אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנכ"לים אמריקאים במבצע צילום: גיא אסיאג

מנכ"לים אמריקאים במבצע

הבכירים שמפוטרים בעמק הסיליקון יכולים לחולל מהפכה בחברות סטארט־אפ ישראליות; והצמצומים מגיעים גם לקרנות ההון סיכון

22.02.2009, 14:46 | אסף גלעד ומאיר אורבך

חברת הסטארט־אפ הישראלית iSkoot, שמפתחת שירות לשיחות סקייפ דרך הסלולרי, שכרה השבוע בכיר נוסף מעמק הסיליקון: אלן קוד, שישמש סמנכ"ל שיווק לתחום רשתות סלולריות. קוד, אירי במוצאו, הגיע מהרשת החברתית של מייסדי נאפסטר, Plaxo. הבכיר הראשון שאייסקוט גייסו מעמק הסיליקון הוא מנכ"ל החברה, מארק ג'ייקובסטין, לשעבר סמנכ"ל השיווק והפיתוח העסקי ב־Loopt, רשת חברתית לבעלי אייפונים הפופולרית בעמק הסיליקון, שמציגה את מיקום חבריה בהסתמך על שבב ה־GPS שבמכשיר.

מדוע מגייסים מייסדי אייסקוט, האחים דיוויד וג'ייקוב גדליה, שחקני רכש זרים? לא מתוך זלזול בתוצרת הארץ: האחים גדליה, יהודים חובשי כיפה המתגוררים ביישובי עוטף ירושלים, הקימו את מרכז הפיתוח של חברתם באזור תעשייה בבית שמש, ומעסיקים 70 עובדים, רובם עולים חדשים תושבי הסביבה. מכריו של דיוויד, מנהל הפיתוח, מעידים שאחת השאלות השגורות בפיו היא "ואיך זה ישפיע על התעשייה בישראל?".

אייסקוט שוכרים מנהלים אמריקאים כי זה נותן תוצאות. השנה שחלפה מאז שכירתו של ג'ייקובסטין בסוף 2007 היתה הטובה בתולדות אייסקוט: היא גייסה 19 מיליון דולר בסבב שלישי, רכשה חברה קטנה שעוסקת ברשתות חברתיות, והשיקה רשת חברתית על גבי פלטפורמת הסקייפ הסלולרית שלה. כן, יש מנכ"לי הייטק ישראלים שהם בליגה הלאומית של הניהול, ויש כאלה ברמה בינלאומית. אבל עמק הסיליקון הוא ה־NBA של ההייטק, ומי שהצליח שם, יכול לחולל הרבה מאוד כאן.

ג ג'ייקובסטין (מימין) ודיוויד גדליה. מי שהצליח בעמק הסיליקון יכול לעזור לחברות הישראליות | צילום: גיא אסיאג ג

מייסדי חברות אינטרנט ישראליות מתקשים לזוז הצידה, אלא שבימים אלה זה משתלם: השבוע חצה מספר מפוטרי ההייטק בעולם את רף ה־300 אלף. בשבוע שעבר פוטרו בעמק הסיליקון 40 אנשי גוגל, 400 אנשי נטאפ, 1,100 עובדי חברת הגיימינג EA ו־3,000 עובדי סיסקו. עם המפוטרים נמנים הרבה מנהלים מנוסים וכמה מנהלים בכירים. אנחנו צריכים אותם, הם צריכים אותנו, ומחירם טוב מתמיד.

גם קרנות מפטרות

השנה הקרובה תהיה קשה לקרנות ההון סיכון. רבות מהן לא מצליחות לעמוד ביעדיהן לגיוס כספים: ג'מיני, שקיוותה לגייס 200 מיליון דולר, גייסה רק 150 מיליון. הירידה בהון להשקעה עתידה להוביל לירידה חדה בהשקעות - שכבר ב־2008 ביצעה רק ארבע מהן, משום שלטענת הקרן היא התקשתה למצוא הזדמנויות אטרקטיביות. קרנות שבעבר ניהלו 150 מיליון דולר ויותר, כגון קרן גיזה, תמיר פישמן וג'נסיס, גייסו רק כ־80–100 מיליון דולר.

התוצאה של אובדן התקציבים דומה לתוצאה של אובדן הכנסות בחברות עסקיות: צמצומים. בשבוע שעבר פרש מסקויה ישראל אחד משלושת השותפים הבכירים בה, יובל בהרב. השבוע נודע על פרישתו על כרמל סופר, שותף בכיר בג'מיני. בארצות הברית עזבו כמה בכירים את הקרנות טריניטי וארלי־ברד.

ההערכות של בכירים בתעשייה הן שבחודשים הקרובים יהיו עוד פרישות מקרנות, ושבמקביל יחלו הקרנות לפטר עובדים ולקצץ בהטבות, בדיוק כפי שקורה בחברות הסטארט־אפ שלהן.

תגיות