האוצר רומז: נפרוס רשת ביטחון לחיסכון הפנסיוני

מתרבים הסימנים לנכונותו של האוצר להיענות, סוף סוף, לקריאות הרבות המופנות אליו, ולפרוס רשת ביטחון לחוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה. בראיון לחדשות ערוץ 2, הצהיר הערב (ה') הממונה על התקציבים, רם בלינקוב: "אמרנו ששוק ההון והשוק הפנסיוני סובלים מבעיות ואנחנו נמצא את הדרך לפתור אותן". בתשובה לשאלה, ענה בלינקוב, כי מה שמטריד את האוצר, הם לא אילי ההון הגדולים, שהנפיקו את אגרות החוב הקונצרניות, אלא "החוסכים, ולהם נדאג".

דבריו של בלינקוב באים בהמשך להצהרה ברוח זו שהשמיע אתמול (ד') שר האוצר רוני בר-און, שאמר "לאורך זמן, משרד האוצר אינו שולל התערבות אפשרית בשוק ההון". יממה קודם לכן התייחס לנושא ההתערבות האפשרית גם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כשאמר: "אנחנו לא נאפשר בשום פנים ואופן מצב, שבו ייפגע האזרח, שכל חייו חסך פרוטה לפרוטה, כדי להבטיח עם הזמן את קיומו ומעמדו".

את רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני ניתן לבצע בשתי דרכים: הראשונה בהן, היא רכישה ישירה של אגרות חוב, ובכלל זה אג"ח קונצרניות, בבורסה, כפי שנעשה (לגבי אג"ח ממשלתיות בלבד) על ידי בנק ישראל בשנים 1996-97. הדרך השנייה, היא הבטחת תשואה מינימלית לחוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה. משרד האוצר מתנגד בתקיפות לאפשרות הראשונה והחשב הכללי, שוקי אורן, אף נתן לכך ביטוי היום, כשאמר: "קוראים לנו לקנות אגרות חוב, אבל הממשלה לא תסחר בשוק ההון".

הדרך שבה צפוי האוצר לבחור בסופו של דבר היא הבטחת תשואה מינימלית לחוסכים לטווח ארוך. על פי חישובי האוצר, עיקר הבעיה מתמקד בקופות הגמל, שכן מרבית עמיתי קרנות הפנסיה, שעומדים לפני פרישה, מוגנים באמצעות פנסיה תקציבית, או שהם חוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות שאינן חשופות למשבר.

אחת מתוכניות המגירה שברשות האוצר היא, תוכנית ניסיונית שלא הופעלה מעולם בישראל, לפיה הממשלה תבטיח לעמיתים בקופות הגמל, שיתחייבו לא למשוך את כספם, תשואה מובטחת לפרק זמן קבוע מראש. המודלים הניסיוניים בתוכנית זו נוקבים במספרים שונים, אולם האפשרות המתקבלת ביותר על הדעת היא הבטחת תשואה נומינלית שנתית של 2%, לתקופה של עד שנתיים.