אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בלעדי: מאחורי גבה של ועדת הכספים - מזרימים האוצר ובנק ישראל 22.6 מיליארד שקל לשווקים צילום: עטא עוויסאת

בלעדי: מאחורי גבה של ועדת הכספים - מזרימים האוצר ובנק ישראל 22.6 מיליארד שקל לשווקים

שוקי אורן וסטנלי פישר מובילים מסלול עוקף ממשלה וכנסת להתערבות בשווקים: הממשלה מקטינה את הנפקות האג"ח, ומאלצת את הגופים המוסדיים לרכוש אג"ח בבורסה. בנק ישראל השתמש ברכישת המט"ח המוגברת כאמצעי סיוע לשווקים

11.12.2008, 07:01 | אמנון אטד

פקידי האוצר, בראשות החשב הכללי שוקי אורן, ואיתם גם אנשי בנק ישראל, מצאו דרך מתוחכמת לעקוף את המכשלה הפוליטית שהציב בפניהם יו"ר הוועדה, אבישי ברוורמן. זה מעכב כבר שבועיים את תוכנית ההתערבות של האוצר בשוק ההון בוועדת הכספים.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", בשלושת החודשים הקרובים (דצמבר 2008 וינואר־פברואר 2009) ינפיק האוצר אג"ח ממשלתיות בהיקף נמוך בהרבה מהיקף הפדיונות הצפוי בתקופה זו. את ההפרש העצום בין היקף הפדיונות להיקף ההנפקות החדשות, שיסתכם בכ־12.6 מיליארד שקל, תזרים הממשלה בעצם לגופים המוסדיים (קופות גמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח).

החשב הכללי אורן. העקשנות של ברוורמן הביאה לחיפוש פתרונות יצירתיים, צילום: יואב גלאי החשב הכללי אורן. העקשנות של ברוורמן הביאה לחיפוש פתרונות יצירתיים | צילום: יואב גלאי החשב הכללי אורן. העקשנות של ברוורמן הביאה לחיפוש פתרונות יצירתיים, צילום: יואב גלאי

בסכום משמעותי זה יהיה על הגופים המוסדיים לשוב ולקנות איגרות חוב. בהיעדר הנפקות ממשלתיות חדשות, יופנה כל הכסף העודף לרכישת אג"ח בבורסה. בשוק ההון מעריכים כי חלק גדול מהסכומים העודפים יופנו לרכישת אג"ח ממשלתיות קיימות. אולם החלק הנותר של הכסף יאפשר לקופות ולקרנות להפסיק למכור אג"ח קונצרניות ואף לרכוש אג"ח נוספות מסוג זה. בדרך זו תפעל הממשלה לבלימת גל ירידות השערים באג"ח הקונצרניות, ואולי אף תגרום להיפוך המגמה.

מנתונים חדשים שהגיעו ל"כלכליסט" מתברר כי החודש עתיד האוצר להנפיק איגרות חוב ממשלתיות סחירות מסוגים שונים בהיקף כולל של 5 מיליארד שקל. כנגד הנפקות אלה יפדה האוצר ביום האחרון של דצמבר איגרות חוב לא צמודות בסכום של 7.8 מיליארד שקל. ההפרש בין היקף הפדיונות להיקף ההנפקות החדשות, 2.8 מיליארד שקל, יישאר בידי הגופים המוסדיים, וישמש לרכישת איגרות חוב בבורסה.

בינואר 2009 אמנם יספוג האוצר משוק ההון סכום נטו של כ־2.2 מיליארד שקל, אולם כבר בפברואר הוא עתיד לשוב ולהזרים כסף לגופים המוסדיים. הפעם יהיה זה סכום גדול במיוחד - כ־ 12 מיליארד שקל.

כספי הנפקות האג"ח הממשלתיות נועדו לממן את פעילות הממשלה. יכולתו של האוצר להנפיק פחות נובעת מהגירעון האפסי שנרשם עד עכשיו בחשבונות הממשלה. בתקופה ינואר־נובמבר הסתכם הגירעון ב־252 מיליון שקל בלבד, לעומת גירעון שנתי מתוכנן של 11.45 מיליארד שקל. בעוד כמה חודשים, כאשר הגירעון יהיה גדול בהרבה, יהיה על האוצר להגביר מאוד את קצב הנפקות האג"ח.

אבל האוצר אינו חייב לגייס את כל הכסף בשוק ההון המקומי. הוא יוכל להנפיק איגרות חוב בחו"ל, למשל באמצעות ניצול יתרת הערבויות (כ־3.8 מיליארד דולר) של ממשלת ארצות הברית.

