הסנגור של מנכ"ל רמדיה לשעבר: "המקרה יכול לחזור על עצמו"

"אם אמא רוצה לקנות קופסת מזון תינוקות ב־500 שקל, אז אולי אפשר לעשות את כל הבדיקות הנדרשות, אבל אנחנו חיים בעולם ריאלי, שבו אי אפשר למנוע בצורה מוחלטת את הסיכונים". כך אומר עו"ד רלי לשם, סנגורו של מנכ"ל רמדיה לשעבר גדעון לנסברגר, בראיון בלעדי ל"כלכליסט", בתגובה לשאלה כיצד אפשר להבטיח שמקרה רמדיה לא יחזור על עצמו.

• הוכחות בתיק רמדיה: אחרי החגים
  

לשם, שמלווה את חברת רמדיה ואת המנכ"ל לשעבר מאז פרוץ הפרשה ב־2003, מדגיש כי "עד היום אין חוק, לא נקבע נוהל ואין תקן שמחייב לבצע את כל הבדיקות שטוענים שרמדיה היתה צריכה לבצע".

המנכ"ל לשעבר לנדסברגר. האם דאג להצבת אדם מתאים | צילום: עמית שעל

ביום רביעי שעבר נפתח בבית משפט השלום בפתח תקווה, אחרי דחייה של חצי שנה, המשפט הפלילי בפרשת רמדיה. המשפט אמור היה להתחיל באוקטובר שעבר אך נדחה, בין היתר בשל דרישת הסנגורים לקבל את חומר החקירה של הפרקליטות הגרמנית נגד יצרנית המזון לתינוקות "הומנה", שממנה קנתה רמדיה את הפורמולה הפגומה.

ביקורת רבה נמתחה בכלי התקשורת על דחיית הדיונים, אך לשם טוען כי "את חמש שנות החקירה אי אפשר לתלות בנאשמים. זה משפט מסובך שהעבירות בו הן עבירות מעורפלות, והוא חייב לקחת את הזמן שלו. אני לא הייתי רוצה לגור במדינה שמערכת המשפט שלה לא עושה דין צדק עם נאשמים. הרי היום זה הם ומחר זה אנחנו".

פרשת רמדיה התפוצצה בנובמבר 2003, בעקבות אשפוזם של תינוקות רבים עם סימנים לפגיעה במערכת העצבים. עד מהרה התברר כי כל התינוקות המאושפזים הוזנו בתחליף חלב האם הצמחי של רמדיה וכי הם סובלים ממחסור חריף בוויטמין B1, החיוני לתפקוד מערכת העצבים. שני תינוקות מתו כתוצאה מהפגיעה, ועשרות אחרים נפגעו וסובלים עד היום מליקויים נוירולוגיים שונים.

בסוף 2002 שינתה היצרנית הגרמנית הומנה את מרכיבי המוצר והוציאה ממנו תערובת ויטמינים, אך השינוי בוצע בלי לעדכן את רמדיה. משפחות התינוקות שנפגעו ניהלו כמה תביעות אזרחיות נגד שתי החברות, שבסופן קיבלו פיצוי כולל של יותר מ־100 מיליון שקל, שאת רובו העמידה הומנה.

במאי 2008 הוגש בישראל כתב אישום נגד בכירי רמדיה באשמת גרימת מוות ברשלנות והטעיית צרכנים בנסיבות מחמירות. ארבעת המנהלים של הומנה הואשמו בגרמניה בסעיפים דומים, אך בינואר הגיע בית המשפט שם להסדר עמם, שלפיו נסגר התיק נגדם תמורת קנס עונשי של 12.5 אלף יורו כל אחד. לפני כשלושה שבועות החליטה השופטת עינת רון להיענות לבקשת הנאשמים, והורתה לפרקליטות לבקש מהגרמנים את חומר החקירה. החומר טרם הגיע לידי הנאשמים.

