יעקב ויינשטיין, מגדל שוקי הון: "יש פאניקה מתמשכת בשוק איגרות החוב הקונצרניות"

"מה שרואים בשווקים הוא פועל יוצא של התנהגות של השוק המקומי שמקבל תמיכה ממה שקורה היום בעולם", אמר היום יעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון. "כשהדברים בעולם הולכים לכיוון שלילי, שווקי ההון יורדים, השווקים מגזימים לכל כיוון שהוא, והפעם למטה. אין ספק שמה שאנחנו רואים היום באיגרות החוב הקונצרניות, אין לי מילים מאשר להגיד שזו פאניקה מתמשכת. אנחנו יודעים שהרבה פעמים הדברים נראים חשוכים גם דקות ספורות לפני שבא האור, למרות שאני לא חושב שהוא מתקרב, כל מי שיבצע השקעה נבונה ימצא את עצמו במצב בו הוא לא יאמין באילו מחירים זולים קנה את אותם איגרות חוב. זה לא שאני חושב שלא יהיו חברות שיתקשו לשלם, אבל זה יהיה המיעוט שבמיעוט". 

"הציבור בדרך כלל מוכר את מרבית כספו במחירי שפל" אמר ויינשטיין, "בשנת 2003 היה נראה שסוגרים את המדינה. זה טבעם של משקיעים, של התנהגות של עדר שמראה למה רק המקצוענים מרוויחים כסף, כי הם פועלים בצורה עניינית. היום השוק הוא מציאה גדולה. גם המשבר בסופו של דבר ייגמר ונראה שנים טובות יותר. מחירי איגרות החוב משקפים כבר היום מצב הרבה יותר גרוע". 

ויינשטיין: "קופות הגמל שהיו בידי הבנקים בין השנים 2000 – 2003 הניבו תשואות שליליות של קרוב ל-30% ריאלי. השנה קשה מאוד, אין לומר שבגלל שנעשה שינוי רגולטורי הקופות מושפעות מכך שהקופות לא מנוהלות בבנקים. יש כאן אירועים, מציאות. אלה אירועים בסדר גודל של 1929 וצריך להיזהר בכל החלטה, שכן שאירועים כאלה לא קורים גם אחת ל-80 שנה".

"המכירות נובעות מכך שהציבור מוציא את הכסף מקופות הגמל וקרנות הנאמנות", אמר יוני טל, מנהל השקעות ראשי במנורה. "ברור שחלק מרכזי בירידות השערים הוא תוצאה של מסת מכירות שפוגשת פחות כח קניה. אין לי ספק שיש בשוק הרבה מאוד הזדמנויות. נפגוש גם כשלי אשראי, אבל יש הסדרים ובסופו של דבר יש כאן מגוון הזדמנויות באג"ח קונצרניות ואשראי".

"אנחנו יכולים לנצל הזדמנויות", אמר אמיר הסל, מנהל השקעות ראשי בקבוצת הראל. "אין לנו שום בעיית נזילות בינתיים ואנחנו ערוכים לכל תרחיש, אבל בהחלט כחלק מהזהירות אנחנו צריכים לבחון כל הזמן. לצערי היום בגמל פחות אפשר לנצל הזדמנויות. אני לא מאמין שנראה מספרים גדולים יותר במשיכות מענף הגמל. אני מאמין שהרציונל נפל, ושאנשים מבינים שמה שיורד גם יכול לחזור. אבל אנחנו נערכים לכל תרחיש. אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שבשוק התחילה לפעול מערכת הסדרי אשראי שעובדת בצורה לא מבוטלת וקוראים לה רכישה חוזרת של איגרות החוב".

"מבחינת אפיקי השקעה, נראה שמזומן הוא אפיק ההשקעה הרווחי ביותר", אמר גיל גרשלר, מנכ"ל פריזמה גמל. "העלנו את רמות הנזילות בקופות לשיא – כ-15% ומעלה, גם מטבעי השקעה וגם מטעמי נזילות".

"צריך להיזהר עם השוואות", אמר יוני טל, "המוסדיים היו זהירים בדרך כלל. חלק מהחוב מובטח, חלק אחר הוא של חברות גדולות. בסוף אג"ח קונצרני צריך להחזיר".

"ברור לי שגם אם לא תהיה התערבות השוק הזה יאושש את עצמו", אמר הסל, "אני רק חושש שהתהליך בדרך יכול ליצור השפעות מקרו מאוד שליליות. אני חושב שדרך התערבות שיכולה להיות היא ישירות בהשפעה על שוק איגרות החוב". 

"רמות הנזילות גבוהות בתעשיית הגמל", אמר גרשלר. "זה שהאג"ח הקונצרני של חברה טובה הוא בתשואה של 10-15 אחוז, מביא לכך שגם הבנקים דורשים ריביות כאלה וזה הרסני. זה כשל שוק וצריך להבין שאי אפשר לדרוש מהממשלה לטפל בבעיה בשווקי ההון בכלל. התשואות של הגופים המוסדיים בכלל נפגעות יתר על המידה בגלל כשל השוק באג"ח הקונצרני".

ויינשטיין: "לאסור פרסום תשואות זה הרע ביותר. זה כאילו אומרים שיש דברים שאנחנו לא רוצים שידעו. אסור לפחד מהפרסום או מהתהליך הגדול שאנו נמצאים רק בראשיתו. עניינית לגבי התערבות המדינה, אנחנו עדים לכך שגם בעבר כל העולם הקפיטליסטי שבעבר דגל בהיעדר התערבות מוחלטת בשווקים מוצא את עצמו בזמנים שצריך להחליף דיסקט ולהתאים את המצב לדוקטרינה. יש בעיית נזילות גדולה ונדרשת הקמת קרן, כמו זו שממשלת הונג קונג הקימה לפני האיחוד עם סין, בה מדינה קונה מניות או איגרות חוב לטווח קצר וכל מה שאנחנו צריכים כאן זו עזרה בנזילות".