רק 64% מרואי החשבון חברים בלשכה

לשכת רואי החשבון בישראל מתגאה כבר שנים בנתון המרשים, שלפיו 95% מרואי החשבון הפעילים בארץ חברים בה אף שאין שום חוק המחייבם לעשות כן כדי לעבוד במקצוע (בניגוד לחברות בלשכת עורכי הדין). לשכת רואי החשבון אף מתגאה בנתון זה באתר האינטרנט שלה, שבו היא כותבת: "שיעור כזה אין לו אח ורע באף גוף וולונטרי בעולם". אלא שבדיקת "כלכליסט" מגלה שהאמת ורודה הרבה פחות.

מהבדיקה עולה שבישראל רשומים כיום 18,250 רואי חשבון, ומתוכם רק 11,692 חברים בלשכת רואי החשבון (64%). הנתונים מארבע השנים הקודמות חושפים תמונה דומה, כאשר ב־2005 היו 73% מרואי החשבון הרשומים בישראל חברים בלשכה, ואחוז זה הולך וקטן במשך השנים.

אמנם לא כל מי שרשום כרואה חשבון אכן עובד במקצוע ורבים אינם עושים ברישיונם שימוש ישיר אלא עוסקים בנושאים ניהוליים כמנכ"לים, סמנכ"לים, חשבים, וכדומה, אך הלשכה עצמה מדגישה באתר שלה שהיא משמשת בית לכל אלה: "לשכת רואי החשבון היא ביתו המקצועי של כל רואה חשבון בארץ", נכתב שם. "בלשכה חברים מכל מגזרי המשק, בהם בעלים ושותפים במשרדים מכל הגדלים, רואי חשבון עצמאים ושכירים, אנשי אקדמיה ועובדי מדינה, חשבים ומנהלי כספים, מנכ"לים ויושבי ראש של חברות מן הקטנות עד הגדולות ביותר". יתרה מכך, העובדה שברוב השנים שנבדקו עולה מספר החברים בלשכה על מספר המשלמים אגרה שנתית למועצת רואי החשבון - אגרה שבלעדיה אי אפשר לעסוק במקצוע ולערוך ביקורות בחברות ובמוסדות - מוכיחה שאין שום חפיפה הכרחית בין עבודה כרואה חשבון לבין החברות בלשכה.

כך או כך, ניתוח הנתונים של הלשכה עצמה בדו"חותיה מוכיח בבירור שמספר המצטרפים אליה הולך וקטן. בין 2003 ל־2004 גדל מספר החברים בלשכה ב־478 איש, ואילו בין 2007 ל־2008 גדל מספר החברים ב־133 בלבד. הנתונים מוכיחים עוד שלא מדובר רק באי־הצטרפות של חברים חדשים, אלא גם בנשירה של חברים קיימים. למשל לפי הדו"ח האחרון שהוציאה הלשכה, בנובמבר 2008, נוספו בשנה זו ללשכה 537 חברים חדשים, ונגרעו ממנה 491. רק 26 מהם נפטרו.

רק 64% מרואי החשבון חברים בלשכה

אין ספק שהנתון שצריך להטריד ביותר את הלשכה הוא הירידה בהצטרפות רואי חשבון צעירים לשורותיה. לפי נתונים שמסרה הלשכה רק לפני חודש, בינואר קיבלו את רישיונם 952 רואי חשבון חדשים, ומתוכם הצטרפו ללשכה רק 500 (52%). שנה קודם לכן הוסמכו 872 רואי חשבון חדשים, ורק 549 מהם הצטרפו ללשכה (63%). מדוע זה קורה?

ראובן שיף | צילום: אוראל כהן

השתלמויות וכנסים

לשכת רואי החשבון היא גוף וולונטרי, שעיקר פעילותו בעריכת השתלמויות וכנסים (שהמרכזי שבהם הוא כנס אילת - ארבעה ימי עיון ופעילות של החברים, המתנהל בשני סבבים בחודשים יוני ויולי), התקנת תקנות הנוגעות לרואי החשבון בארץ, השתתפות בדיונים בכנסת על חוקים ותקנות הנוגעות למקצוע ראיית החשבון ולדיני המס. נוסף על כך, מופקדת הלשכה על התקינה המקצועית בתחום הביקורת, המחייבת את כלל רואי החשבון בארץ. יש לציין שלמבחני ההסמכה ומתן הרישיונות אחראית לא הלשכה אלא מועצת רואי החשבון.

