טכנולוגי על הבוקר: התקשורת מתהדקת, הזכרון מתעמעם

עולם חדש, מעומעם

החדשות הטובות היא שיש הרבה יותר תקשורת ויש הרבה יותר דרכי תקשורת: ניתן ליצור קשר עם הבריטי הממוצע ב-7.2 דרכי תקשורת, ביניהם טלפון קווי, סלולרי, סקייפ, מטח של כתובות מייל שונות, רשתות חברתיות ושירותי מסרים מיידיים. חדשות טובות נוספות הן שהומו דיגיטליקוס מסוגל, ללא מאמץ ניכר, לנהל דיון שעובר בין שיחה טלפונית להודעת פייסבוק למסרון טוויטר, וזאת תוך התאמה אוטומטית של כללי הנימוס המתבקשים. אבל.

אבל, כפי שמצא מחקר שנערך בקרב 1,600 מבוגרים בבריטניה, כל זה דורש יותר זמן מבעבר: האדם המקוון הממוצע מדלג ללא הרף בין מגוון ערוצי תקשורת ובודק אותם. ומילא זה: הזכרון מתעמעם במהירות.

30% מהנשאלים לא זכרו את מספר הטלפון שלהם; 55% לא זכרו את מספר הטלפון של שותפם לחיים; 42% לא ידעו מה מספר הטלפון של הוריהם; ו-10% לא זכרו שום מספרי טלפון. יותר מדי מידע הועבר מהמוח האנושי אל מגוון גאדג'טים. הוסיפו לכך את העובדה שיותר ויותר אנחנו מתרגלים לקרוא מידע בכמויות קטנות – רק מה שמופיע בחלון הדפדפן; יותר מחלון אחד, ואנחנו מרגישים שזה "ארוך מדי" – ותוך כמה זמן עשוי המין האנושי לבצע דה-אבולוציה לג'ורג' וו. בוש, שהורה לאנשיו לא להגיש לו מסמכים ארוכים מעמוד אחד.

זהו. עד כאן "נבואות הזעם של יום שני". ועכשיו, נשוב להסיח את דעתכם בידיעות הרגילות, מפורקות לפסקאות של לא יותר מ-90 מילה כל אחת.

יותר מדי שערוריות מין בשבוע אחד

פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, חוגגת בימים אלה חמש שנים לקיומה, ואם היא יכלה להביע משאלה, סביר שצוקרברג ושות' היו מבקשים יותר מרווחים בין הסקנדלים. יותר מזה יהיה מוגזם; כשיש 150 מיליוני משתמשים, שערוריות הן חלק בלתי נפרד מהקיום.

בשבוע שעבר, עשתה מייספייס סיבוב על גבה של פייסבוק, והודיעה בגאווה שהיא הסגירה את כל סוטי המין שלה לרשויות, בעוד שאלפים מהם שורצים בפייסבוק. הרמז הסמוי היה שהסוטים היגרו ממייספייס לפייסבוק, מה שכנראה לא היה נכון; סביר הרבה יותר שהיו להם כמה וכמה פרופילים. זה לא משנה כל כך, כי עד שפייסבוק התעשתה ומחקה את הפרופילים הללו – והיא מחקה – הנזק התדמיתי כבר נגרם.

ובעוד עורכי פייסבוק מוחקים בקדחתנות פרופילים של סוטי מין רשומים, התפוצצה שערוריה גדולה הרבה יותר: זו של הסוטה שהשתמש בפייסבוק כדי לסחוט ולאנוס קטינים תוך התחזות לאשה. התגובה הראשונה של פייסבוק היתה אומללה, בלשון המעטה: היא טענה שרק אחוז אחד מכלל המשתמשים הושפע מפרופילים מזויפים. אחוז אחד מ-150 מיליון הוא 1.5 מיליון. הרבה מאד אנשים.

