צילום: עמית שעל
האם מתהווה דואופול בשוק הקניונים?
העסקאות האחרונות בשוק הקניונים מובילות למציאות חדשה: שתי קבוצות ישלטו בקניונים בארץ. מצד אחד ניצב הקנדי דוד עזריאלי, ומצד שני הבריטים ליאו נואי ופויו זבלודוביץ'. השוכרים כבר חוששים מכוחם המתעצם
מכירת קניון גבעתיים לקבוצת עזריאלי והעסקה המתגבשת למכירת קניון רמת אביב לבריטיש ישראל הן החותמת הסופית על מה שהיה עד כה רק תחושה ששררה בענף הקניונים זה כמה חודשים. בקרוב יהיו כאן שתי קבוצות קניונים חזקות באופן ניכר מהאחרות, וטייקון הנדל"ן הקנדי דוד עזריאלי יתמודד ראש בראש עם טייקון הנדל"ן הבריטי לואי נואי, בעל השליטה בבריטיש ישראל.
הפרסום אתמול ב"כלכליסט" על המיזוג בין בריטיש ישראל לטמרס נדל"ן של פויו זבלודוביץ' רק מלבה את האש והופך את בריטיש לשחקן הרבה יותר חזק. בקבוצת עזריאלי אמנם נוהגים להתפאר במינוף הנמוך שלהם ובנזילות הגבוהה, אך אל הכיס העמוק ממילא של לואי נואי (הונו האישי נאמד ביותר ממיליארד דולר) יצטרף עכשיו כיס נוסף, של זבלודוביץ', ששוויו הוערך על ידי "הסאנדי טיימס" ב-2 מיליארד ליש"ט. מבחינת נכסים המיזוג יוסיף לבריטיש ישראל בעיקר בתחום הפארקים התעשייתים, אך הוא מחזק גם את כוחה כמתמודדת על כל קניון שיוצע למכירה.
בעבר היתה הבעלות על קניונים בישראל הרבה יותר מפוזרת. קדחת הקניות של בריטיש ישראל, שהחלה לפעול כאן ב-2004 והגיעה במהרה לאחזקה של 16 קניונים, פתחה גם את התיאבון של עזריאלי, שעסק עד אז בעיקר בפיתוח ובבנייה של קניונים. למרות קיומן של עוד קבוצות חזקות, כיום כשקניון עומד למכירה ברור ששתיהן מועמדות חזקות לרכישה, בגלל יכולותיהן הפיננסיות הגבוהות.
בקניון רמת אביב שמחים
לא בטוח שהתהוותן של שתי קבוצות חזקות כל כך בישראל תשפיע לטובה על השוכרים, כלומר הרשתות הפועלות בקניונים, ודרכן על הצרכנים. מבין כל השוכרים בקניונים בארץ, היחיד שמוכן להתבטא לציטוט הוא המשביר החדש לצרכן, שכולל גם את ניו־פארם. "אנחנו, כקבוצה גדולה, אוהבים לעבוד עם קבוצות", אומר נסים חסאן, סמנכ"ל המשביר. "יש ניהול טוב יותר, וכשהם מוציאים כסף על פרסום זה קמפיין מסיבי".
אלא שנראה שהמשביר נמצאים במיעוט. בין השוכרים ניכרת הסכמה שהיחס שמעניקה בריטיש ישראל לשוכרים עדיף על זה שהם מקבלים מקבוצת עזריאלי, שלה ניהול מקצועי - אבל גם נוקשה. שוכרים רבים הביעו שמחה על כך שבריטיש ישראל היא שעשויה לרכוש את קניון רמת אביב.
עם זאת, יש גם כאלה שחושבים שהרכישה של קניון גבעתיים עשויה להיות טובה לשוכרים: "אם עזריאלי מאיים עליי שלא יחדש לי את החוזה בירושלים זה מלחיץ אותי, כי יש לי שם חנות אחת", אומר אחד השוכרים. "אם הוא יאיים עליי בגבעתיים, למשל, אז זה פחות משפיע עליי כי יש לי גם חנות באיילון ובמרכז עזריאלי בתל אביב. הוא לא יסגור לי את שלושתן. הריכוזיות במרכז דווקא תהיה לו לרועץ".
