צילום: גיא אסיאג
ראיון כלכליסט: הממונה על העניינים הכלכליים בפרקליטות המדינה: "לא נסתפק בפחות משש שנים לזאבי"
אהוד אולמרט, גד זאבי וישראל פרי אינם מפחידים את עו"ד מיכל סיבל־דראל, המטפלת זה שנים בתיקים כלכליים סבוכים בפרקליטות המדינה. "המחלקה שלנו נועדה להתמודד עם הפשעים המתוחכמים ביותר, אבל לפעמים מפתיע כמה הפשע לא מתוחכם", היא אומרת
כשמסתכלים על עו"ד מיכל סיבל־דראל, קצת קשה להאמין שהאשה העדינה והמופנמת הזו היא חוד החנית של פרקליטות המדינה, שאמונה על חיסול הפשיעה הכלכלית המתוחכמת ביותר בישראל. אבל סיבל־דראל לא מפחדת מהטייקונים הכלכליים שאותם היא מציבה על ספסל הנאשמים, גם לא כשמדובר באנשי העסקים המצליחים ביותר במשק, שצועקים עליה שהיא לא מבינה כלום. כממונה על העניינים הכלכליים בפרקליטות המדינה, סיבל־דראל לא רגילה להיות באור הזרקורים. הרי את כותרות העיתונים תופסים דווקא ראשי המשק שאותם היא שולחת לבית הסוהר.
"אהבתי מאוד את התחום הפלילי כבר באוניברסיטה, מהקורס של פרופ' מרדכי קרמניצר", מספרת סיבל־דראל. "כבר בשנה א' התאהבתי בתחום, ולכן התמחיתי בו. בחרתי בפרקליטות משום שהצד של התביעה משך אותי יותר. פשוט יש לנו לקוח יותר צודק".
המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, שבראשה עומדת עו"ד אביה אלף, הוקמה ב־1997, "כדי לטפל בתיקים כלכליים מורכבים וגוזלי זמן, שהמדינה ופרקליטויות המחוז לא ידעו לתת להם מענה", מסבירה סיבל־דראל. "הטיפול בתיקים האלה מצריך שעות וימים של התעמקות בפרטים. קודם לכן תיקים לא טופלו כמו שצריך, והרבה פעמים נסגרו פשוט כי לא הצליחו להגיע אליהם. והיו גם לא מעט זיכויים.
"מה שמאפיין את הנאשמים בתיקים הכלכליים הגדולים היא העובדה שהם יכולים להעלות הגנה לעילא ולעילא, עם סנגורים מאוד מיומנים ומשאבים בלתי מוגבלים. הפרקליטים המחוזיים מצאו את עצמם לעתים מתמודדים עם שאלות משפטיות מורכבות מול סוללה של סנגורים, ולא תמיד עמדו בזה. אחד מבכירי הפרקליטות אמר לי לאחרונה שאם תיק לה־נסיונאל היה מגיע לפרקליטות מחוז הוא היה נסגר מחוסר עניין לציבור, כי הם פשוט לא היו מבינים אותו".
תחושת שליחות
ראש הממשלה אהוד אולמרט, איש העסקים גד זאבי, עורך הדין ישראל פרי והמשנה למנכ"ל לה נסיונל משה פרג הם רק דוגמאות מעטות לאנשי השררה שאיתם מתמודדת המחלקה של סיבל־דראל, ונדמה שהכוח המניע נובע בעיקר מתחושת שליחות: "כולנו מאוד מאמינים שמדינה מתוקנת נמדדת ביכולתה להתמודד עם טייקונים שחושבים שאף אחד לא יעז להתמודד איתם. אין ספק, בייחוד כשאתה מטפל בתיק כזה במשך שנים, שאם אתה לא מאמין במה שאתה עושה אתה מבזבז את הזמן שלך".
בפרשת גד זאבי, האם תהיי מוכנה להגיע לעסקת טיעון?
"אנחנו תמיד מוכנים לשמוע".
יש לכם קו אדום מבחינת העונש?
"בהנחה שזאבי יורשע בכל כתב האישום אנחנו מצפים לעונש מאסר ממושך. לדעתי, לפחות שש שנים. באופן כללי, אני יכולה להגיד לך שבסוף הדרך הרבה נאשמים מצטערים שהם לא הגיעו איתנו לעסקת טיעון".
אולי הסנגורים שעומדים מולכם פשוט לא לוקחים אתכם מספיק ברצינות?
"דווקא קיבלתי הרבה פרגון מסנגורים שעמדתי מולם, ואלה בדרך כלל סנגורים מהשורה הראשונה, עם יכולת רטורית מעולה. מחלקם גם למדתי המון, ואני עדיין לומדת, כי המדינה היתה חסרת ניסיון בניהול של התיקים הכלכליים האלה, בשאלה איך מתמודדים עם כמויות החומר, איך עובדים בצוותים וכדומה.
