אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: משיחי השקר של השוק החופשי צילום: מאיר אזולאי

במת כלכליסט: משיחי השקר של השוק החופשי

הכלכלנים שעדיין הולכים שבי אחרי האמונה בשוק חופשי ללא גבולות ופיקוח, צריכים 'להיזרק' לפח הזבל של ההסטוריה

30.12.2008, 08:04 | פרופ' אביה ספיבק

בזמן האחרון נשמעת מכל עבר ביקורת: אתם, הכלכלנים, כשלתם בניבוי המשבר - ולכן לא צריך להקשיב לכם יותר.

הטענה הזו בעייתית מכמה סיבות. קודם כל, אנשי מקצוע לא אמורים לנבא מראש משברים, אלא להצביע על כשלים ובעיות במערכות קיימות.

כבר לפני שנה היו כמה כלכלנים שהצביעו על בעיות במערכות הקיימות, ואף כתבו זאת במסמכים רשמיים. ודאי שהיו גם כלכלנים שחשבו שאין כל בעיה מהותית במערכות הפיננסיות, כי הרי טיבו של השוק לתקן את עצמו בכל מצב. לאלו - כוהני השוק החופשי - באמת צריך להפסיק להקשיב.

לתקן, לא לנבא

האם אפשר לדרוש מרופא בריאות הציבור לנבא באופן מדויק איך תתפתח מגפת הכולרה אם רשת הביוב העירוני תעלה על גדותיה? האם אפשר לדרוש ממהנדס להעריך את מניין הנפגעים במקרה של רעידת אדמה אם לא ייצקו מספיק מלט ביסודות הבניין? מגפה והרס הם תהליכים דינמיים מורכבים ביותר, שקשה לנבאם. הוא הדבר לגבי משבר פיננסי. מאיש המקצוע יש לדרוש הקפדה על תכנון נכון וקביעת סטנדרטים מספקים, כדי להקטין סיכוי לקריסת מערכות.

מהממשלות צריך לצפות שבמקרה של שינוי בסביבה הגלובלית - נניח, כזה שמוביל ליותר מגפות או משברים פיננסיים - הן יחזקו את היחידות המקצועיות המטפלות בנושאים אלו, יעמידו לרשותן משאבים ויאפשרו גיוס כוח אדם מקצועי ומיומן. ואכן, בשני העשורים האחרונים הוקמו בעשרות מדינות בעולם יחידות ליציבות פיננסית, שתפקידן לעקוב אחרי מצב השוק, תוך שיתוף פעולה עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF).

גם בבנק ישראל הוקמה יחידה ליציבות פיננסית, שהיתה תחת האחריות שלי כמשנה לנגיד. יחידה זו התריעה בדו"ח כבר בשנת 2004: "היציבות בעתיד אינה מובטחת... השינויים מגבירים את הסיכונים, במיוחד את סיכוני האשראי של המשקיעים המוסדיים, ומחייבים הסדרה והיערכות של רשויות הפיקוח. גם חוסר האיזון הגלובלי, אשר מקורו בגירעונות הגדולים בתקציבה של ארצות הברית ובמאזן התשלומים שלה, עלול להיות מקור לאי־יציבות בינלאומית, שתקרין גם על ישראל". בהמשך הדו"ח נכתב במפורש כי ירידה חדה במחירי הדיור בארה"ב עלולה לפגוע בפעילות הכלכלית ובבנקים.

מי שיקרא פרסומים של גופים בינלאומיים מאותה תקופה ימצא גם אזהרות מפני סיכוני היתר שלוקחים המשקיעים, ומפני חוסר הרגולציה על גופים כמו קרנות גידור ובנקים להשקעות - מהסוג שנעלמו מהמפה בשנה האחרונה.

השוק לא יכול לפקח על עצמו

בניגוד לטענות שנשמעו, הכלכלנים הבחינו בסדקים במערכת והתריעו מפניהם. אז למה לא תוקנה המערכת? כאן חשוב להבין את תפקידו המכריע של אלן גרינספאן, היו"ר האגדי של הבנק המרכזי של ארה"ב. גרינספאן נתן הכשר גם לגירעון התקציבי בארה"ב וגם להקטנת הפיקוח על הגופים הפיננסיים. גרינספאן, מחסידי השוק החופשי הקיצוניים ביותר, טען באוטוביוגרפיה שלו שהפיקוח הוא מיותר, כיוון שהשוק מפקח על עצמו. לפני כמה חודשים הוא הודה בטעותו. זה היה מאוחר מדי: נזק אדיר כבר נגרם.