חלום מטורף

במסגרת הדיון האחרון הגדרת את חומר החקירה מגרמניה "חומר קריטי" שיכול לשנות את כל התמונה. מה אתה מצפה לקבל משם?

אביבה חייבי, אמה של נעה חייבי, מנפגעות רמדיה. ההורים מלווים את מהלך המשפט | צילום: יריב כץ

"צריך לזכור שלאור החומר שהיה בפניה החליטה הפרקליטות הגרמנית לסגור את התיק ולא להגיש כתב אישום, וזאת נגד האנשים שאני חושב שאין מחלוקת שהם השחקנים המרכזיים בפרשה. די בכך כדי לתת לנו יסוד להניח שיש שם דברים מאוד משמעותיים לגבי החקירה.

"אני חושב שהחומרים האלה יראו לנו שאיש לא יכול היה להעלות בדעתו, בחלום המטורף ביותר שלו, שיכול להיות שלא יהיה הוויטמין בפורמולה. צריך לזכור שהנאשמים מואשמים בעבירות רשלנות, וחלק גדול מעבירת רשלנות היא הימנעות מבדיקה נחוצה. שאלת המפתח היא אם היו נסיבות שהיו צריכות לגרום לנאשמים לחשוב שמשהו דורש בדיקה.

"היתה אמירה של התובע בבית המשפט, שאמר כי מי שמשווק בארץ פורמולת מזון לתינוקות 'צריך להיות בטוח במיליון אחוז שהכל בסדר'. אין דבר כזה מבחינה משפטית. אם על זה הוא מבסס את האישום, כאילו יש מעין אחריות מוחלטת של יבואן שהמוצר שהוא משווק יהיה תקין - אין כזה דבר".

משפחות התינוקות שנפגעו הם חלק בלתי נפרד מהמשפט המתנהל. באיזו מידה נוכחות המשפחות בדיונים משפיעה על השופטת?

"מבחינת האווירה, ללא ספק היא משפיעה מאוד. באופן כללי, אף אחד מאיתנו לא היה רוצה לחיות במדינה שבה הנפגע הוא השופט. מובן מאליו שהנפגע הוא לא אובייקטיבי, הוא לא רוצה לראות צדק אמיתי ואובייקטיבי, אלא רוצה לראות את ה'צדק הפרטי' שלו. לכן, לא יכול להיות שהנפגע ינהל את סדר היום של המשפט. חוק יסוד השפיטה קובע שאין על השופט מרות זולת מרות החוק.

"הכוונה בזה היא שאין על השופט לא פחד ולא אימה, לא מהנפגע ולא מהציבור, והוא צריך לשפוט משפט אמת. לכן אני חושב שהלחץ והצעקות של המשפחות - מובנים ככל שיהיו - אינם ראויים מבחינת התנהלות המשפט ותהליך עשיית הצדק, ואנחנו משוכנעים שהשופטת תדע להתעלם מכך".

עוול לישראלים

במסגרת כתב האישום שבה ועולה האשמה עיקרית אחת נגד לקוחו של לשם, והיא שלנדסברגר ניהל את החברה כשהוא חסר השכלה מקצועית בתחומים של ייצור ופיתוח מזון לתינוקות. בין היתר, נכתב בכתב האישום, הנהיג מדיניות של צמצום בדיקות האיכות והסתמך באופן עיוור ומוחלט על הומנה בכל הנוגע לבטיחות המוצר.

מנכ"ל חברת מזון תינוקות לא צריך להיות מקצועי יותר?

"אדם שמנהל חברה בעלת מוצר שיכול לגרום נזק חייב להיות בעל מומחיות בתחום? אני חושב שזאת לא הנורמה בישראל וזאת לא הנורמה בעולם. בהחלט יש חברות רבות, גדולות מאוד, שמי שעומד בראשן איננו בעל יכולת טכנולוגית או מדעית בתחום שבו עוסקת החברה. השאלה האמיתית היא אם דאג להציב אדם שיש לו היכולות האלה כאחראי על תחום האיכות והסיכונים. אני לא חושב שהמנכ"ל עצמו צריך להיות כזה.