"אני יכולה להגיד לך שכמעט בכל תיק שניהלתי, כשקיבלתי לראשונה את סיכומי ההגנה והתחלתי לקרוא אותם - כמעט השתכנעתי. אבל אחר כך מתחילים להעמיק בדברים, ורואים שפה דילגו על משהו, ופה השמיטו משהו, והטיעון הזה נשמע משכנע אבל יש לו גם צדדים אחרים, וכו'. יש כמובן גם סנגורים שלמדתי מהם מה לא לעשות. רוב הגוורדיה הם אנשים הגונים ששומרים על כללי המשחק, אבל נתקלתי גם בשקרים בוטים ובהטעיה מכוונת של בית המשפט".
יחס מזלזל מהנאשמים
מה לגבי הנאשמים עצמם?
"מה שמאפיין את רוב הנאשמים בתיקים שלנו זה שהם אנשים מאוד מכובדים ומצליחים. הם הרבה יותר אינטליגנטים ומנוסים מאשר נאשמים מהשורה, וקשה להתמודד איתם. הם גם, טקטית, משדרים יחס מזלזל כלפינו התובעות, כי אנחנו צעירות, כי אנחנו נשים, כי אנחנו לא מהתחום שלהם. אבל זה חלק מהעבודה וצריך להתמודד איתה".
האם איימו פעם עלייך או על משפחתך?
"לא. הנאשמים של המחלקה שלנו לא מאיימים עליי. זאת לא הקלאסה שלהם". כמי שעוסקת כל ימיה בעבירות כלכליות סבוכות, חוזה סיבל־דראל עלייה בפשיעה מסוג זה על רקע המשבר הכלכלי המתמשך. "הרבה עבירות מבוצעות מתוך מצוקה כלכלית שהאדם נקלע אליה, ולכן צפויה עלייה בסוג הפשעים שבהם אנו עוסקים. אמנם זה לא תמיד כך, וזאבי לדוגמה הוא מקרה של חמדנות טהורה, אבל בלה־נסיונל חלק גדול מהעבירות החלו אחרי שהחברה נכנסה לקשיים. זה דבר אופייני שקורה הרבה מאוד, ודאי בעבירות של ניירות ערך".
העבריינים עצמם, לדברי סיבל־דראל, לא נהפכים למתוחכמים יותר. "אי אפשר להבין איך עובד מוח עברייני, ולפעמים זה מפתיע כמה הפשע לא מתוחכם. מעטים האנשים שמעלים על דעתם שהם ייתפסו. רובם, אם היו מעלים על דעתם שייתפסו לא היו מתחילים עם העבירות האלה מלכתחילה, כי יש להם יותר מדי מה להפסיד. אבל בכל מקרה, הכלים שלנו נועדו להתמודד עם העבירות המתוחכמות ביותר".
אין שרשרת הפסדים
מה דעתך על הרעיון להקים בית משפט כלכלי, בעיקר על רקע הציפייה שלך לעלייה בפשיעה הכלכלית?
"אני לא בטוחה שזה הכרחי. בכל התיקים שלנו, נשיאי בית המשפט יידעו להפנות אותם לשופטים שידעו איך להתמודד איתם. אלה בדרך כלל שופטים מאוד ספציפיים. עם זאת, רוב השופטים הכלכליים מאוד עמוסים. זה מאוד ניכר במשך הזמן שלוקח להם לכתוב החלטות ולהגיע להכרעות דין. חלק מהעניין הוא בגלל המורכבות של התיקים, וחלק הוא בגלל העומס שיש עליהם במקביל. הלוואי שהיה להם יותר זמן פנוי".
מה דעתך על הביקורת הציבורית על התנהלות הפרקליטות ושרשרת ההפסדים שהיא סופגת בתיקים כלכליים גדולים?
"התחושה שיש שרשרת הפסדים היא מאוד מטעה, והיא ניזונה מהאדרה אינטרסנטית שנעשתה לאותם זיכויים שהיו. נכון שהיו זיכויים, אבל על כל זיכוי כזה היו גם הרבה מאוד הרשעות. היחצנים של הסנגורים ושל הנאשמים למיניהם מבליטים מאוד את הזיכויים ומצניעים כמובן את ההרשעות וההצלחות של הפרקליטות".
תני לי דוגמאות להצלחות שלכם
"הרשעתו של ישראל פרי בפרשת הפנסיה הגרמנית היתה הצלחה יוצאת מגדר הרגיל, וכך גם הרשעתו של בעז יונה. לדעתי, לביקורת על עסקת הטיעון שנעשתה עמו אין ידיים ורגליים. העובדה שהוא הורשע ושהעונש יותר מהולם היא הישג אדיר.
"מה שמאפיין את התיקים במחלקה הזו הוא שכמעט אין הסדרי טיעון, וחפציבה זו דוגמה לא אופיינית. אבל בתיק כזה אם יש עסקת טיעון, יש לזה יתרון עצום מבחינת המדינה, שכן כל תיק מנוהל על ידי צוות עובדים שיושב עליו במשך שנים, וזה עולה למדינה הרבה מאוד כסף. אנחנו משתדלים לשמור את המשאבים האלה רק לתיקים שראויים לזה. אם נאשם בא ומוכן להודות תמורת הקלה מסוימת בעונש, העובדה שהמדינה תחסוך הרבה כסף על ניהול התיק וזמן שיפוטי היא שיקול ממדרגה ראשונה. מה שכן, העונש צריך להיות עונש הולם, ואנחנו לא נוותר אף פעם".
6 תגובות לכתיבת תגובה