בדיקת כלכליסט: הנפגעים העיקריים מהמשבר - גברים, צעירים, חסרי השכלה

פרופיל המפוטר מאז פרוץ המשבר הכלכלי הוא גבר בן 18–24, המועסק כעובד בלתי מקצועי באחד ממפעלי התעשייה. כך עולה מבדיקת "כלכליסט", על פי נתוני שירות התעסוקה והלמ"ס. בעוד שיעורם של בני 18–24 בקרב השכירים במשק עומד על כ־1%, הם היוו 13% מאוכלוסיית המפוטרים שפנו לשירות התעסוקה מאוקטובר 2008 ועד ינואר 2009.

כמו כן, עובדים בלתי מקצועיים מהווים כ־7.5% מאוכלוסיית השכירים אך היוו 17% מהפניות של מפוטרים טריים ללשכות. גם העובדים המקצועיים בתעשייה ובבינוי אינם חסינים - הם הבסיס העיקרי של כוח עבודה מיומן בתעשייה המסורתית לסוגיה, אך גם 23% מהמפוטרים בינואר, ושיעור דומה בדצמבר. באוכלוסיית השכירים הם לא יותר מאשר 17%. גברים, דרך אגב, מהווים 56% מהמפוטרים הטריים בחודשים האחרונים, אך כ־53% מאוכלוסיית השכירים.

זה אולי בתמצית הסיפור הגדול של המשבר הזה, השונה באופן מהותי מאלו שקדמו לו במשק הישראלי. בחודשים נובמבר ודצמבר 2008 החלו פיטורים המוניים בגופים הפיננסיים ובחברות הייטק, שממשיכים בימים אלו. בחודשים האחרונים בעלי המקצועות האקדמיים לסוגם, הכוללים לא רק עובדי הייטק ופיננסים, אלא גם כלכלנים, אדריכלים ועוד, מהווים כ־15% מהמפוטרים הטריים, וזה גם שיעורם באוכלוסיית השכירים.

תחום אקדמי שבאופן מובהק נפגע מהמשבר הוא הנדסה. על פי נתוני שירות התעסוקה המהנדסים מהווים 6% מהמתדפקים על דלתות הלשכות, אך רק 3% מאוכלוסיית השכירים.

מי נפגע הכי פחות

לשם השוואה, במשבר בועת ההייטק שפרץ בתחילת העשור המשיכה קליטת העובדים בענפים עתירי עבודה לא מיומנת, תעשייה ומסחר. נתונים של בנק ישראל מראים כי ב־2002 - למרות מצבן הקשה של חברות ההייטק והגירעון הממשלתי המאיים - גדלה מצבת העובדים בתעשיות המסורתיות ב־0.5%, בעוד בענפים עתירי השכלה ירדה מצבת העובדים ב־3.4%. במשבר הנוכחי כל האוכלוסיות נפגעות, מי יותר ומי פחות.

מי שבינתיים נפגעו הכי פחות מהמשבר הם עובדים בגילי 35–44 המועסקים בתחומי המכירות והשירותים, כגון סוכני ביטוח, מטפלים, עובדי שירותי אבטחה ומוכרים בחנויות. חלקם אולי לא משתכרים משכורות גבוהות, אולם הם יכולים להתנחם בכך ש"רק" 23% מהמפוטרים הטריים הם בני גילאים אלו, למרות היותם כ־38% מאוכלוסיית השכירים. כך גם מבחינת תחום העיסוק - אף שעובדים אלה מהווים כ־20% מכוח העבודה, הם מהווים 13% בלבד מהמפוטרים.

עוד תחום ששמר על יציבות יחסית הוא בעלי מקצועות טכניים כגון הנדסאים, טכנאים ומפעילי ציוד תקשורת. בעוד הם מהווים 15.7% מאוכלוסיית השכירים, הם מהווים רק 12% מאוכלוסיית המפוטרים בינואר.

שיעור מפוטרים גבוה בצפון

הניתוח על פי אזורים גאוגרפיים הוא מעט מורכב יותר, בשל ההשפעה החד־פעמית של הלחימה בעזה על שוק התעסוקה באזור הדרום. עם זאת אפשר לומר שמחוז דן עדיין "מככב" בינואר, עם 33% מהמפוטרים, אם כי אין זה שונה באופן מהותי מחלקו של המחוז מכלל אוכלוסיית השכירים. הצפון, שנמצא בכותרות בחודשיים האחרונים בשל סגירתם של כמה מפעלים באזור, תרם 24% מהמפוטרים בינואר, 10% יותר מגודלו באוכלוסיית השכירים.

מנכ"ל שירות התעסוקה יוסי פרחי אמר שסוג נוסף של עובדים שנבלע בסטטיסטיקה הוא היועצים לחברות עסקיות למיניהן - יועצים ארגוניים למשל. לדבריו, אלו פוטרו או שהופסקה ההתקשרות איתם מכיוון שהם "השומן של המפעלים, שכבר לא יכולים להרשות לעצמם להישאר איתם".

סוג נוסף של עובדים שאין לגביו נתונים אך ידוע כי רבים יותר ויותר מצטרפים ממנו אל מעגל האבטלה הוא עובדי עמותות וארגוני המגזר השלישי. לדברי פרחי, אחוזים ניכרים מהם פוטרו בעקבות הירידה הדרמטית בתרומות מחו"ל, בעיקר באזור ירושלים. פרחי מציין גם את "מפוטרי משבר המים", כהגדרתו. מדובר במועסקים בחקלאות ובמפעלים המשתמשים בתשומות מים גדולות יחסית, כמו מפעלים כימיים. הפתרון, אומר פרחי, טמון במחשבה על נקודת היציאה מהמשבר.

יש לתת הכשרה מקצועית נרחבת, כפי שנעשה בשנות התשעים עם עולי ברית המועצות במסגרת פרויקט של מה שהיה אז משרד העבודה. הכשרה זו, הוא אומר, היא שעזרה לפתח את שוק ההייטק של ישראל.

שלי סער, מנכ"לית מנפאואר פרופשיונל, מוסיפה גם את המנהלים בדרגי הביניים כמי שהמשבר סימן אותם כמועדים לפיטורים. "מאחדים את תפקידם של אותם מנהלים עם בעלי תפקידים אחרים. כך משאירים רק את מי שעושה את העבודה בשטח ואת מי שצריך לנהל את המערכת כולה".

לדברי סער, שעבדה בתחום ההשמה גם בזמן משבר בועת ההייטק, בעוד אז לקח זמן רב עד שהורגשה האטה כלשהי בשוק התעסוקה גם בכלכלה המסורתית, עתה היא מורגשת מתחילתו של המשבר. סער מוסיפה כי תופעה מפתיעה היא שחברות אינן שמות דגש על מחלקת המכירות והשיווק שלהן, אף שבמשברים קודמים דווקא נרשם מעבר של עובדים למחלקות אלו.