אם כך, לא כל הכלכלנים צריכים לאבד את סמכותם המקצועית בעקבות המשבר, בוודאי לא אלו שהצביעו בדיוק רב על הבעיות במערכות הפיננסיות בארץ ובעולם. מי שצריך להיזרק לפח הזבל של ההיסטוריה הם הכלכלנים שעדיין הולכים שבי אחרי האמונה בשוק חופשי ללא גבולות ורסן. אסור לתת להם לגרום נזקים נוספים.

הכותב הוא פרופ' לכלכלה באוניברסיטת בן־גוריון, עמית בכיר במכון ון ליר בירושלים ולשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
למשבר מספר סיבות שונות
1. יצירת הכפר הגלובלי במובן של זרימת הון במהירות אינטרנטית ועידוד הסחר העולמי מונע או מקשה מאד על פיקוח הון. 2. הדפסות הון ללא בקרה עולמית (ארה"ב, יפן, אירופה ,רוסיה ועוד) ויצירת כסף ותחליפיו באמצעות הינדוס פיננסי ומכירת התחיבויות שונות ומשונות על ידי ארגונים בינלאומים יצרה עודף עצום בכח קניה ללא מוצרים תמורתם. 3. העדר מודל כלכלי מוסכם . אין מודל רלוונטי לתנאי השוק העולמי פתוח הלוקח בחשבון את הגידול באוכלוסיה העולמית והפנימית בכל מדינה או גוש(השוק האירופאי למשל) , את מימדי גידול בתאוצה בסחר העולמי, את הדרישה להעלאת רמת החיים ותוחלת החיים, את היווצרות טכנולוגיות חדשות, שינויי הטעמים, את חוסר הפיקוח על הדפסת כסף ותחליפי כסף,העדר עוגן מוניטרי לסחר הבינלאומי. העדר מודל ומערכת בקרה עולמית יביאו למשברים נוספים.
ראובן גרפיט  |  03.01.09
7.
אל 2 על אשליית הפיקוח -
מצד אחד אתה כותב שהפיקוח נכשל כי הוא מפגר אחרי השיטות החדשניות בשוק הכספים. מצד שני אתה מבקש "רגולציה פשוטה וממוקדת להבטחת השקיפות והתחרות". אז אתה רוצה רגולציה, ואתה חושב שניתן להפעיל רגולציה. וכן - איך בדיוק השקיפות והתחרות פותרות את היווצרות בועה כמו שנוצרה בתחום המשכנתאות בארה"ב? האם הפרטים היו לווים פחות אילו היו יודעים שכל הבנקים מלווים ללא בטחונות מספיקים? והרי הדרישה הנמוכה לביטחונות היתה ידועה לכולם.
נחום , תל אביב  |  30.12.08
6.
כוהני הנאו ליברליזם ממשיכים בהטעיה
משבר לא התאפשר בגלל אשראי זה או אחר של פאני מיי, אלא בגלל שהמערכת הוצפה עשרות טריליוני דולרים של כסף סמוי- מכשירי החוב השונים והמגוונים שייצרו בתי השקעות ותאגידים פיננסים- כולם פרטיים. את כל זה הם יכלו לעשות אך ורק משום שלא היתה עליהם כל רגולציה, בגלל ששטפו לציבור את המוח ש"רגולציה זה רע וחופש זה טוב", ש"השוק מנווט את עצמו הכי טוב לבד" ושישנה "שקיפות". כל המחקרים שנעשו בכלכלה על כשלי שוק, על מידע לא סימטרי, על כלכלה פסיכולוגית, כל אלה הושמטו מהידע הקולקטיבי. (אגב, גם המשבר המצומצם יותר של המשכנתאות עצמן קשור לתהליך של העברת נתחים גדולים מההכנסה הלאומית מידי מרבית הציבור לידי קבוצה מצומצמת של בעלי הון. בניגוד לתיאוריות המיושנות- המהירות שבה הציבור מוריד את רמת חייו (אם בכלל) בהתאם לירידה בהכנסותיו היא איטית מאד, וכך המערכת הנאו ליברלית עצמה, עם הכרסום בהכנסות השכירים ותאבת הבצע של הבנקים, דוחפת אותם לשימוש באשראי).
עמית , תל אביב  |  30.12.08
5.
3 - הוצאת לי את המילים מהפה
קראתי את המאמר, התעצבנתי וכבר התכוונתי לכתוב תגובה ארוכה, 3, הוצאת לי את המילים מהמקלדת - יישר כח!! אם מישהו רוצה להבין משהו במה שקורה עכשיו ולמה קרה, צריך להקשיב למי שמבין, למי שראה מראש את הבעיות, למי שהזהיר וחזה באופן מדויק איך ומתי הכל יקרה עוד ב 2002. חפשו בגוגל ויוטיוב peter schiff.
גלעד  |  30.12.08
לכל התגובות