זמן קצר לאחר מכן, עדכנה פייסבוק את תנאי השימוש ברשת, וכעת הם הרבה יותר ברורים: הם אוסרים במפורש על יצירת פרופיל פיקטיבי או על הכנסת פרטים שקריים לפרופיל. נו, שיהיה להם בהצלחה כשיבואו לאכוף את זה. כמו כן, הכללים החדשים אומרים במפורש שאם אתה סוטה מין רשום, אסור לך להשתמש בפייסבוק. שזה לא יותר אכיף מהאיסור על שקרים לבנים בפרופיל, אבל פותח פתח לעורכי הדין של פייסבוק לתבוע לך את הצורה – ועל פי תקדים "התאבדות מייספייס", יפתה את הממשלה הפדרלית לשלוח אותך לכלא על חדירה בלתי חוקית למחשב.

שלטונה של גוגל לא מוחלט, עדיין

 

אז מה עשתה גוגל בשבוע שעבר? הפכה את כל הרשת – לזמן קצר - לאזור מסוכן לגלישה, הקימה אוניברסיטה (יחד עם סוכנות ממשלתית), הגבירה את אחיזתה באוכלוסיה כשביקשה ממנה בנימוס לגלות לה איפה היא בכל רגע נתון, נכנסה בגדול לשוק קוראי הספרים האלקטרוניים, ובין לבין, בקטנה, הציגה את מפות האוקיינוס ומאדים. לא רע, אה?

אז מי שחושש שמחושיה של אימפריית ה"אל-תהיה-רשע" נכרכים סביבו, יכול – בינתיים – לנשום לרווחה: מחקר של חברת האנליסטים פורסטר מגלה שאף שגוגל שולטת בשוק החיפוש באופן בולט, היא לא שולטת בו לחלוטין. רק 20% מהגולשים משתמשים באופן בלבדי בגוגל לצרכי חיפוש; כל השאר עושים מדי פעם חיפוש גם ביאהו וב-MSN, ואפילו ב-ASK.

יתר על כן, הגולשים סברו שיאהו ו-MSN מספקים תוצאות חיפוש טובות יותר בתחום הכספים, החדשות והתוכן; ורובם מעדיפים את יאהו כדף בית מאשר את גוגל. מן הראוי לציין, אגב, שהשימוש במנועי חיפוש נפוץ הרבה פחות משחושבים: 69% מהגולשים ביצעו חיפוש בגוגל "לפחות פעם בשבוע" לעומת 50% שחיפשו ביאהו ו-MSN. רוב האנשים מצליחים לבלות את יומם מבלי לבצע ולו חיפוש גוגל אחד. לגזור ולשמור, לפעם הבאה שאיזו מפלגה פוליטית מקרטעת תנסה לשכנע אתכם שיש לה יותר תומכים משנראה משום שהיא מככבת בחיפושים.

והחוצפה תשגא

מעשה בבלוגר בריטי ושמו מארק, שנרשם לאיזה מועדון בריאות, לא היה מרוצה מהתוצאה וביקש לבטל את ההתקשרות. החברה לא כל כך רצתה, כצפוי, והתחיל מאבק בין השניים, כשמארק מתעד את הכל בבלוגו. עד כאן, הכל כרגיל.

למה רק "מארק"? ומה שמה של החברה? או. פה מתחיל להיות מעניין. מארק גילה שיש מגיב זועם בבלוג שלו, שטוען שכל מה שכתב על אותה חברה הוא שקר וכזב, ושהם חבר'ה נהדרים ושהמוצר שלהם הוא הדבר הכי טוב מאז פוקצ'ה פרוסה. מארק, משועמם, האכיל את שמו של הטרול לגוגל, ולא באמת הופתע כשהסתבר שהמגיב הוא מנהל טיפש במיוחד באותה חברה, שאפילו לא טרח להתחזות.

מארק מיהר לחשוף את השרץ, ואז הכל נהיה סוריאליסטי. תוך זמן קצר, נחת בתיבת הדואר שלו מכתב איום מעורך דין, שטען שמארק הוציא שם רע לאותה חברת בריאות. עוכר הדין לא ניסה לטעון שהטרול לא עבד בחברה; הוא אישר את הנקודה הזו. אבל, אמר הערפד, בכך שמארק קישר בינו ובין החברה הוא למעשה טען שהטרול פעל ברשות ובסמכות, דבר שלדברי מוצץ הדם לא היה ולא נברא, ועל כן יש כאן הוצאת דיבה. אולי. בוא תפגוש אותנו בבית משפט, ונראה. אגב, גם אם תנצח עדיין תצטרך להוציא יותר כסף משיש לך. שווה?