"כתב האישום מציג את התמונה באופן חד־צדדי. הבדיקות המוזכרות בכתב האישום היו בדיקות מיקרוביולוגיות שאין להן שום קשר לעניין הזה, ושעל פי חוות דעתו של מנהל מחלקת אבטחת איכות לא היה בהן כל צורך. לא נעשה פה שום צמצום שרירותי על ידי המנכ"ל, הוא לא ישב מול דו"ח הוצאות ומחק באופן שרירותי את ההוצאה. ללמוד מכתב אישום מה התרחש בפועל זה כמו לשבת ולדבר עם אדם אחד שרב עם אדם אחר ולהניח שמה שהוא מספר זה הסיפור האובייקטיבי. לא צריך להתרגש ממסמך חד־צדדי כזה, שהוא גם דמגוגי במידה רבה".

מה הערכתך לגבי סוף הפרשה?

"אני מאמין בכנות שלנדסברגר לא עבר עבירה פלילית. אני חייב להאמין בתחילתו של הליך פלילי שהנאשם לא עבר שום עבירה".

אמונה לחוד והערכות לחוד. האם ההערכה הריאלית שלך היא שהוא יזוכה מכל אשם?

"אני לא רוצה להתייחס להערכה ריאלית. אני חושב שהוא צריך להיות מזוכה מכל אשמה וללכת הביתה. העובדה שיש טרגדיה לא מביאה ישירות למסקנה שצריך להרשיע אנשים שנמצאים קרוב.

"תראה את המשפחות של התינוקות שנפגעו. הן לא עשו את הניסיון הקל ביותר כדי להבטיח שהאנשים המרכזיים מגרמניה ייתנו את הדין. שום דבר. הקימו את כל הצעקות וכל הלחצים בתוך ישראל, אף על פי שלדעתי ברור לכולם שהאנשים כאן הם לכל היותר שחקני משנה בפרשה. מה עשו המשפחות כדי שהאיש שקיבל את ההחלטה להוציא את הוויטמין מהפורמולה יועמד לדין? כלום. למה, כי יותר נוח ללכת לאנשים בישראל כי זה יותר קרוב?".

אם יש לך כתובת ישראלית לתלות בה את האשם אתה פונה אליה.

"למה? אם מישהו פגע בבן שלך, למה אתה לא מפנה את החצים נגד מי שפגע בו את הפגיעה העיקרית? כי הוא 3,000 ק"מ מאיתנו? זה חלק מהעוול שנגרם לנאשמים הישראלים. האדם שהוציא בפועל את הוויטמין מהפורמולה יושב בגרמניה וצוחק, והמשפחות אפילו לא יודעות את השם שלו".

איך לדעתך אפשר למנוע הישנות של המקרה?

"לצערנו, סיטואציות כאלה יכולות לחזור על עצמן. האישומים בפרשת רמדיה הם חוכמה שלאחר מעשה, והטיפול בפרשה הוא ניסיון לסגור את שער האורווה אחרי שהסוסים ברחו. צריך לזכור שהפרשה הזאת היא לא משהו שאפשר למנוע בקלות. הראיה - עד היום אין חוק, לא נקבע נוהל ואין תקן שמחייב לבצע את כל הבדיקות שטוענים שרמדיה היתה צריכה לבצע.

"אנחנו חיים בעולם ריאלי, שבו אי אפשר למנוע בצורה מוחלטת את הסיכונים, וכולנו עושים מאמץ למנוע מצבים שיש סבירות שצריך למנוע אותם. אתה יודע מתי בפעם האחרונה היתה בעיה של B1 במזון לתינוקות? אף פעם. רמדיה רכשה מוצר מהחברה מספר אחת באירופה. כשזה הספק שלך, למה אתה צריך לצפות?".