דמי החבר ללשכה עומדים על 240 שקל בלבד לשנת החברות הראשונה, אולם מהשנה השנייה נדרש רואה חשבון שכיר לשלם 950 שקל לשנה ורואה חשבון עצמאי 2,370 שקל לשנה. נראה כי הסכומים הלא מבוטלים מגבירים את התלבטותם של רבים אם להצטרף ללשכה או לחדש את חברותם בה, מה עוד שבשנים האחרונות נשמעים קולות מגוונים בקהילת רואי החשבון, הטוענים שהלשכה נהפכה ללא רלבנטית לשתי שכבות מרכזיות: לרואי החשבון הצעירים ולעובדים במשרדי הביג־5. ואכן שלוש מחמש הפירמות הגדולות הפסיקו בשנים האחרונות לשלם במרוכז את דמי החבר לכל עובדיהן, כפי שנהגו לעשות. קוסט פורר גבאי את קסירר (ארנסט אנד יאנג) העלו את הרף שלפיו נקבעת זכאותו של עובד לתשלום דמי החברות שלו בלשכה, וכך צמצמו את מספר העובדים שבעבורם היא משלמת. סומך חייקין (KPMG) נקטה באחרונה מדיניות דומה והיא משלמת את דמי החבר רק לקבוצה מצומצמת של עובדים, ואילו קסלמן וקסלמן (PwC) אינה משלמת כלל את דמי החבר לעובדיה. עובדים בחברות אלה המעוניינים להמשיך בחברותם בלשכה נאלצים לשלם את דמי החבר מכיסם.

"בכלל לא אירוע שלי"

שותף בכיר באחת הפירמות הגדולות הסביר ל"כלכליסט": "הלשכה לא השכילה להיות רלבנטית לביג־5 ולעוד שלושה־ארבעה משרדים בינוניים כמו פאהן־קנה. הפירמות הגדולות הן חלק מרשתות גלובליות, שלהן יש מערכות מקצועיות והשתלמויות לעובדים, ולכן הן אינן זקוקות ללשכה למטרה זו. ברגע שהחלו השינויים במגזר רואי החשבון, היתה הלשכה צריכה להתקדם ולהתאים את עצמה גם לנו. היה צורך ברענון, מה שאומר לשבת עם ראשי הפירמות הגדולות ולשאול מה חסר לנו. אבל תהליך כזה לא קרה. אם הם היו משכילים לעשות את זה, כל המקצוע היה נראה אחרת.

"אני בכלל לא מרגיש שהכנס השנתי הוא אירוע שלי. אין לי תחושת שייכות. כל מה שהלשכה עסוקה בו אלה ארוחות ערב ופגישות חברתיות. אין לי צורך בדברים הללו דרך הלשכה, כי אני יכול לעשות את זה דרך הפירמה שלי".

שותף בכיר בפירמת ביג־5 אחרת מציין: "רק מעט שותפים מהמשרדים הגדולים משמשים כחברים בוועד המרכזי של הלשכה, אולי באמת משום שמערך ההדרכות במשרדים הגדולים מייתר את תפקיד הלשכה בנושאים אלה. עם זאת, ללשכה יש תפקיד חשוב בשמירה על רמת המקצוע ובהסדרת הרגולציה, ואת זה היא עושה. אבל אין ספק שהיא יכולה לעשות את זה טוב יותר".

גם רואי חשבון צעירים רבים מסבירים שאינם חשים שהלשכה רלבנטית להם ולעבודתם. באופן מעניין, גם כאלה שבחרו להיות חברים בלשכה מביעים עמדה דומה, ומציינים שעיקר השימוש שלהם בלשכה הוא בהנחות ובהטבות שהיא מארגנת לחבריה.

