המאבק בהצפת המקצוע: כך נמנע מכם להיות עורכי דין

על סף מינויו של שר משפטים חדש פרסמה אתמול לשכת עורכי הדין שורת המלצות שגיבש צוות מיוחד מטעמה כדי להתמודד עם העלייה המהירה במספר עורכי הדין ועם הטענות על רמה ירודה של חלקם. זאת יממה לאחר שוועד מחוז תל אביב של הלשכה פרסם דו"ח דומה משלו, שגובש על ידי ועדה של שופטים, שופטים בדימוס ועורכי דין בכירים.

השוואת הדו"חות מגלה כי מסקנותיהם והמלצותיהם דומות להפליא: הארכת תקופת ההתמחות משנה לשנתיים, הגברת הפיקוח על מאמני המתמחים במשרדים, הקמת בית ספר מיוחד למתמחים ושינוי מתכונת בחינות ההסמכה. בהמלצות הלשכה מצוין מפורשות כי הלימודים בבית הספר המיוחד יתקיימו בשנת ההתמחות הראשונה, בימי שלישי אחר הצהריים ובימי שישי, ויעסקו בין היתר בלימודי אתיקה, בהתנהלות עורכי הדין מול גורמי הממשל ובביצוע עסקאות נדל"ן. תוכנית ועד מחוז תל אביב אינה מפרטת מה יהיה מבנה הלימודים בבית הספר המיוחד שגם היא מציעה להקים.

את תוכנית הרפורמה של הלשכה הציג אתמול יו"ר לשכת עורכי הדין, יורי גיא־רון, במסיבת עיתונאים בתל אביב. דו"ח ועד מחוז תל אביב פורסם שלשום, לראשונה, על ידי "כלכליסט". עם חברי הוועדה של ועד מחוז תל אביב נמנו השופט חנן אפרתי, השופטת בדימוס שרה פריש ועורכי הדין ציון אמיר, גדעון פישר, אפי נוה ואחרים.

שתי התוכנית שהוצגו השבוע מתמקדות, כאמור, בהארכת תקופת ההתמחות, בחיוב המתמחים בלימודים נוספים ובשינוי מתכונת בחינות ההסמכה. בסעיף זה מציעה הלשכה להפוך את בחינת ההסמכה בכתב ל"מבחן דו־שלבי". לפי הצעה זו, בסיום שנת ההתמחות הראשונה תיערך בחינה במתכונת הדומה לבחינה הנוכחית, אך לזו תתווסף גם בחינה "מהותית", כהגדרתו של גיא־רון, שתיערך בסיום שתי שנות ההתמחות ותכלול ניתוח מקרה (Case Study), כמו המבחנים המתקיימים בקורסים השונים בזמן לימודי המשפטים עצמם.

גם חלק נכבד מהמלצות ועד מחוז תל אביב מוקדשות לשינוי מתכונת בחינות ההסמכה, ששוררת תמימות דעים באשר לכך שאינן ממלאות את תפקידן ביצירת מסננת אמיתית בכניסה למקצוע. ועד המחוז מציע בדו"ח שלו לקיים שלוש בחינות למתמחים: האחת עם תחילת הלימודים בבית הספר המיוחד למתמחים, השנייה לאחר סיום הלימודים בו, והשלישית - בחינת הרישוי עצמה, שתיערך עם סיום שתי שנות ההתמחות.

ועדת מדרוג

הצעה נוספת שהציג אתמול גיא־רון במסיבת העיתונאים כוללת שיתוף פעולה עם המועצה להשכלה גבוהה בפיקוח על הפקולטות למשפטים, אם כי גיא־רון הדגיש כי אין בכוונת הלשכה להתערב בתוכני הלימודים. מטרת שיתוף הפעולה הזה, לדבריו, תהיה להקים "ועדת מדרוג" של הפקולטות השונות שתבחן ותבקר את איכות הלימודים.

בפועל, בכוונת הלשכה להתרכז בחיוב הסטודנטים בנוכחות בשיעורים, בניגוד למצב ששורר היום, שבו סטודנטים רבים נעדרים מחלק גדול מהלימודים, וכן בכינון חובת לימודי אתיקה מקצועית — קורס שנהפך לקורס בחירה במרבית מוסדות הלימוד בארץ.

רק לסטודנטים חדשים

אחד הקשיים שעמם נאלצו להתמודד שני הצוותים הוא הלחץ הכבד המופעל מצדם של הסטודנטים למשפטים, שמתנגדים להחלת הגזירות החדשות עליהם. חברי צוות המומחים של ועד מחוז תל אביב ציינו בהקשר זה, כי ערכו איזון ראוי בין האינטרסים הציבוריים לאינטרסים של הסטודנטים למשפטים על ידי החלת המלצותיהם רק על סטודנטים שטרם החלו את לימודיהם, כך ש"הדבר יאפשר להם לכלכל את צעדיהם".

גם גיא־רון היה חד־משמעי אתמול באשר לבעיית ההסתמכות של הסטודנטים שכבר החלו את לימודיהם. עם זאת ציין כי זוהי דעתו בלבד, וכי ללשכה עצמה אין המלצות בעניין זה. "לדעתי, מי שנמצא היום בשנה ב' ללימודיו לא צריך להיפגע, וחייבים לשמור על האינטרס שלו".

רוב הציבור לא מודאג

ובינתיים פורסמו אתמול נתונים מעניינים מסקר שקיימה הלשכה בשבוע שעבר בקרב כלל האוכלוסייה בארץ. השאלה שהוצגה לנשאלים בסקר היתה: "בישראל יש 42 אלף עורכי דין ובכל שנה מתווספים כ־3,500, מספר גבוה יחסית לגודל האוכלוסייה. הלשכה יוצאת ביוזמה להעלות את רמת עורכי הדין החדשים — האם אתה תומך ביוזמה?". הסקר מצא כי רק 36% מכלל הציבור "בטוחים" שיש להקשיח את תנאי הכניסה למקצוע עריכת הדין, 27% "חושבים" שהם תומכים ביוזמה, וכ־26% "מתנגדים" או "נוטים להתנגד" לה.