שבוע לאחר כניסתו לתוקף של חוק הספאם: "רק 20% מוכנים לקבל דואר זבל"

שבוע לאחר כניסתו לתוקף של חוק הספאם נראה כי יש קשיים רבים ביישומו, למרות דיווחים על ירידה מסוימת בכמות הספאם. החדשות הרעות: אם נרשמתם בעבר לרשימת תפוצה של חברה כלשהי, ובמסגרת ההצטרפות הסכמתם לקבל פרסומות מסוגים שונים, אפשר יהיה להמשיך לשלוח לכם פרסומות, אלא אם תשלחו בחזרה בקשה מיוחדת להסיר אתכם מהרשימה.

"אם לקוח ביקש בעבר להצטרף לרשימת התפוצה של חברה מסוימת, אישור זה תקף גם לאחר כניסת החוק", מסבירה עו"ד מי־טל גרייבר שורץ מאיגוד האינטרנט הישראלי. בשבוע האחרון מוצפת גרייבר שורץ במאות פניות בעקבות כניסת החוק, בחלקן גם פניות משעשעות, כהגדרתה. אחת הפניות עסקה ברשת החברתית פייסבוק. גרייבר שורץ נשאלה אם קבלת הזמנה לאירוע - שלא באמצעות חבר ישיר ברשת - היא הפרה של חוק הספאם, ואם אפשר לחייב את הרשת החברתית בשל כך. גרייבר שורץ מציינת כי ככל הנראה, הרשתות מכסות את עצמן מפני תביעה במקרים כאלה.

שולחות למאגר הקיים

בימים הראשונים לאחר כניסת החוק שלחה חברת האשראי לאומי קארד הודעות טקסט שבהן כתבה: "אם אינך מעוניין לקבל sms שיווקי מלאומי קארד, השב את המילה לאומי קארד". מהחברה נמסר כי לחברה יש הסכם חתום עם לקוחותיה המאפשר לה לשלוח להם הודעות שיווקיות ב־sms. "עם זאת, ברוח החקיקה החדשה, לאומי קארד מצאה לנכון ליידע שוב את לקוחותיה על האפשרות להפסיק לקבל עדכונים אלה", מסרה החברה.

"במקרה של לאומי קארד השאלה היא מה בדיוק החברה מפרסמת", אומר עו"ד דודי פרחיה ממשרד אגמון ושות'. "אם מדובר במידע הנוגע לכרטיס עצמו, זה ככל הנראה יאושר, אבל אם מדובר במידע הנוגע למוצרים אחרים (לדוגמה, חוברת המבצעים של לאומי קארד - מ"ש), זה כבר יותר בעייתי".

גם חברת אל על שלחה ללקוחות "הנוסע המתמיד" ביום כניסת החוק לתוקף הצעה למבצע מיוחד. מאל על נמסר: "עוד בטרם חוקק החוק החברה הקפידה לבקש את הסכמתו הפוזיטיבית של כל חבר מועדון לקבלת מידע שיווקי ואינפורמטיבי מהמועדון".

בלבול רב ותקלות

"עד 1 בדצמבר היה מותר לחברות לשלוח הודעות בנוסח 'אם אתה לא מעוניין לקבל אימיילים מאיתנו, שלח אימייל בחזרה'", אומרת עו"ד נעמי אסיא, בעלת משרד פרטי והיועצת המשפטית של ארגון התוכנה BSA. לדברי אסיא, "לפני חודש וחצי לא ראיתי בכלל היערכות, אבל בשלושת השבועות האחרונים יש היערכות מסיבית, בעיקר בקרב הגופים הגדולים". אסיא מספרת עוד כי החברות נתקלות בבעיה בהשבת אישורים: "החברות מדווחות כי כשהן מדוורות אימיילים, שיעור האישורים לקבלת ספאם מגיע רק ל־20% במקרה הטוב".

בינתיים נראה כי בקרב החברות הגדולות שורר בלבול רב באשר לאופן יישום החוק. חברת המחשבים ניופאן שלחה ללקוחותיה ביום כניסת החוק לתוקף הודעות sms שבהן מידע בנוגע למכירת סוף השנה של החברה. מבדיקה עם החברה עולה כי מדובר בטעות טכנית בלבד וכי מדובר בהודעות שנשלחו לפני כניסת החוק לתוקף ושהגיעו בשלב מאוחר יותר ללקוחות. ניופאן הוסיפה כי היא "מצטערת אם נגרמה פגיעה או אי־נוחות".

החברות הגדולות טוענות כי הן אכן נכנסות לגדר החריג בחוק והן לא שולחות כל דואר למי שאינו מעוניין. חברת צומת ספרים, שמבצעיה ממשיכים להגיע לתיבות הדוא"ל של חלק מהלקוחות, טוענת כי היא ממשיכה לשלוח את הפרסומות רק למי שביקש לקבל את הניוזלטר שלה.

דוגמה אחרת להפרה לכאורה היא הודעת sms שנשלחה על ידי חברת זאפה, המפיקה הופעות באזור המרכז: "לקוח זאפה, אם אינך מעוניין לקבל sms מזאפה, סמס זאפה ל־5050". ממועדון זאפה נמסר: "מאגר הטלפונים הנמצא ברשות המועדון מכיל מספרים של לקוחות שביקשו לקבל עדכונים מהמועדון. טרם כניסת החוק החדש לתוקפו פנינו לכל מאגר הלקוחות שלנו כדי לבדוק את הסכמתם להמשיך לקבל מידע ועדכונים ממועדון הזאפה. כל לקוח המבקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה מוסר באופן מיידי".

הבלבול שורר גם בקרב חברות קטנות יותר. גרייבר שורץ נותנת עוד דוגמה של יצרנית הכלים הסניטריים חרסה, שבבעלות כתר פלסטיק וקרן פימי, ששלחה בשבוע האחרון "ידיעון" באמצעות אימייל. על פי לשון החוק, ידיעון הוא מידע מקצועי וככל הנראה לא מדובר בדואר זבל, אבל הידיעון של חברת חרסה כולל פרסום למתקן להדחת אסלה של החברה, "וזה בוודאות ספאם שאסור לפי החוק", אומרת גרייבר שורץ. מחברת חרסה לא התקבלה תגובה.