היכונו לביאת הבוז'ולה

אחד היינות הצרפתיים הנפוצים והמוכרים בעולם הוא, בסך הכל, יין צעיר, בסיסי, נעים במקרה הטוב, שחובבי יין רציניים מתייחסים אליו כאל אנקדוטה. הסנובים שבהם עלולים למחוק מישהו מרשימות המוזמנים שלהם לנצח אם יעז לכבד אותם בבקבוק כזה. מדובר בעצם בתופעה: הבוז'ולה נובו.

מה סוד הקסם של היין הפשוט שנעשה בבוז'ולה, אחד מאזורי חבל בורגונייה? התשובה נמצאת בשילוב שבין רעיון שיווקי מעולה לבין הכמיהה האנושית לחגוג.

חגיגות הבוז'ולה מתרחשות מדי שנה בתאריך קבוע: יום חמישי השלישי של חודש נובמבר. לכן השנה ביום רביעי הקרוב, 19 בחודש, בדיוק בשעת חצות שלפני פרוץ יום חמישי, אפשר יהיה - על פי חוקי המשחק הבלתי מתפשרים - לפתוח את הבקבוקים ולטעום לראשונה מהיין.

החג החילוני הזה החל דרכו בפונדקים של אזור בוז'ולה, עבר משם לליון הסמוכה, ובמשך דורות היה אירוע מקומי לחלוטין. בשנות החמישים החלה פריצתו הגדולה החוצה, ובסיוע מסעות פרסום צבעוניים של בעלי יקבים, שהשקיעו כספים רבים, כבשו חגיגות הבוז'ולה ראשית את פריז. על דלתות הברים והמסעדות ועל חלונות הביסטרו ומרפסות בתי הקפה נתלו פוסטרים עליזים וססגוניים שהכריזו: הבוז'ולה החדש הגיע (Le Beaujolais Nouveau est arrivé).

הוא הושק בכל מקום בחצות בדיוק, בליווי צלילי אקורדיון סנטימנטליים ושפע של אוכל "בעמידה": נקניקים, נקניקיות, פטה ושאר חטיפים בנוסח צרפת. עם השנים גלשה שמחת החיים הזאת מפריז אל העולם, וב־20 השנים האחרונות הפכו חגיגות הבוז'ולה לאירוע גלובלי, מניו יורק עד סידני, מטוקיו ועד תל אביב.

היקבים המייצרים אותו נוהגים לשגר אותו זמן קצר לפני המועד ליותר מ־120 מדינות בחמש היבשות, ועל המפיצים המקומיים חל איסור חוזי לפתוח אף בקבוק לפני הרגע הנקוב. בין 65 ל־70 מיליון בקבוקים עושים את דרכם גם השנה לחגיגות העולמיות, כמעט מחצית מתפוקת היין השנתית של האזור כולו.

והרי התחזית

כרמי בוז'ולה משתרעים על שטח לא גדול יחסית (60 ק"מ אורכו, כ־15 ק"מ רוחבו) בדרום מחוז בורגונייה, בין הערים מאקון וליון. הרוב המוחלט של הכרמים מצמיחים ענבי גאמיי שחורים, הנותנים מיץ בהיר שממנו עושים יין אדום.

בוצרים, אבל לא סוחטים, מניחים לענבים לתסוס על האשכול במכלים מיוחדים במשך כמה ימים, ורק אז הם עוברים סחיטה, סינון, ערבוב - ולבקבוקים. מהבציר בספטמבר ועד אמצע נובמבר, והיין כבר מוכן. זהו יין המכונה "חדש", או "ראשוני", וכשמותיו כן הוא. במיטבו, היין מפגין ארומות פרי טריות, רעננות, עם ניחוחות תות שדה, וגוון אדום־סגול בעל ברק.

בדו"ח שפרסם לפני ימים מספר ז'ורז' דובף, בכיר בעלי היקבים של הבוז'ולה נובו ומי שמייצג את 400 הקולגות שלו בתחום, הוא נתן את התחזית שלו לגבי היין השנה: "היו לנו ימי שמש יפים בחודש ספטמבר, כמעט 20 יום ללא גשם, מה שנתן בציר של ענבים בשלים וכהים, והיין יהיה בעל גוף מלא יותר מבשנה שעברה". בקיצור, יש למה לצפות.

בתל אביב, חיפה, ירושלים ומקומות נוספים בארץ, בחנויות יין רבות, בבתי קפה ובמסעדות, יחגגו ביום רביעי בערב את הבוז'ולה, כמו בכל העולם. לארץ מגיעים יינות מכמה יצרנים, בהם דובף עצמו, לואי ז'דו וגם ז'ורז' דרוהין הקלאסי, ומחירי הבקבוקים נעים סביב 70-80 שקל.

על החגיגה הזאת קופצים גם יקבים מקומיים, שמשיקים בו בזמן את היינות בסגנון הבוז'ולה שעושים בארץ, כמו גולן גאמיי נובו של יקבי רמת הגולן, או בייבי B של יקבי בנימינה. חג שמח.