אין זמן לבזבז: 6 הצעות לפעולות דחופות להאצת המשק

שנת 2009 תהיה איומה מבחינה כלכלית, 2010 תהיה, במקרה הטוב, גרועה. עוד השנה נחזה בצמיחה שלילית של 1%-1.5% ולשעורי אבטלה של 8.5%-9%, קרי תוספת של 75 עד 90 אלף מובטלים.

רבים מציינים, כי המשק הישראלי נכנס למיתון העולמי במצב טוב יחסית, אבל אלה מתעלמים מהעובדה, כי מאז שלהי הקיץ האחרון אין ממשלה אפקטיבית בישראל, אין תקציב ולא קיימת תוכנית כלכלית מקיפה. לכשתקום ממשלה חדשה, היא תהיה חייבת לגבש ולבצע תוכנית כלכלית בזריזות.

רצוי שתוכנית זו תתרכז בכלי מדיניות, המניבים תוצאות מהירות, שעשויות להשפיע על הביקוש המצרפי והתעסוקה, קרי אמצעים המגבירים צריכה פרטית, המהווה 58% מהתמ"ג, וצריכה צבורית (25%) - נתונים הרגישים מאד למדיניות ממשלתית ושאינם תלויים בגורמים חיצוניים, המשפיעים בעיקר על הייצוא וההשקעות הזרות. מה עוד, שהגברת הצריכה הפרטית משמעותה למעלה מ-50% רכש סחורות מקומי וכ-90% שירותים מקומיים.

מה לעשות בטווח הזמן הקרוב

1. הורדת שיעור המע"מ ב-1%: פעולה זו תשיג כמה מטרות תחת יריעה אחת - הגדלת כוח הקנייה, במיוחד של שני החמישונים התחתונים, שהנטייה השולית שלהם לצרוך גבוהה מאוד. במיתון, בגין התחרות העזה, הורדת המס תגיע במלואה לכיסו של הצרכן. מע"מ הינו מס רגריסיבי, שצמצומו יעשה רק טוב לשוויוניות בחברה.

ישראל ואיסלנד הן מובילות עולמיות בנטל המס העקיף - 17.7%, הרחק מממוצע ה-OECD, העומד על נטל של 10.4%. מדובר בעלות תקציבית של כ-3 מיליארד שקלים, התורמת כ-0.4% לגירעון - סכום "לא נורא" -  שלשם קיזוזו, למשל, ניתן לדחות בשנתיים את הרפורמה במס הכנסה לעשירים, שמטרתה הורדת נטל המס מ-46% ל-44%.

2. "שיפוי עובדים" - במקום או בנוסף - "למס הכנסה שלילי": הצעד של החלת מס הכנסה שלילי אינו הצלחה גרנדיוזית, בלשון המעטה, מה עוד שהוא חל רק על 17 ישובים הכלולים בתוכנית ויסקונסין.

מדובר בשיפוי המדינה - ביטוח לאומי וביטוח בריאות - לעובדים המשתכרים משכורת מינימום, של עד 3850 שקלים, ועד משכורת מדרגה נמוכה (4757 שקלים) ,קרי שיפוי של 3.1% בביטוח לאומי ו-0.4% בבריאות, שיגדילו את הכנסתם הפנויה של המשתכרים ב-121-166 שקלים בחודש, סכום שרובו ככולו מיועד לצריכה פרטית, בעלות תקציבית של כ-1.2 מיליארד שקלים - שוב "כסף קטן" - לעומת העלות המצטברת של "שיפוי מעבידים", המסתכמת בלמעלה מ-140 מיליארד שקל משנת 1986.

3. שינויים ברפורמת מס ההכנסה: לצורך הגדלת הכנסתו הפנויה של המעמד הנמוך-בינוני והגברת צריכתו בעשרות ומאות שקלים בחודש, מן הראוי להקדים הרפורמה ולרווח יותר את שלוש מדרגות המס הראשונות - 4,590 שקלים, 8,160 ו-12,250 שקלים. לא יהיה זה אסון, באם, בינתיים, הרפורמה בשלוש מדרגות המס הגבוהות - 30%,34% ו-46% - תידחה ל-2012.

4. דמי אבטלה: הצעדים המוצעים ואחרים, אין בכוחם למנוע לחלוטין עלייה באבטלה. לכן, חשוב מאוד, הן מההיבט החברתי והן מזה הכלכלי, לשמור על כוח הקנייה של המפוטרים. מן הראוי לחזור לתנאים שהיו ב-2003 ולשפרם, קרי הארכת תקופת הזכאות לקבלת דמי אבלה ל-175 יום, קיצור תקופת האכשרה ל-6 חודשים וכן לשקול העלאת שיעורי דמי האבטלה. יצויין, כי במיתון חריף, החשש של ניצול לרעה והעדפת בטלה מרצון על-פני עבודה, בטל בשישים.

5. הפרטת הבנקים לציבור הרחב: חלוקת שארית מניות בל"ל (10%) ודיסקונט (25%) לציבור, בחינם, תשיג שתי מטרות: הגדלת ההכנסה הפנויה של משקי הבית ב-975 שקלים וכן, סוף סוף, הפרטה צודקת ומהירה, שתגבש גרעין שליטה בבל"ל דרך הבורסה, באישור בנק ישראל, מה עוד, שאין חלופות אחרות: את האופציה שניתנה לברונפמן ניתן לרכוש בבורסה ב-50%. במגירת האוצר שוכבת תוכנית ניסני, המאפשרת לבצע זאת תוך שבועות ספורים.

6. הגברת הצריכה הציבורית: כשיש צורך בתוכנית להאצת המשק, מוציא האוצר ממגירותיו וממחזר תוכניות גרנדיוזיות להשקעות בתשתיות, שבדרך כלל מסתכמות ב-20 מיליארד שקל. עיון מדוקדק יגלה, כי פרט למתי מעט כבישים, כגון כביש 79, כביש 70 - מצומת המוביל - או כביש 90 - בואכה קריית שמונה - כל השאר זקוקים לאישורי ועדות שונות ומשונות ומכרזים, הלוקחים עידן ועידנים. נוסף לכבישים יש תוכניות להקמת מסילות רכבת.

בגלל המורכבות הבירוקרטית, יש להתרכז בכמה פרויקטים לאומיים באחריות משרד הביטחון, אשר לו תוכניות מוכנות והוא שיודע להתגבר במהירות על מכשולים בירוקרטיים. שתי אפשרויות למשל הן סיום גדר הביטחון והעברת בסיסי צה"ל לדרום.

מה עוד, שבפרויקטים בתחום הבנייה מעין אלה אסור להעסיק עובדים זרים. לשם השוואה, בשיא סלילתו של כביש חוצה ישראל הועסקו בחברה הבונה כ-20 אלף עובדים - שליש מהם זרים.

במקביל, החשב הכללי צריך לסטות זמנית ממנהגו ולהמריץ את שאר המשרדים להוציא את תקציבם המאושר, להעביר את העודפים והרזרבות במשך השנה ולא בסופה, ולהורות לחשביו להעביר לספקים את המגיע להם תוך 10 ימים, כמו באנגליה.

נקיטת צעדים אלה תרכך את התדרדרות המשק ובעתיד, כנראה שנזדקק לאמצעים דרסטיים נוספים.

הכותב הוא סמנכ"ל לכלכלה ותכנון לשעבר במשרד התמ"ת. המאמר הינו על דעתו האישית בלבד.