תג המחיר של ההבטחות

בנימין נתניהו - שורת הבטחות: עלות משוערת: כ־80 מיליארד שקל

העלות המצטברת של תוכנית הורדת המסים הנוכחית, שהיקפה 6% והיא משתרעת על פני שבע שנים (תסתיים ב־2010) היא 25 מיליארד שקל. לפיכך, הורדת מסים של 9% צפויה לעלות למדינה באובדן הכנסות של 37 מיליארד שקל לפחות. עלות הפחתת מס החברות ב־1% היא כמיליארד שקל, כלומר כ־9 מיליארד שקל נוספים.

נתניהו. עלות משוערת - 80 מיליארד שקל | צילום: עמית שעל

הגדלת תקציב הפיתוח של רכבת ישראל (כחלק מהאצת ההשקעה בתשתיות) - כ־30 מיליארד שקל

נתניהו מתגאה כי במהלך כהונתו כשר אוצר שולש תקציבה של רכבת ישראל, במטרה להאיץ את פיתוח התשתיות. השקעה פחותה יותר בתקציב הפיתוח הרב־שנתי של הרכבת כיום, למשל הכפלתו, משמעותה תוספת של כ־30 מיליארד שקל לפחות.

מימון השנה האקדמית הראשונה ליוצאי צבא ושירות לאומי (כחלק מהגדלת ההשקעה בחינוך) - כ־2.3 מיליארד שקל

בישראל כיום כ־54 אלף סטודנטים לתואר ראשון במוסדות המתוקצבים בידי המדינה. מספר זה עולה מדי שנה בכ־8,500 סטודנטים. עלות שנת לימוד לתואר ראשון עומדת על כ־8,800 שקל.

ציפי לבני - שורת הבטחות: עלות משוערת - 65 מיליארד שקל

הכרה בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס - כ־32 מיליארד שקל בארבע השנים הקרובות

לטענת רשות המסים, העלות הכוללת של ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים לצורכי מס מוערכת ביותר מ־20 מיליארד שקל עבור תיקון דו"חות עבר, ובעלות שנתית של עוד 3–2 מיליארד שקל.

האצת הפחת מס ההכנסה ומס החברות - כ־19 מיליארד שקל

הפחתת מס החברות ב־7% תתבטא באובדן הכנסות של כ־7 מיליארד שקל. לפי נתוני מינהל הכנסות המדינה, הפחתת מס ההכנסה השולי מתקרה של 45% כיום ל־42% תעלה למדינה כעוד 12 מיליארד שקל. 

שורה של צעדים להתמודדות עם המשבר - כ־14 מיליארד שקל לפחות

רוב הצעדים שמציעה קדימה כבר נעשו על ידי משרד האוצר. לפי הערכות כלכלנים, כפי שהוצגו בשבוע שעבר בכנס באוניברסיטה העברית בירושלים, העלות המצטברת של הצעדים שהפעיל משרד האוצר עד כה להתמודדות עם המשבר מסתכמת בכ־1% מהתוצר בשנה הקרובה, כלומר כ־7 מיליארד שקל. בשנת 2010 תהיה העלות אף גבוהה מזה, אם יופעלו עוד צעדים.

אהוד ברק - שורת הבטחות: עלות משוערת - 55 מיליון שקל

הגדלת הגירעון ליותר מ־5% מהתוצר: 35 מיליארד שקל לפחות

התמ"ג של ישראל הוא כ־700 מיליארד שקל, ולכן 1% מהתוצר הוא כ־7 מיליארד שקל. לפי הערכות האוצר, בגלל הירידה בהכנסות ממסים, עתיד הגירעון הממשלתי להיות כ־4% מהתוצר, כלומר כ־28 מיליארד שקל. הגדלת הגירעון ביותר מעוד 1%, משמעה עלות של עוד לפחות 7 מיליארד שקל. כדי לממן את הגדלת הגירעון, תצטרך המדינה לגייס הון חיצוני ולהגדיל את יחס החוב־תוצר. עקב כך דירוג האשראי של ישראל עלול לרדת, ושער הריבית על החוב עלול לעלות. בשנת 2008 שילמה ישראל יותר מ־30 מיליארד שקל רק בהחזר ריבית על החוב. הגדלת הגירעון עשויה להגדיל סכום זה עוד יותר.

הגדלת קצבת הזקנה ל־19% מהשכר הממוצע במשק והגדלת קצבאות הילדים - 3 מיליארד שקל לפחות

בשלוש השנים האחרונות עלתה קצבת הזקנה הבסיסית בשיעור מצטבר של כ־0.5%, בעלות כוללת של כ־500 מיליון שקל. עלות עוד העלאה, של כ־2.5%, מוערכת על ידי האוצר ביותר מ־3 מיליארד שקל.

הרחבת רשת הביטחון לחיסכון הפנסיוני - 17 מיליארד שקל לפחות

הרחבת רשת הביטחון תיעשה לבני 55 ומעלה (במקום 57 ומעלה כיום), ללא תלות בהיקף הנכסים הפנסיוניים (במקום תקרה של 1.5 מיליון שקל כיום). לא ברור אם הרשת המורחבת תכלול פיצוי גם על הירידות בשנת 2008. לפי משרד האוצר, עלות הפעלת הרשת הנוכחית תסתכם בכ־17 מיליארד שקל. הרחבת הרשת תגדיל את העלות בעוד מיליארדי שקלים.