התמ"ת והאוצר נאבקים: מי יטפל ב-250 אלף המובטלים הצפויים ב-2009

שנת 2009 החלה בסימן של אלפי מצטרפים למעגל האבטלה. על פי נתוני שירות התעסוקה, בחודש ינואר לבדו נרשם מספר חסר תקדים של 20 אלף מפוטרים, ועל פי התחזיות, עלול מספר המובטלים במשק להגיע לרבע מיליון עד סוף השנה. שירות התעסוקה מאיים לפתוח בשביתה אם משרד האוצר לא ייענה לדרישתו להגדיל את מספר התקנים. באוצר טוענים מנגד כי על שירות התעסוקה להתייעל.

על רקע זה חושף "כלכליסט" דו"ח חדש של מכון ברוקדייל והביטוח הלאומי, הקובע כי הצלחתה של תוכנית ויסקונסין (תוכנית אורות לתעסוקה), הפועלת בארבעה אזורים בארץ (אשקלון, ירושלים, נצרת ונתניה־חדרה), עולה על זו של שירות התעסוקה בכמה תחומים מרכזיים.

אלי ישי | צילום: אורי פורת

מכון ברוקדייל נבחר על ידי הממשלה כדי לבחון את מידת יעילותה של תוכנית ויסקונסין. מטיוטת הדו"ח, שיפורסם באופן סופי בתוך שבועות ספורים, עולה כי התוכנית מוצלחת יותר משירות התעסוקה בהחזרת עובדים לשוק העבודה, בשיפור שכרם של העובדים ואף בהשמתם של העובדים במשרה מלאה. עיקר ההצלחה נמדד בשכבות החלשות. עם זאת, הדו"ח אינו בוחן את מידת היעילות התפעולית של תוכנית ויסקונסין לעומת שירות התעסוקה.

דו"ח זה מצטרף לדו"ח חיובי קודם של מכון ברוקדייל ממאי 2007 וכן לדו"ח של האקדמיה הישראלית למדעים מדצמבר 2008, שהמליץ להרחיב את תוכנית ויסקונסין לפריסה כלל ארצית. אולם אף שהבדיקות מראות את יעילותה של התוכנית לעומת ביצועי שירות התעסוקה, נדמה כי בשירות לא מתרגשים.

תוכנית ויסקונסין הופעלה בישראל לראשונה ב־2004 ביוזמתו של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, ומטרתה העיקרית היתה לטפל באוכלוסיית מקבלי קצבת הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי ולשלבה בשוק העבודה. התוכנית החלה לפעול באופן ניסיוני בארבעה אזורים ברחבי הארץ. בעקבות ביקורת פוליטית עליה, בעיקר מצד שר התמ"ת אלי ישי, שונתה התוכנית באוגוסט 2007, וכיום היא קרויה תוכנית אורות לתעסוקה.

עיקר השינוי התבטא בכך שמובטלים או מקבלי הבטחת הכנסה מגיל 45 ומעלה רשאים לבחור אם הטיפול בהם ייעשה דרך התוכנית או דרך שירות התעסוקה. באוגוסט 2008 אישרה הממשלה את הרחבת התוכנית לאזורים נוספים בארץ, אולם ההחלטה לא יושמה. באוצר תולים את האשמה בשר ישי ובשירות התעסוקה הכפוף לו, המתנגדים להרחבת התוכנית לפריסה כלל ארצית.

"השירות מנציח את עצמו"

"שירות התעסוקה הוא כמו מנזר מימי קדם, ששייך לתקופה שבה חשבו כי המדינה אחראית למצוא לכל אדם את מקום העבודה שלו, במקום שזו תהיה אחריותו של האדם למצוא תעסוקה. שירות התעסוקה מנציח בעיקר את עצמו", כך אמרו ל"כלכליסט" במשרד האוצר. באוצר טוענים כי בשירות התעסוקה מטופלים כ־100 אלף מובטלים וכ־100 אלף מקבלי קצבת הכנסה, שהטיפול בהם היה יכול להיות יעיל יותר לו היו מטופלים במסגרת תוכנית ויסקונסין. עוד אומרים באוצר כי אלמלא התנגדות שירות התעסוקה, היה ניתן לטפל באלפי מובטלים חדשים במסגרת תוכנית ויסקונסין באופן מיידי, על ידי העלאה מחדש של גיל המובטלים המופנים לתוכנית. באוצר מוסיפים כי רק כמחצית מעובדי השירות עוסקים בקבלת קהל, ועל כן אין מקום לתוספת תקנים אלא להתייעלות פנימית.

