בעבור עבודתם כנציגי העם זוכים חברי הכנסת למשכורת חודשית נאה של כ־33 אלף שקל. סכום זה מתעדכן באופן אוטומטי מדי שנה, בהתאם לשינוי בגובה השכר הממוצע במשק. העדכון נע לרוב בין מאות לאלפי שקלים נוספים בחודש. עם זאת, ב־2009 הוקפאה עלייה זו בשל רצונם של חברי הכנסת לשמש דוגמה אישית למשק, שנאבק במשבר הכלכלי החמור. לאור ההערכות כי ב־2010 השווקים יתחילו לצאת מהמיתון הצפוי, קשה להאמין שחברי הכנסת יוותרו על ההטבה המופלגת גם בשנה הבאה.
כחלק מעבודתם מבלים חברי הכנסת תקופה לא מבוטלת בחו"ל, בין אם בנסיעות פרטיות ובין אם בנסיעות לאירועים שאליהם הם מוזמנים מטעם ארגונים שונים. כך למשל בקדנציה של הכנסת האחרונה אושרו לחברי הכנסת 586 נסיעות לחו"ל, שהן 2,942 ימים סך הכל, או 35 ימים בממוצע לכל אחד מחברי הכנסת ששהו בחו"ל.
37 חברי כנסת שהו בחו"ל במשך 30 ימים באופן מצטבר בקדנציה האחרונה. בקרב חברי כנסת אלה, ממוצע השהייה בחו"ל עמד על 61 ימים סך הכל. יש לציין כי הנסיעות נערכות לכל אורך השנה, כלומר גם על חשבון ימי עבודתה של הכנסת ולא רק בתקופות של פגרה.
כך למשל יצאה ח"כ קולט אביטל (עבודה) להשתתף בכינוס האינטרנציונל הסוציאליסטי באתונה ובבריסל, חבר הכנסת לשעבר יעקב כהן (יהדות התורה) השתתף בכנס של רבני אירופה בהונגריה וח"כ יוסף שגל
(ישראל ביתנו) שהה במוסקבה לרגל פסטיבל הקולנוע הרוסי בישראל.
בניגוד למקומות העבודה בסקטורים אחרים במשק הישראלי, חברי הכנסת נהנים משבוע עבודה רשמי של שלושה ימים בלבד, שבהם מתכנסים מליאת הכנסת וועדותיה באופן שוטף.
הכנסת גם יוצאת מדי שנה לשתי פגרות קבועות, כלומר חברי הכנסת זוכים למעשה לחופש מצטבר של ארבעה חודשים בכל שנה. עם סיום הבחירות לכנסת ה־18, ואם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, הכנסת עתידה לצאת לפגרת הפסח, שאורכה כחמישה שבועות. זאת לאחר ששהתה בפועל בפגרה במשך חצי שנה.
המשמעות היא כי מספר ימי העבודה של חברי הכנסת ב־2009 יסתכם בכ־80 ימים בלבד. גם בשנת 2008 פעלה הכנסת במשך מספר דומה של ימי עבודה. במילים אחרות, השכר היומי בפועל של חברי הכנסת עומד על סכום עתק של כ־5,000 שקל.
שכרם הנאה של חברי הכנסת, שנועד לפטור אותם מדאגות הקיום כדי שיקדישו את כל מעייניהם לייצוג הציבור, בא לידי ביטוי כמובן גם בתשלומי הפנסיה בעת פרישתם ממעגל העבודה. מדי שנה צובר כל חבר כנסת חדש 2% ממשכורתו לפנסיה. כלומר, חבר כנסת שיפרוש מהכנסת לאחר קדנציה מלאה של ארבע שנים, יזכה בגיל הפרישה לתוספת חודשית לפנסיה בגובה של כ־2,600 שקל. בנוסף זוכים חברי הכנסת גם למענק הסתגלות בעת פרישתם. חבר כנסת חדש שיפרוש בתום קדנציה מלאה יזכה למענק הסתגלות בגובה של כ־130 אלף שקל.
במהלך כהונתם זוכים חברי הכנסת בלשכה במשכן הכנסת ובשני עוזרים פרלמנטריים צמודים. כמו כן הם נהנים מרכב צמוד, מאחזקת קו טלפון נייח ומכשיר סלולרי, מחיבור לאינטרנט וממינוי לשני עיתונים יומיים חינם. גם לאחר פרישתם מהחיים הפוליטיים ממשיכים נבחרי הציבור ליהנות ממימון קו טלפון בביתם ומכשיר סלולרי בהיקף של עד 9,000 שקל בשנה, וכן מעיתון יומי חינם. סביר להניח שחברי הכנסת, מלבד בני בגין, אינם יודעים כי נבחרי הציבורי זכאים לנסוע בתחבורה הציבורית חינם - אם רק ייאותו לוותר על רכבם הצמוד.
מלבד הלשכה בתוך משכן הכנסת זכאי כל חבר כנסת לשכור לשכה חוץ־פרלמנטרית, לטובת הקשר עם הציבור. בקדנציה האחרונה יותר מ־20 חברי כנסת בחרו באפשרות זו. לאור תחקיר "כלכליסט" בנושא, שבו נמצאו חריגות לכאורה מהכללים שקבעה הכנסת לעניין זה, החמירו במשכן את הפיקוח על קיום הכללים. חברי הכנסת החדשים יחתמו על הצהרה מפורשת שבה הם מתחייבים שלא לחרוג מן הכללים.
כל אחד מחברי הכנסת זכאי לתקציב שנתי של 49 אלף שקל לטובת הקשר עם הציבור. חבר כנסת שיבחר לשכור לשכה חוץ־פרלמנטרית יזכה לתוספת שנתית של 19 אלף שקל. כמו כן ניתן לנצל עודפים של עד 12 אלף שקל מתקציב זה בשנה שלאחר מכן. חברי הכנסת משתמשים בתקציב זה למטרות שונות, בהן לימוד שפות חדשות וקניית ציוד משרדי וציוד מחשובי מהשורה הראשונה.
כפי שנתוני הקדנציה האחרונה מעידים, לעתים חברי הכנסת בוחרים לעשות בתקציב זה שימוש יצירתי. כך למשל ח"כ חיים אמסלם (ש"ס) רכש ב־2007 לא קומקום אחד כי אם שני קומקומים מתקציב הקשר עם הציבור, השר רפי איתן (גמלאים) רכש מחשב בשווי כולל של 30 אלף שקל, ח"כ זהבה גלאון הזמינה סקר בעלות של כ־29 אלף שקל, וח"כ יורם מרציאנו נעזר בייעוץ מקצועי בשווי של כ־30 אלף שקל.
צילום: עמית שאבי
48 תגובות לכתיבת תגובה