במת כלכליסט: בגנות הסוציאליזם

אם ישנו דבר אחד שהמשבר בכלכלה הגלובלית מוכיח מעל לכל ספק זה שהקפיטליזם הוא השיטה הכלכלית הטובה ביותר כדי להגדיל את התפוקה, את התוצר ואת רמת החיים של תושבי העולם בכלל ואזרחי ישראל בפרט. למסקנה הזו ישנם סימוכין רבים הנובעים מהמשבר הנוכחי בכלכלת העולם. אפרט רק שניים מתוכם.

מה קורה כשארצות הברית חולה

המשבר הנוכחי מראה לכל את גודלה, את עוצמתה ואת חוזקה הכלכלי של ארצות הברית. ארה"ב היא ללא צל של ספק מדינה הדוגלת בכלכלת שוק, והמדינה המזוהה באופן המובהק ביותר עם התורה הקפיטליסטית. בארה"ב חיים כ־5% מאוכלוסיית העולם, המייצרים כ־20% מהתפוקה הגלובלית; כאשר הם חולים - כל העולם חולה עמם.

לפני כשנה היה חשש שבמדינות המפותחות תשרור סטגפלציה (מיתון עם אינפלציה). ההשערה שעמדה מאחורי הפחד האינפלציוני היתה שהמדינות המתפתחות, דוגמת סין והודו, ימשיכו להגדיל את צריכתם וצמיחתם תיפגע באופן שולי, ולכן יוסיפו מחירי הסחורות לעלות בזמן המיתון. בפועל התברר שכשארה"ב חולה, גם מדינות מתפתחות בעלות שיעורי צמיחה גבוהים אינן חסינות. בסופו של יום ירדו מחירי הסחורות באופן דרסטי בעקבות הירידה בביקושים הגלובליים, והלחץ האינפלציוני מצד הביקוש פג ונעלם במהירות הבזק.

במקביל, המשבר הנוכחי נותן דוגמה מאלפת לנכונות תיאוריית התועלת האישית. ביסודה של כלכלת השוק עומדת ההנחה שמטרתו של כל פרט היא למקסם את תועלתו האישית. כל בן אנוש, במגבלותיו, רוצה לחיות ברמת החיים הגבוהה ביותר שאפשר. המנהלים בוול סטריט קיבלו בשנים האחרונות תמריצים ובונוסים גבוהים שהיו מבוססים על רווחיות קצרת טווח. לכן לא עניין אותם מה יהיו ההשלכות ארוכות הטווח של מעשיהם על החברה שבה עבדו. הדבר היחיד שעניין את אותם מנהלים הוא הרווח לטווח הקצר, שהביא להם תועלת אישית גבוהה.

לפתור את המשבר בעזרת השוק החופשי

כל שנותר ללמוד, לבדוק ולהבין מהמשבר הנוכחי הוא כיצד להשיג תוצאות טובות יותר לרוב האוכלוסייה בעזרת השווקים. יש צורך בזיהוי ובמיון כשלי השוק שמונעים משווקים להיות תחרותיים. שוק תחרותי תורם לצמיחה, ובמקביל מייצר צדק חברתי טוב יותר מכל סוציאליסט. השוק התחרותי גורם לתוצר גדול יותר, לשוויון רב יותר בחלוקת ההכנסות בין העובדים ובין בעלי ההון, וחשוב מכל - הוא יוצר חירות לפרט.

הסוציאליסט טוען שהממשלה צריכה לעשות פעולות רבות יותר לטובת הפרט, כלומר לקבל כוח כלכלי רב יותר מזה של הפרטים. כוח כלכלי רב יותר מתורגם באופן אוטומטי לכוח. הכוח משמעותו פרט שתלוי יותר בשלטון ובשלוחיו, ולכן אינו יכול לפעול ולבטא את עצמו כאוות נפשו.

כדי לפתור את כשלי השוק, המערכת הכלכלית זקוקה לרגולציה מתאימה מצד הרשויות השונות, ולא לעוד התערבות ישירה וכושלת של הממשלה בשווקים. הקטנת החופש בשווקים בעזרת הרגולציה חייבת להיות מתועלת למטרה אחת ויחידה - יצירת שווקים תחרותיים. אסור לרשויות ליצור מצב של רגולציה שמעבירה כוח מהשוק לידי פוליטיקאים וביורוקרטים ברשויות השונות.

פעמים רבות משבר בשווקים מתועל על ידי פוליטיקאים ופקידי ממשל לחקיקה המוסיפה להם כוח, אך אינה תורמת דבר לפתרון המשבר או כשל השוק שיצר אותו. הרגולציה הנכונה היא זו המורידה חסמי כניסה לשוק, מונעת מהיצרנים הגדולים לפגוע ביצרנים הקטנים ומונעת מצבים הרי אסון דוגמת שיטת התמריצים שהיתה נהוגה בוול סטריט. כוחות השוק, בכוונון מתאים של הרגולטור, יביאו אותנו מהר יותר ובטוח יותר לחוף מבטחים מאשר שיטות סוציאליסטיות על גוניהן השונים.

הכותב הוא ד"ר לכלכלה וניהול בינלאומי במכללה למינהל ובמכללת ספיר