טלי, רואת חשבון בעלת ותק של שנה וחצי, עובדת היום בקרן השקעות ומספרת שהפסיקה את חברותה בלשכה: "הייתי חברת לשכה בשנה הראשונה ועכשיו הפסקתי. זה לא נראה לי רלבנטי למה שאני עושה בשום דרך שהיא". שירי, רואת חשבון זה שלוש וחצי שנים המשמשת כעוזרת חשב בחברת נדל"ן גדולה, דווקא משלמת את דמי החבר השנתיים, אך חושבת שהלשכה אינה מרכזית בתפקודה: "אני חברה בלשכה כדי לקבל חומר מקצועי והטבות כמו הנחות לבתי מלון ולהצגות. בעיקר אני קוראת את העלונים שהלשכה שולחת. מעבר לזה אני לא ממש משתמשת בשירותיהם, אלא מעדיפה להיעזר בפירמה שמלווה את החברה שלי, ושאליה אני פונה אם אני צריכה עזרה מקצועית ממשית. אני גם הולכת לכנסים שהפירמה מארגנת ולא לכנסים של הלשכה - למעט הכנס השנתי באילת. הייתי בו בשנה שעברה, האווירה היתה נחמדה ונכנסתי להרצאות שעניינו אותי. אני לא חושבת שאפשר לקרוא לזה פעילות של ממש".

גם ירון, רואה חשבון שכיר בעל ותק של ארבע שנים באחת הפירמות הגדולות, מספר שהוא וחבריו משלמים ללשכה בעיקר בעבור עלוני הפרסום שהם מקבלים: "סכום החברות הוא לא גבוה כל כך, כך שלא אכפת לי לשלם ולהיות חבר. אני לא בטוח שאם יעלו את הסכום, עדיין אהיה חבר בלשכה".

הלשכה: כל החברים מרגישים שייכים

מלשכת רואי החשבון נמסר בתגובה: "מנתוני משרד המשפטים המצויים בידינו - כ־11 אלף רואי חשבון פעילים בישראל משלמים אגרה שנתית למועצת רואי החשבון עבור חידוש הרישיון. בלשכת רואי החשבון רשומים נכון לחודש ינואר 11,692 חברים. מספר רואי החשבון החברים בלשכה גדול יותר ממספר רואי החשבון הפעילים הרשומים במועצה, מכיוון שבלשכה חברים גם רואי חשבון שאינם מתפקדים במקצוע.

"מנתוני הלשכה עולה שקבוצת הגיל הגדולה ביותר בין חברי הלשכה - 60% - היא של בני 25–45. רק בחודש שעבר צירפה לשכת רואי החשבון לשורותיה יותר מ־500 רואי חשבון צעירים בטקס מרשים בבנייני האומה במעמד שר המשפטים ואלפי בני משפחה גאים. אנו מאמינים שנתון זה מדבר בעד עצמו באשר לרלבנטיות שלנו לצעירים.

"באשר לתחושת השייכות של עובדי המשרדים הגדולים, הרי שכ־20% מחברי הלשכה הם עובדים ושותפים בחמשת המשרדים הגדולים. לפי נתוני הלשכה, יותר מ־80% מרואי החשבון המועסקים במשרדים הגדולים הם חברי לשכה.

פעילותם המקצועית של המשרדים הגדולים ושייכותם לרשת בינלאומית אמנם מקטינה במידת מה את תלותם בהשתלמויות ובימי העיון של הלשכה. עם זאת, הלשכה עושה מאמצים גדולים לשרת את צורכיהם המקצועיים של כל חבריה בכל גודל של פירמה, וכמו כן של ציבור רואי החשבון העובדים בשירות המדינה ובתפקידי חשבים ומנהלי כספים בתאגידים פרטיים וציבוריים.

"כיוון שהחוק בישראל אינו מחייב רואי חשבון פעילים להשתייך ללשכה, הרי שתחושת שייכותם של כל חברי הלשכה מתבטאת בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים - רצונם לשלם את דמי החבר באופן וולונטרי".