בתגובה נמסר מהאוצר כי תוכנית גיוס הכסף נובעת מצורכי הממשלה. אם היא תומכת בשוק ההון - אדרבא.

בנק ישראל סופג פחות

מהלך בעל אופי דומה מבצע ללא כל הד תקשורתי גם בנק ישראל, בהובלת הנגיד פרופ' סטנלי פישר. מתחילת חודש יולי רוכש הבנק מדי יום 100 מיליון דולר ומזרים תמורתם שקלים לשווקים. עד היום רכש בנק ישראל קצת יותר מ־10 מיליארד דולר, והזרים לשוק כ־35 מיליארד שקל (לפי שער רכישה ממוצע של 3.5 שקל לדולר) כדי לממן את רכישת הדולרים. בימים כתיקונם אמור היה הבנק המרכזי לספוג את הסכומים האלה בחזרה כדי למנוע לחצים אינפלציוניים.

פרשנות תוכנית שלא כבקשתך נסיונות ההתערבות של פקידי האוצר מגיעים באיחור. כוחם בימי בחירות מוגבל. בכך הם תרמו את חלקם למשבר בשווקים עומרי כהן, תגובה אחתלכתבה המלאה

אולם מנתונים שהגיעו ל"כלכליסט" מתברר כי הבנק שינה גישה מאז החל המשבר בשווקים. לפני תחילת רכישות הדולרים הסתכמה יתרת ההלוואות המוניטריות לבנקים בהיקף של כ־15 מיליארד שקל (הכסף שמשמש את הבנקים לפעילותם השוטפת). כיום המצב הוא הפוך. הבנקים נהפכו, בעצם, מלווים למלווים. לא רק שהחזירו את 15 מיליארד השקלים, אלא הפקידו בבנק המרכזי עוד 6 מיליארד שקל. בסך הכל ספג בנק ישראל מהשוק כ־21 מיליארד שקל. עוד סכום של כ־4 מיליארד שקל ספג בנק ישראל בתקופה זו באמצעות הנפקות מלווה קצר מועד לציבור (מק"מ).

חישוב מהיר מראה לכן שמחודש יולי הזרים בנק ישראל לשוק כ־35 מיליארד שקל, וספג בחזרה רק כ־25 מיליארד שקל. היתרה, כ־10 מיליארד שקל, נותרה בשוק, ומסייעת להגברת הנזילות במשק.

בבנק ישראל אישרו את הנתונים המספריים, וציינו כי מדובר בהחלטה שהתקבלה לאחר בחינת מצב השוק והרצון לנקוט את הצעדים שיסייעו לו. בכירים בבנק ציינו כי הביטוי המעשי של הזרמת כסף מסיבית זו הוא הפחתת הריבית החדה, שבוצעה בחודשיים האחרונים.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
למס' 6 - ברור ששוק המניות לא בונה כלכלה! הוא רק מאפשר לה להתפתח על ידי כך
שמעביר כסף מכיס לכיס. מאלה שיש להם - לאלה שאין להם, ורוצים לייצר. ארץ שאין לה שוק מניות מפותח - גם הכלכלה הריאלית שלה סובלת. וההיפך גם נכון- תראה איך שהמשבר בשוק המניות השפיע על השווקים הריאליים... וכשאין כסף - השווקים הריאליים במשבר.
אלי  |  14.12.08
15.
תארו לכם מה היה קורה עם סטנלי פישר לא היה הנגיד בימים טרופים אלו ....
הרי הייתה מתרחשת כאן שואה כלכלית !!! כל הפוליטקאים היו רומסים את השוק והכלכלה לגריסים לקראת הבחירות. פשוט נס !! שסטנלי איתנו ומנהיג את הספינה במיים סוערים אלו. היה חזק סטנלי - אנחנו האנשים שחיים בעמנו מערכים ומוקרים את תרומתך למדינה שבת שלום
דוד , תל אביב  |  11.12.08
14.
הלוואי עלי בית השקעות גדול
אם אתה מרוויח - אתה מקבל בונוסים בענק מהלקוחות אם אתה מפסיד - אתה מקבל בונוסים מהממשלה,כדי לכסות את ההפסדים (שמגיעים ממשלמי המסים) הכל על חשבון האגח המובטח,שיגרום לקופות "סולידיות" להתחיל לחפש הרפתקאות מסוכנות בחו"ל - דבר שיכול לגרור הפסדים נוספים,ובקשה לסיוע נוסף.
11.12.08
לכל התגובות