מארק הגיע למסקנה שלא. הפוסטים החושפים את הטרול הוסרו, ובריונות-הרשת – מעונבת הפעם – רשמה לעצמה עוד נצחון.

רדו ברמת החיים, על חשבוננו

בנסיון נואש להמנע מלהודות שהיא מפטרת עובדים – זה פוגע בערך המניה, ועד כה פוטרו יותר מ-4,000 ללא הודעה רשמית – הציעה IBM לעובדיה הצעה חדשנית.

כבר שמענו על עובדים שאולצו לקחת חופשה ללא תשלום, ועל מפעלים שעברו לשבוע עבודה של רבע שעה, אבל IBM באמת יכולה להוציא פטנט על השטיק החדש: היא הציעה לעובדים שכבר קיבלו מכתבי פיטורים למשוך חזרה את המכתבים – אם העובד יסכים שיעבירו אותו לאיזה חור בעולם השלישי, על פי שיקולי החברה.

זה בפני עצמו לא כל כך חריג. חברות עושות את זה כל הזמן. הגאוניות היא בכך שהעובד שרוצה לשמור על מקום עבודתו, לראות עולם ולחלות במחלות אקזוטיות יצטרך גם לקבל את המשכורת והתנאים המקובלים בארצו החדשה. מבחינת החברה, אין אפשרות כשלון: במקום לשכור הודים עם מבטא בולט, מה שגורם חשדנות בקרב הלקוח האמריקני הממוצע, היא תייצא להודו עובדים אמריקאים. מושלם. ויש להניח שיהיה מי שיקפוץ על ההזדמנות: אחרי הכל, זה עדיף על אבטלה בתקופת משבר כלכלי עצום.

קצרצרים

גוגל הודיעה שאסור עוד להשתמש במושג "נטבוק" כחלק מפרסומות אדסנס, משום שמסתבר ש"נטבוק" הוא מונח רשום של איזו חברה בשקל, Psion. הדבר עשוי ליצור בעיות לחברות המנסות למכור נטבוקים באמצעות גוגל.

דניאל ליונז, הידוע יותר כסטיב ג'ובס המזויף, מזהיר בלוגרים: אם אתם חושבים שתחיו מזה, אתם טועים. הסתכלו עלי, אומר ליונז. כשהתנועה בבלוג שלו הגיעה למיליון וחצי קוראים בחודש, הוא גירד מזה אלף דולר בקושי. לא, הוא אומר, החלום של העברת החיים בפיג'מה תוך צפיה בערימת הכסף התופחת בחשבון הבנק שלל היא עוד הזיית הייטק. לידיעתכם/טיפולכם. יצוין שליונז עצמו דווקא הצליח יפה מאד – הבלוג שלו ארגן לו יופי של משרת-כתיבה.

האימפריה מכה שנית: מיקרוסופט הוציאה עוד פרסומת בסדרת "אני PC", כשהפעם הכוכבת היא ילדה חמודה שמסבירה באיזו קלות היא מעבירה למחשב תמונות משפחה שצילמה, עורכת אותן, ומפרסמת אותן. התגובה של אפל תהיה, כנראה, איזה עוג (iOgre?) שמסביר מדוע אכילת ילדים היא קולית.

חיל האוויר הצרפתי לא עדכן את האנטי-וירוס שלו, והתוצאה היא שהווירוס Conficker קירקע כמה ממטוסי הקרב שלו. בואו נאמר שבמלחמת העולם השניה זה לא היה קורה.

אם תימשך המגמה הנוכחית, יעקוף ג'ימייל, שירות הדואר של גוגל, את הוטמייל במספר המשתמשים שלו עד סוף 2009. בין דצמבר 2007 ודצמבר 2008, עלה מספר המנויים של ג'ימייל בארה"ב ב-43%, בעוד הוטמייל איבד כחמישה אחוזים.

• "טכנולוגי על הבוקר" בכל בוקר בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה הרביעית)
• לטורים הקודמים של "טכנולוגי על הבוקר" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS "טכנולוגי על הבוקר"