צילום: אוראל כהן
איך נערכות העמותות להתמודדות עם המשבר
במקום לזעוק שמאות עמותות ייסגרו בגלל המשבר, אפשר להיערך לכך, אומר סשה ליטמן, המייעץ כיצד להטמיע כלים ניהוליים בעמותות. לדבריו, התורמים יבדקו מעכשיו בדיוק לאן הכסף שלהם הולך, וזו הזדמנות להתייעל
לסשה ליטמן קל מאוד להסביר איך עם תואר ראשון במתמטיקה יישומית מאוניברסיטת ייל ושני תארים שניים - MBA ומדיניות ציבורית מהרווארד וקלוג - הוא הגיע דווקא לייעוץ ניהולי לעמותות. "אני אוהב כלים אנליטיים אבל רוצה ליישם אותם במקומות שאכפת לי מהם", הוא אומר.
ליטמן, 35 (ורווק מבוקש), שעבד בעבר במקינזי, הקים ב-2002 את חברת מדידת הצלחה (measuring success), העוסקת בייעוץ לקרנות, גופים עסקיים ועמותות. החברה מפתחת כלים שמאפשרים מדידת ביצועים של עמותות וניתוחם כדי לייעל את התנהלותן, ויש לה סניפים בבוסטון וושינגטון.
מאז החל המשבר הכלכלי זועקות כותרות רבות כי המגזר השלישי בסכנה ומאיימות כי מאות עמותות נמצאות בסכנת סגירה. מצד שני, אפשר לראות בכך הזדמנות. "המטרה של החברה שלנו היא לשנות את התרבות של העמותות", אומר ליטמן. "אנחנו מעבירים אותן מקבלת החלטות על בסיס אנקדוטלי לביצועים המסתמכים על נתונים. לשם כך אנחנו משנים מודלים קיימים המיושמים בעולם העסקי, ומתרגמים אותם לעולם החברתי".
אבל להרבה עמותות אין נתונים בכלל.
"נכון. לכן בנינו שיטה שיוצרת נתונים. בהתחלה אנחנו מגדירים מה זאת בכלל הצלחה מבחינת העמותה. לאחר מכן צריך למדוד את ההצלחה. לשם כך בוחנים על ידי שאלות כמותיות את אופן התנהלות העמותה ומה היא עושה שמשפיע על הצלחה זו".
איסוף הנתונים נעשה על ידי דו"חות פעילות, סטטיסטיקות ועוד כלים המקובלים בעולם העסקים. "בסופו של דבר מדובר בשלושה שלבים - העמותה מגדירה מהי הצלחה ומה המטרות שלה, בשלב השני מקשרים בין המטרות לפעולות שהעמותה עושה, ולבסוף לומדים איך לעשות זאת באמצעות הדו"חות", מסכם ליטמן.
הלקוחות של ליטמן, ובהם חברות עסקיות, קרנות ופדרציות יהודיות, שתורמות מיליוני דולרים לישראל ולגופים יהודיים, משלמים עבור השירות שהם מקבלים מהחברה כ־10% מתקציב התרומות שלהן. בארץ יש לחברה שיתוף פעולה עם גוד ויז'ן. "הרבה עסקים בארץ מדברים היום על תרומות במונחים של תשומות", אומר עברי ורבין, מנכ"ל גוד ויז'ן.
"החברה אומרת, תרמנו 100 מיליון שקל, מה יצא לנו מזה? בעסקים קל יותר לבדוק לאן הכסף הולך ומה התפוקה עליו, בתרומות פחות. חברות וקרנות שתורמות היום רוצות לדעת שהתרומה שלהן מגובה בתוצאות". וליטמן מוסיף: "חלק מהייעוץ הוא להגדיר לחברות מה לדרוש מהעמותות שבהן מושקע הכסף. פעם כשהיו תורמים העמותות היו אומרות: תנו לנו את הכסף, אנחנו כבר נדע מה לעשות איתו. היום זה לא כך, התורמים רוצים להיות מעורבים באופן ההשקעה".
ומה מקבלות החברות מהעמותות?
"החברות יכולות ללמוד הרבה מעמותות על תשוקה ומחויבות בעבודה".
איך צריכות עמותות להיערך למשבר?
"זוהי הזדמנות לבדוק מה אפשר לעשות עכשיו שלא יכולנו לעשות קודם, למשל לקצץ ולהתייעל. העמותות צריכות להבין שהחברות והקרנות יבחנו מעתה טוב יותר את אסטרטגיות ההשקעה של התרומות שלהן מכיוון שכולם יקצצו. הן יבדקו עם עצמן איפה מתקבלת התוצאה הטובה ביותר עבור ההשקעה, ולכן העמותות יצטרכו להשתפר כי התחרות על תרומות תגבר".
ורבין נותן דוגמה: "חברה העוסקת בפיתוח מדעי מבקשת לתרום כסף לפרויקטים בתחום המדע ומחפשת עמותה המקדמת את התחום אצל ילדים. מכיוון שיש כמה עמותות כאלה, היא תבחן איזו עמותה הכי יעילה, הכי בולטת בפעילות שלה, ושם היא תשקיע את הכסף. הבדיקה הזו יכולה להיות ממש כמו תהליך של דיו דיליג'נס, עד למשל בדיקה של רמת מערכי השיעור שמעבירה העמותה לילדים כדי לראות אם זה הולם את המטרות של החברה המשקיעה".
ככל שהמגזר השלישי יתייעל וינוהל נכון יותר, מאמינים ליטמן וורבין, הוא ימשוך אליו אנשים בעלי יכולת ניהולית גבוהה יותר. "כבר היום רואים בתחום אנשים שלמדו MBA ולא רק מקצועות טיפוליים", אומר ליטמן. "אם התחום ינוהל נכון, בסופו של דבר המשכורות במגזר כולו יעלו".
3 תגובות לכתיבת תגובה