נתוני הלמ"ס מראים כי מתוך שטחי מסחר של 2.2 מיליארד מ"ר באזור תל אביב והמרכז, קבוצת עזריאלי מחזיקה בכ־4%. עם זאת, יש לזכור שבהגדרה "שטחי מסחר" נכללות גם חנויות קטנות בהרבה, שאין להשוותן לקניון.
מכתב אנונימי לרשות
אפשר היה ללמוד משהו על תחושת השוכרים ממכתב אנונימי שכותרתו "התנגדות לרכישת קניון גבעתיים על ידי מר דוד עזריאלי ודרישה לקיום חקירה מקיפה ויסודית על התנהגות עזריאלי כמונופול", שנשלח בשבוע שעבר אל הממונה על הגבלים עסקיים רונית קן. עיקרי המכתב נשלחו למשביר החדש לצרכן, פוקס, קסטרו, סופר־פארם, נעלי גלי ועוד, והכותב האנונימי, שמצהיר על עצמו כבעל רשת קמעונאית, הפציר בחברות להעלות את הנושא הבעייתי על סדר היום.
"בשלוש השנים האחרונות נוצרו בשוק שתי קבוצות קניונים דומיננטיות ביותר", כתב, "הכוח המוחזק בידי כל אחת מהקבוצות גדול מכוחו של מונופול. כוח זה מופעל לרעה על ידי אחת מהקבוצות תוך השארת הרשתות חסרות אונים".
במכתב נטען כי עזריאלי מנצלת לרעה את כוחה "ומפעילה לחצים ואיומים על הרשתות לביצוע פעולות שהרשתות אינן מעוניינות לבצע.... אילוצים לפתוח חנויות במיקומים גרועים, ועוד". הבעיה העיקרית, לטענת כותב המכתב, היא "עלייה בלתי מרוסנת של שכר הדירה לממדים מפלצתיים". הכותב מסביר את הישארותו אנונימי ב"חששי הרב כי עסקי יחוסל אם תתגלה תלונתי".
ברשות ההגבלים אמנם קיבלו את המכתב, אך הם יתקשו לטפל בו לאור העובדה שעדיין לא קיבלו בקשה לאשר את מכירת קניון גבעתיים לקבוצת עזריאלי. מנחם עינן, נשיא קבוצת עזריאלי, אמר לאחרונה כי קשה לו להאמין שלקבוצה תהיה בעיה לרכוש קניונים נוספים, שכן בדיקת הממונה על הגבלים אמורה להביא בחשבון עוד שטחי מסחר באזור. קבוצת עזריאלי סירבה להגיב על המכתב, אך לא קשה למצוא כאלה שיסכימו עם תוכנו: "יש בו הרבה דברים נכונים", אומר אחד השוכרים הגדולים, "ולאו דווקא בנושא שכר הדירה".
לא פונים לרשות ההגבלים
עם זאת, נראה שגם ברשות ההגבלים מבינים שמפת הקניונים בישראל משתנה. עד היום, אף רכישת קניון לא נתקלה בבעיות, ואיש לא פנה לרשות בניסיון לעצור אותה. "אנשים מפחדים שיסגרו להם את העסק", אומר אחד השוכרים. אם תקבל הרשות פנייה לבדוק מכירת קניון, עליה לבצע אותה בשני מישורים: האחד אזורי (שבו ייבחן המצב באזור הרכישה) וייתכן שגם במישור הארצי, של שוק הקניונים בכללותו. בבדיקה כזו יהיה צריך לקבוע מה כוחו של קניון לעומת שטחי מסחר אחרים, וכיצד משפיע הדבר על הצרכנים, אם בכלל.
כדי שעסקה לרכישת קניון לא תאושר מישהו יצטרך לעבוד קשה מאוד כדי להוכיח שהצרכנים נהנים בעקבות הרכישה ממגוון קטן יותר של חנויות, כי הרוכש מונע רק משיקולי שכר דירה, אינו מאפשר כניסה של רשתות חדשות, מתאם מחירים ומבצעים בין הקניונים ועוד. במציאות הקיימת, שבה הרשתות עסוקות בלהיפטר ממלאי החורף ולשרוד את המשבר, קשה לראות איך מישהו משקיע יותר מדי משאבים בעצירת כוחן של הקבוצות הגדולות.
תגובה אחת לכתיבת תגובה