוצות שווי השימוש ואף אחד גם לא יודע בדיוק מה יהיה עם המיסוי הירוק. כך גם בכל הנוגע לשנת הדגם החדשה. הצרכן מאמין שינואר הוא תחילת שנת מודל ולא רוכש מכוניות. גם יצחק לוי לא נותן פתרון אמיתי למצב בכל האמור בהערכת שווי מכוניות משומשות.

"בשערי המטבע קשה לדעת מה יקרה - הין התחזק לעומת השקל אך השקל לא סיים את תהליך הפיחות. האופטימיות שלי, בכל אופן, נגמרה. בסך הכל אני מאמין שנעבור את 150 אלף המכוניות, אך זה תלוי במה שיתרחש בענף ההייטק ובענף הליסינג".

אבי ארוך, מנכ"ל UMI: "חברות הליסינג עוברות כיום תהליך של התפכחות. תהליך זה יגיע בקרוב למשתמש הסופי. בחברות ההייטק הורגלו לרמת שירות גבוהה מאוד ולתמחור נוח וכעת יתמודדו עם התייקרות רצינית, שתביא לביטול עסקאות. בראייה שלנו, השוק ינוע באזור ה־160 אלף מכוניות חדשות".

כרמון: "אני מעריך שכ־60 אלף מכוניות יימכרו ללקוחות פרטיים והשאר לליסינג. בסך הכל יימכרו כ־165-150 אלף מכוניות ב־2009. אין ויכוח על כך שדמי השימוש יעלו. אני לא רואה איגוחים בשנה הבאה. בנקים מקשיחים את העמדות".

נוכח משבר האשראי שאליו נקלעו חברות הליסינג, האם אתם מעריכים שענף זה עומד לפני צמצום?

ארוך: "אין ויכוח על כך שהליסינג יירד בכ־20% בשנה הבאה. מגוון המכוניות שיעמדו לרשות נהגי הליסינג יקטן. היה משהו לא טבעי במכרזי הליסינג – הם יצרו יחס של זילות כלפי הענף. הדברים האלה ייעלמו. רמת הפינוק תרד. עד היום אדם קיבל רכב ולא היה לו אכפת מה יקרה איתו".

שמעוני: "כשלמוצר מסוים אין עלות כלכלית, יש זילות. אם אני מפרק את השירות הניתן, אני מגלה הרבה מרכיבים ללא עלות. מה זאת אומרת אין הגבלת ק"מ? יש מכוניות שמתדלקות ביום שישי פעמיים. מי משלם את זה? צריך לגלות אחריות ולחייב את העובד בהגבלת קילומטראז'".

דוד: "אסור לשכוח שחברות הליסינג יצאו בקמפיינים של 'הכל כלול במחיר'. זו תרבות של עם שלם - לנצל כשאפשר. כך גם נוצרה תופעת הסבסוד הצולב: לקוח פרטי מימן את הנחות חברות הליסינג. הסחרחרת הזו חייבת להסתיים".

"לא לזלזל בסיניות"

האם יבוא רכבים מסין יקרה בקרוב וכיצד יושפע שוק הרכב בישראל?

נטע: "יש כאן מקום למכוניות זולות וקטנות, אך אלה יגיעו דווקא מהודו, ועוד לפני הסיניות. המותג הסיני הראשון שיגיע לארץ ישפיע בצורה החשובה ביותר על הדרך שבה יתפוס הציבור את המכונית. בכל מקרה, מכוניות סיניות לא יהיו בארץ לפני 2010".

זימרמן: "באשר להודים, מכוניות של מהינדרה יכולות להימכר כאן, אך הסיכוי נמוך. הישראלי מבין מותגים ורוצה מכוניות שנראות טוב. בשנת 2010 נראה בישראל שלושה מותגים סיניים. מה שמעכב הוא נושא הבטיחות. כדי לשנות את המכוניות שכבר נבנו, הסינים צריכים לשנות עיצוב וטכנולוגיה. התהליך לוקח זמן. קל לזלזל בתעשיית הרכב הסינית, אך כשאתה מסתובב במפעלים ורואה את ההשקעה ומתקני הבדיקה, הדעה משתנה.

"אני מסכים שבשנה הראשונה יהיה קשה למותגים הסיניים. מבחינת מחיר הם יהיו זולים יותר מהקוריאניים. לדעתי, רמת האבזור תהיה גבוהה וברמת מחיר טובה. ההפתעה היא שהיצרנים הוותיקים חוגגים באופציות - רוצה להוסיף משהו? תשלם. אצל הסינים חלונות חשמליים זו עדיין אטרקציה, ואפשר לקנות תוספות למכוניות בפרוטות".

דוד: "יבואני המותגים הוותיקים יילחמו בסינים והדבר יתבטא במחירים. זו תהיה מלחמה".

ארוך: "יש הבדל בין ייצור מקומי לבין ייצור מותגי. בעידן הגלובליזציה כבר לא מדובר בפקטור. הלקוח הישראלי יודע שבכל מה שנוגע לאבזור ובטיחות, כבר אי אפשר לרדת. פערי המחיר לא יהיו גדולים".

חשמלית בעירבון מוגבל

האם לדעתכם בטר פלייס תהפוך לשחקנית רצינית בשוק טעינת הרכב החשמלי בישראל?

זימרמן: "אני יודע שטעינת מצבר של מכונית חשמלית אורכת זמן. אם צריך לטעון את המצבר כמה פעמים ביום, מר ישראלי יהפוך לעצלן. תוסיף מזגן וטווח נסיעה מוגבל - אני לא רואה את זה קורה".

ארוך: "אני אישית מלא הערכה ליכולת יחסי הציבור של אגסי. עם זאת, מחיר הדלק ירד באופן דרסטי לאחרונה. קשה לי לדמיין לקוחות משקיעים במכונית חשמלית כדי להיות ידידותיים לסביבה".

זימרמן: "אני כן מאמין שזה יכול להצליח. יצרן המכוניות הסיני BYD עם אי.די.בי ואגסי עם רנו יכולים לחולל כאן שינוי".

כרמון: "אגסי תפס שני אנשים: אולמרט ופרס. כל אחד דחף אותו מסיבותיהם שלהם. אולמרט נעלם מהבמה ופרס לא ברור כמה זמן יישאר. להערכתי, אם פרס לא היה נשיא - הפרויקט היה נעצר. רנו דחתה את השקת החשמלית ל־2011 ובחרה מדינה עם מרחקים קצרים, ממוצע נסיעה יומי לא גדול וטמפרטורה די נוחה. הם רק לא בדקו את הישראלים: הם הניחו שמהירות 100 קמ"ש ללא מזגן ו־70 קמ"ש ממוצע בין טעינות יספיקו. אגסי מוכר חשמל לפי שעות. הלקוח קונה מכונית בלי מצבר, ואגסי יקים את תחנות הפיקדון.

"אני טוען שאגסי והצוות שלו יוכלו בהחלט להרים את הפרויקט ולבנות מתקנים לתחנות ההחלפה. בנוגע למצבר, הפריוס החדשה שנסעתי עליה לפני שבועיים מצוידת בסוללה קטנה מאוד. זה עניין של טכנולוגיה וזה ייפתר".