במת כלכליסט: העברת כספים להשכלה גבוהה - האספירין לחולה סרטן

בניגוד לעמדת שר האוצר, ראש הממשלה אישר בתחילת השנה האקדמית העברת כספים למוסדות להשכלה גבוהה. המהלך הזה משול לטיפול באספירין בחולה במחלה קשה - את הבעיה התקציבית של המוסדות להשכלה גבוהה יש לפתור לטווח הארוך.

נציגי הסגל האקדמי במשא ומתן, החוששים מהידרדרות מערכת ההשכלה הגבוהה, מתנגדים להתערבות האוצר, שלטענתם עלולה לפגוע בחופש האקדמי. נציגי האוצר, מצדם, טוענים שיש באוניברסיטאות אבטלה סמויה, ושהמרצים צריכים ללמד יותר. האוצר גם מציע להנהיג במוסדות הלימוד בארץ שכר דיפרנציאלי למרצים, בהתאם לרמת ההוראה ולאיכות הפרסומים שלהם, כמקובל במרבית המוסדות בארצות הברית. המרצים שהשתתפו בדיון טענו שאת מרבית זמנו צריך איש האקדמיה להקדיש למחקר, ומכאן ההיגיון שבמגבלה של שש שעות הוראה שבועיות.

יש מידה רבה של צדק בטיעוניהם של שני הצדדים. השאלה היא לא מי צודק יותר, אלא כיצד ניתן לייעל את מערכת ההשכלה הגבוהה ולשפר את הישגיה בטווח הארוך, ללא גירעונות תקציביים גדולים. אני מציע להלן כמה פתרונות, שעשויים לספק מענה ולהיות מקובלים הן על האוצר והן על נציגי הסגל האקדמי.

תקציבי מחקר, שעות הוראה ובונוסים

הצעת האוצר להנהיג שכר דיפרנציאלי ראויה בהחלט, אך המוסדות האקדמיים בארץ עדיין אינם בשלים לצעד דרסטי זה. אפשר, עם זאת, ליישם את הרעיון בדרך עקיפה: מרצים המפרסמים מאמרים איכותיים ומקדמים את המחקר בארץ ובעולם, וגם מצליחים להשיג תקציבי מחקר, ילמדו שש שעות בשבוע בלבד.

ראוי להזכיר שתקציבי מחקר שמשיג החוקר מממנים את שכרם של עוזרי מחקר ודוקטורנטים, חוליה חשובה בבניית הדור הצעיר של החוקרים. ככל שמספר הפרסומים של מרצה קטן, וככל שהתקציבים שהשיג נמוכים יותר, יהיה עליו ללמד שעות נוספות, עד למכסה מסוימת. כיום איש סגל שקיבל קביעות יכול להסתפק בשש שעות הוראה שבועיות וביתר הזמן לא לעסוק במחקר ולהשתכר מעיסוקים נוספים. אין הצדקה לכך שמרצה שלא פרסם כמעט ילמד שש שעות בשבוע בלבד. מן הראוי שמי שלא עוסק במחקר משמעותי ילמד אפילו עד 16 שעות בשבוע. בכל יחידה יוקם מנגנון אקדמי, שיבחן את תרומתו של המרצה למחקר בכל שנה־שנתיים, ויקבע את מכסת ההוראה שלו בהתאם.

מהלך זה עשוי לחסוך לאוניברסיטאות תקציבים מרובים, ולהיות מקובל הן על אנשי הסגל והן על האוצר. למרצה שירצה להימנע מעומס הוראה תהיה עכשיו מוטיבציה לעסוק במחקר ולפרסם מאמרים, דבר שעשוי לשפר את מעמדם של המוסדות להשכלה גבוהה בדירוג העולמי. נוסף על כך, יינתן בונוס חד־פעמי לפרסום בעיתונים מקצועיים מובילים.

הפרטת יחידות

אין כל סיבה לסבסד את לימודיהם של סטודנטים בחוגים למינהל עסקים, כלכלה ומשפטים, שלבוגריהם צפויה בדרך כלל הכנסה גבוהה. תלמידים בחוגים אלה, שבתקופת הלימודים אין ידם משגת לשלם שכר לימוד גבוה, יהיו זכאים לקבל הלוואות (ובמקרים מיוחדים גם מלגות), שאותן יחזירו לאחר סיום לימודיהם. עם ההפרטה יש לאפשר למנהלי המחלקות לגייס כספים בארץ ובחו''ל, ולהתחרות עם יחידות מקבילות בחו"ל. ההצלחה של המרכז הבינתחומי בהרצליה היא דוגמה קלאסית להצלחה בתחום זה, ללא תמיכה כספית מהממשלה.

אינני מתיימר לטעון שהצעות אלו ישמשו תרופת פלא שתפתור את מכלול הבעיות של ההשכלה הגבוהה, אולם הן עשויות להיות צעד נכון בכיוון של התייעלות, הגברת התפוקה המחקרית, צמצום ההוצאות באמצעות הגדלת מספר שעות ההוראה והגדלת ההכנסות כתוצאה מהפרטה חלקית. אני גם מאמין שהדבר יתרום גם לשיפור התדמית של האוניברסיטאות בעיני הציבור.

הכותב הוא דקאן בית הספר למינהל עסקים במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן