האם הנגידים המרכזיים מאבדים את עצמאותם בעקבות המשבר הכלכלי?

המשבר הכלכלי מאלץ את הנגידים של הבנקים המרכזיים בעולם להוריד לא רק את שיעור הריבית בתקופה האחרונה, אלא גם את מידת העצמאות שלהם, כך על פי סוכנות הידיעות בלומברג.

ברבע המאה האחרונה קיבלו הבנקים המרכזיים החלטות המלוות בעצמאות רבה יחסית, ואף נקטו במהלכים לא פופולריים במידה והיה צורך לרסן את האינפלציה. אך המשבר הכלכלי האחרון, החמור ביותר מאז שנות השלושים של המאה הקודמת, טורף את הקלפים.

לבן ברננקי האמריקאי, מרווין קינג הבריטי, מאסאקי שיראקווה היפני ולעמיתיהם ברחבי העולם לא נשארה הרבה ברירה לאחרונה אלא ליישר קו עם המדיניות הכלכלית של המנהיגים הנבחרים של המדינות המרכזיות בעולם. "הקו העובר בין ההחלטה העצמאית של הבנק המרכזי לזו של קובעי המדיניות נעשה בתקופה האחרונה דק מתמיד", כך אומר פרופסור נוריאל רוביני מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטת ניו יורק.

ב-14 בפברואר ייפגשו ברומא שרי האוצר של שבע המדינות המתועשות וידינו בהמשך צעדיהם בנוגע להתמודדות עם המשבר הגלובלי. מה שמביא אותם לפגישה הזו הוא התמוטטות שווקי האשראי בעולם, קריסה שהורידה את היעילות של הכלי המסורתי החזק ביותר איתו נלחמים הבנקים המרכזיים במשבר היום - המדיניות המוניטרית.

בארצות הברית קיימת סכנה דפלציונית. תהליך ירידת המחירים שם אילץ את ברננקי לחתוך את הריבית לשיעור הקרוב לאפס. במקביל, קינג ושיראקווקה הולכים באותו נתיב, שהמשכו הוא פעילות פיסקלית של הממשלות.

בבריטניה המצב לא שונה. בחודש שעבר קיבל קינג אישור מממשלת בריטניה להוציא כ-73 מיליארד דולר על רכישת אגרות חוב וניירות ערך מסחריים מתאגידים, כחלק מתהליך הפשרת השווקים הפיננסיים. על מנת לממן את החוב של רכישות אלו, תמכור הממשלה אגרות חוב ממשלתיות. כלומר, מדובר בשיתוף פעולה הדוק בין הבנק המרכזי לממשלה. גם ביפן הוריד נגיד הבנק המרכזי את שיעור הריבית בחודש דצמבר לשפל על מנת לעודד את הכלכלה. במקביל, ביקש את אישור ממשלת יפן לרכוש מניות של מוסדות פיננסיים בהיקף של עד 11 מיליארד דולר. באירופה המצב סבוך יותר שכן גוש היורו מורכב מ-16 מדינות.