אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ערך שוק חסר ערך חלק א'

ערך שוק חסר ערך חלק א'

ערך השוק נקבע במנגנון המתייחס לעסקה האחרונה, האם מדובר באינדיקציה נכונה? במרבית המקרים לא ניתן לקנות חברה או סדרת אג"ח שלמה במחיר שבו בוצעה העסקה האחרונה, כלומר לא ניתן לגזור את שווי החברה כולה משווי המניה

23.01.2009, 08:31 | מיכאל תבור

אחד הרעיונות "המקודשים" בעולמנו הוא ערך השוק של נכס. ערך השוק הזה נקבע בדרך כלל במנגנון המתייחס לעסקה האחרונה או קבוצת עסקאות, לא בהכרח גדולה, שנסגרה במחיר הנתון. מחיר המניה או האג"ח הוא מחירם של כמה מניות או אג"ח שנמכרו בשעת המסחר האחרונה ואז, שווי השוק של חברה, מוגדר כמכפלת מחיר המניה הזאת במספר המניות.

האמנם? בואו וננסה לרכוש את כל החברה על פי השווי הזה. ברוב המקרים נגלה שהדבר אינו אפשרי. במקרה כזה נתחיל לשמוע מושגים כגון פרמיית שליטה, חוסר נזילות ועוד. העובדות הן שבמרבית המקרים לא נוכל לקנות חברה או סדרת אג"ח שלמה במחיר שבו בוצעה העסקה האחרונה.

המסקנה המתבקשת היא כי לא ניתן לגזור את שווי החברה כולה משווי המניה, אולם, למרות הכל, הדוחות שנקבל בקרן הפנסיה שלנו ודוחות כספיים של חברות המחזיקות במניות, יספרו לנו את אותו סיפור: ערך הנכסים הינו תוצאה של העסקות המקריות האחרונות.

המחירון של לוי יצחק למכוניות משומשות מבוסס על עסקאות אחרונות ולכן הוא מהווה בסיס למחיר השוק. מרבית האנשים יסכימו כי מחירה של מזדה 3 המופיע במחירון יכול לשמש אינדיקטור לערכה, אולם האם מחיר סאב 900 משקף ערך, מתי לאחרונה שמעתם על מכירה של המכונית הזאת. כלומר אם יש לי במאזן מכונית מהדגם הזה, כיצד עלי לרשום אותו? "במחיר המחירון" או אולי במחיר אפס כי כרגע אף אחד לא מתעניין?

הדוחות הכספיים של קרנות נאמנות ופנסיה שימשו כבסיס למאות כתבות עיתונאיות שחבטו במנהלי ההשקעות על הפסדיהם, כפי שאלה באו לידי ביטוי בדוחות של סוף השנה. וגרוע מכך, גרמו, שלא במתכוון, לעשרות אלפי משקיעים קטנים לקבל החלטות מבוהלות לגבי עתיד חסכונותיהם, בעיקר מכירת נכסים בהפסד וכנגדם, רכישת נכסים "חסרי סיכון" ובכך להנציח את הפסדיהם ובהסתכנות בהפסדים נוספים בעתיד, על "הנכסים הסולידיים" כאשר הריבית תשוב ותעלה.

היום אנו יודעים כי מי שקנה באמצע דצמבר 2008 אג"ח קונצרניות בפיזור אקראי, מתוך אלו שנסחרו בתשואות שבין 70% ל-200%, הכפיל את כספו בתוך חודש וכל זאת בגלל סיבה פשוטה: הערכים של אגרות החוב במחצית דצמבר לא ביטאו ערכים ממשיים, אלא ביטאו לכל היותר את שיקול הדעת של אדם הנמצא באולם קולנוע בעת שמתחילה אזעקת שריפה.

בהתחשב בכל זאת, האם קרן פנסיה המחזיקה באג"ח קונצרניות ומוציאה דוחות, חייבת לדווח על מחירם כפי שהיה ביום האחרון של דצמבר או שמא כדאי שתתקן את הדוחות על פי הערכה שקולה יותר? הרי המשקיע הקטן והמבוהל שסיפרו לו על אבדן חסכונותיו יכול לקבל אינדיקציה, גם אם לא את האמת כולה, כי למעשה, החזיר לעצמו בשלושה שבועות לפחות 10% מה-20% "שאבדו" במחצית השנה הקודמת ובחישוב נכון, מעולם לא איבד את מרבית הכסף.

אולי ניתוח נכון של האג"ח הקונצרניות יגלה ששיעור הדיפולט לאחר תהליך ה"ריקברי" אם יידרש, יעמוד רק על 3%, ולאחר הריבית  הערך הצפוי של הנכסים יהיה 103% במקום 106% במקרה אופטימאלי. האם זו לא צורת דיווח נכונה יותר.

