בלעדי: כונס הנכסים של אוסיף דורש 8 מיליון שקל על עבודתו

כונס הנכסים של חברת אוסיף, עו"ד פיני יניב, דורש שכר כונס של 8.1 מיליון שקל - כך עולה מהבקשה שהגיש אתמול יניב לבית המשפט המחוזי בתל אביב. מדובר בשכר גבוה עבור כארבעה וחצי חודשי עבודה.

יניב מונה לבקשת בנק מזרחי ככונס ב-16 בספטמבר בשל חוב של 158 מיליון שקל שחייב גאידמק לבנק. יניב מונה ככונס זמני על 3.7 מיליון מניות אוסיף. פרקליטו של גאידמק באותה עת, עו"ד יוסי שגב, הודיע כעבור שבוע כי ירכוש את המניות תמורת 110 מיליון שקל, אבל חזר בו לאחר שנושים אחרים, ובהם אורי שני, דרשו לדחות את ההתמחרות בעשרה ימים וטענו כי אפשר לקבל מחיר גבוה יותר.

בשל המשבר בשווקים והחשש הכבד לחוסר יציבות בעסקי גאידמק היה צורך בפעילות מהירה כדי למכור את המניות. יניב כתב על עצמו בבקשה כי "הנחישות, היעילות והמהירות שבה פעלו הכונס וצוותו הצילו את תיק הכינוס. בימים אלה נסחרת אוסיף לפי שווי של 50 מיליון שקל ואילו המכירה נעשתה תמורת 135 מיליון שקל לשלמה אייזנברג וחברת ישרס". עם זאת, יניב אינו מציין כי שווי השוק של חברות רבות בתחום הנדל"ן כיום נמוך מהשווי הנכסי שלהן.

מהבקשה עולה כי אף שהמחיר שהציע עו"ד שגב עבור המניות היה 110 מיליון שקל, הכונס העביר לבנק מזרחי 126 מיליון שקל. צעד זה עורר זעם רב אצל הנושים האחרים של גאידמק, שטענו כי הבנק החליט כבר לוותר על הריביות לחוב המקורי של 110 מיליון שקל, וכי 16 מיליון שקל, ההפרש, היו אמורים לעבור לידי הנושים האחרים, ולא לבנק. עם זאת, מקורות אחרים אמרו כי מזרחי ויתר על ההפרש לאחר שגאידמק ויתר על כל טענותיו נגד הבנק במסגרת ההסכם, וכשההסכם בוטל, בוטל גם הוויתור של מזרחי.

יניב טוען בבקשה כי גובה החוב שבגינו מונה ככונס היה 158 מיליון שקל, ואילו הרכוש שמומש על ידו היה 173 מיליון שקל - 135 מיליון שקל עבור המניות ו־38 מיליון נוספים בגביית פיקדון של גאידמק בחשבונו הפרטי בבנק. לטענתו, שכר טרחה ראוי הוא 6%-10%, ואילו הוא מסתפק ב-6% - הרף התחתון של הטווח - ולפי גובה המכירה בלבד, כלומר 8.1 מיליון שקל.