מנכ"ל שירות התעסוקה יוסי פרחי אמר ל"כלכליסט" בתגובה כי "הרחבה או אי־הרחבה של תוכנית ויסקונסין חייבת להיות תוצאה של דיון מסודר בממשלה. שרי הממשלה צריכים לשמוע מהם יתרונותיה של התוכנית ומהם חסרונותיה ולקבל החלטה. כל החלטה שהממשלה תקבל תהיה מקובלת עליי".

פרחי הוסיף כי "לתוכנית יש כלים טובים, אבל החוכמה היא להשתמש בהם במקום ובמינון הנכונים. במקום שבו שירות התעסוקה יודע לעשות את העבודה, הוא צריך להמשיך בכך. זה יהיה כישלון טוטלי אם תוכנית ויסקונסין תתפרס על כל הארץ כפי שהאוצר רוצה".

דורשי עבודה בשירות התעסוקה | צילום: רוני שיצר

למרות טיעוניו של פרחי, אי אפשר להתווכח עם נתוני מכון ברוקדייל, שמצביעים על הצלחה של תוכנית ויסקונסין בהשבת מובטלים למעגל העבודה. המחקר שעליו מתבסס הדו"ח נמשך שמונה חודשים, מנובמבר 2007, ובו נבחן מצבם של מקבלי קצבת הבטחת הכנסה שהשתתפו בתוכנית לעומת מקבלי קצבה שטופלו בידי שירות התעסוקה. מן הדו"ח עולה כי לתוכנית הצלחה רבה באופן ניכר בשילוב בשוק העבודה לעומת זו של שירות התעסוקה. שיעור התעסוקה בקרב המטופלים במסגרת התוכנית עלה בחודשי המחקר ב־10.5% לעומת 1.4% בלבד בקרב המטופלים בידי שירות התעסוקה. לתוכנית הצלחה רבה יותר גם בשיפור בשכרם של המטופלים במסגרתה. הדו"ח מראה כי ממוצע השכר החודשי בקרב מטופלי התוכנית גבוה ב־17% משכר המטופלים במסגרת שירות התעסוקה.

נטל הקצבאות קטן

בעבר נשמעה ביקורת על כך שמפעילי התוכנית מפנים את המובטלים לעבודות במשרה חלקית בלבד. הדו"ח מגלה כי 36% מהפונים לתוכנית ויסקונסין שלא היו בשוק העבודה קודם לכן השתלבו בעבודה במשרה מלאה לעומת 26% בלבד מאלו שטופלו בשירות התעסוקה. מחברי הדו"ח מציינים כי בעקבות השתתפות בתוכנית ויסקונסין, סכום ההכנסות מעבודה של משפחה עלה ב־441 שקל בממוצע. ההשתתפות בתוכנית הקטינה את ממוצע ההכנסה מקצבאות שמקבלת כל משפחה בכ־447 שקל. הגדלת שיעור המשתתפים בשוק העבודה והקטנת הנטל התקציבי של הקצבאות מסבירות את רצון האוצר להרחיב את התוכנית לפריסה ארצית.

הדו"ח של מכון ברוקדייל אינו בוחן את מידת יעילות תוכנית ויסקונסין בהשמת עובדים לעומת שירות התעסוקה במונחי עלות. עם זאת, נתון זה שאמור לסייע למקבלי ההחלטות להכריע אם להרחיב את התוכנית על חשבון שירות התעסוקה, נבחן במסגרת דו"ח חיצוני של מכון עדליא שפורסם ב"כלכליסט" ביולי 2008. מן הדו"ח עלה כי עלות ההשמה של מקבלי הבטחת הכנסה בשירות התעסוקה מגיעה לכ־45 אלף שקל - פער של 44% לעומת עלות ההשמה במרכזי תוכנית ויסקונסין. בשירות התעסוקה דחו בתוקף את הדו"ח של עדליא, בטענה כי חישובי עלות ההשמה שבוצעו בו אינם מדויקים.