יש אמנם הבדל בין מי שרוצה לממש את אחזקותיו באופן מיידי ומי שמתכוון למשוך את כספו בהדרגה במשך 10 השנים הבאות, שלא לדבר על מי שיש לו עוד 30 שנה עד הפנסיה. אבל גם זה שרוצה למשוך את כספו באופן מיידי, עשוי לגלות כי הערך שנרשם בדו"ח האחרון חסר כל קשר למציאות, אם לחיוב ואם לשלילה. הרי מספיקה התבטאות של פרופ' נוריאל רוביני כדי להפיל ביום נתון את סקטור הבנקאות, כאשר יום למחרת מניית בנק אוף אמריקה עולה ב-30% כאילו אין מחר. פערי המחיר של נכס בתוך ימים בודדים ולא בגלל גילוי שדה גז, מעידים כי "ערך השוק" כפי שהוא נתפס כיום, קבלת מחיר מתוך מחירי עסקאות אחרונות בשוק, אינו אלא פיקציה נוספת בשרשרת הפיקציות הפיננסיות וכי יש למצוא מודל נכון יותר להצגת ערך נכסים.

בחלק השני של המאמר נעסוק בהיבטים נוספים של הבעיה ובדרכי פתרונה.

הכותב הינו מנכ"ל תבור כלכלה ופיננסים ודיבידנד השקעות

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

9.
ל-8
מר תבור הנכבד כמו שאמר בעבר על ראש הגנב בוער הכובע, בדקתי שוב את תגובותיי ולא מצאתי כי נכתב שם כי הפסדת כסף ללקוחותיך אלא רק כי ניכר שהכותב הפסיד בשוק האג"ח כמו כל אדם סביר שהשקיע בשוק זה במהלך שנת 2008 (לעומת זאת אתה כן כתבת כך וכך על סמך תגובה כזו או אחרת). ונחזור לענין, עצם העובדה שכבודו "טורח"להבסיר את עצמו ב-12 משפטים ארוכים ומסורבלים המלאים בחישובים אשר הנחות הבסיס שלהן הן של הכותב בלבד, מראה את העובדה שהמאמר עצמו היה לא מובן ולא מדוייק ומלא בטעויות. נפנופי ידיים וחישובי "גאוס ולייבניץ" כדברייך בתגובה 5 עדיין לא מתקנים את העובדה שמשקיע בשוק האג"ח הישראלי חטף חזק ולא נראה בינואר רווח של 12% באף קרן פנסיה גם כזו המחלקת את אפיקי ההשקעה כפי שמר תבור הציע בתגובה 8. לגבי החישוב של תגובה 8, מעבר להנחות הבסיס החישוב עצמו שוב לא נכון, לו הקרן שהשקיעה 25% באג"ח והפסידה לשיטתך 60% וחיכתה עד ינואר "להכפיל את הכסף מדצבמבר" אז בניכוי כל המשתנים האחרים ההפסד בינואר היה 5% ולא 3%. ומספרית: ירידה מ-100 ל-40 הפסד של 60% באפיק ההשקעה אג"ח קונצרני ו-25% מזה זה 15% כפי שמר תבור הנכבד הציג בתגובתו אך הכפלה מ-40 ל-80 בינואר תביא להפסד נטו של 20% או ב-25% הפסד נטו של 5% (10 מ-15 ולא 12 מ-15).
רו"ח משה  |  26.01.09
8.
למר משה היקר - אני טורח, כי חשוב לי שתבין
קרן פנסיה שהיה לה תיק של 15% מניות, 25% אג"ח קונצרני ו-60% אג"ח מדינה, הפסידה במחצית השנה 7.5% מתוך 15 המהווה 50%) ו- 60% מערך תיק האג"ח הקונצרני, כלומר 15% , כלומר 22.5% במצטבר. מאחר וקרן הפנסיה הרוויחה על מרכיב אג"ח המדינה כ- 2.5%, הרי ההפסד המצטבר שלה במחצית השנה עומד על כ- 20%. ( במאמר מוסגר, תיק אג"ח קונצרני סביר לא הפסיד בממוצע 80%, גם אם היו אג"ח בודדות שכן הפסידו. היו גם ירידות של 20% ו-50% . כמו כן החישוב בוצע למחצית השנה השניה, בסך השנתי הפסדי הפנסיה היו גדולים יותר, זה לא קשור לטעוני, כי הירידות במחצית השנה הראשונות עוד גילמו היגיון מסוים, ירידות חלק גדול מהאג"ח הקונצרני ביטאו פאניקה ולא שיקול דעת כלכלי) כעת אם קרן הפנסיה היתה בוחרת להחזיק בקבוצת האג"ח הקונצרני שירדו בדוגמא הזאת , היא היתה מחזירה לעצמה ערך של 12% מתוך 15% ההפסד. אם ניקח את ת"א 100 כממוצע המניות המושקעות על ידי קרנות פנסיה הרי נקבל כ- 3% עלייה בינואר, ולצורך הדיון נחשיב אותה כ-0. ואילו אג"ח המדינה בממוצע כמעט לא עשו דבר. לכן הרווח המושקלל הוא 12%. זה מה שטענתי. על מנת להמחיש את טענותי שבמקום להבין את הטענות העדיף להתמקד במימד האישי ולא צריך להרחיק לכת, זה משפט הפתיחה של הכותב, וכיצד זה עוזר להבנת העניין? האם אני בגלל מכתבו של מר משה אטען שבוודאי הוא גורם נזקים ללקוחותיו מאחר ויכולת ההבנה שלו לוקה בחסר? אני מסתפק בהסברת העניין עצמו. ונמתין גם לחלק ב אולי יבין מר משה עוד משהו.
מיכאל תבור  |  26.01.09
לכל התגובות