איך מיישמים "ממשל 2.0"?

מאות מפתחים, תומכים ו"אוונגליסטים" של רשת 2.0 התכנסו שלשום (ו') בבית ספר בוושינגטון, למה שכונה Government 2.0 Camp, כינוס שמטרתו לקדם את חזון "ממשל 2.0". כך מדווח סינט.

"ממשל 2.0" הוא התפיסה שכלי הרשת האינטראקטיביים והחברתיים מאפשרים לנציגי השלטון לעמוד בקשר בלתי אמצעי עם המצביעים, להבין את תלונותיהם ולהגיב אליהן. הקמפיין של ברק אובמה, טרם הבחירות ובעת המעבר, שם דגש ניכר בתחום.

פעילי ממשל 2.0 שנכחו בכינוס, חלקם בוגרי הקמפיין של אובמה, התלוננו כי סוכנויות הממשלה השונות מאמצות את הטכניקות החדשות באיטיות רבה, אך נאלצו להודות כי הם עצמם אינם יודעים עדיין כיצד למדוד הצלחה בתחום, גם כאשר הם נמצאים במגע ישיר עם אזרחים.

חלק מהמשתתפים ציינו כי חלק ניכר מהאזרחים אינו מאמין שפקידי ממשלה אכן קוראים את התגובות שהאזרחים משאירים באתרי הממשל, ושכדי ש"ממשל 2.0" יצליח, על הפקידים להראות שהם אכן קוראים את הביקורת ומגיבים לה.

הבעיה היא סינון: לעתים קרובות, התוכן שמשאירים אזרחים לא קשור לנושא השיחה. דיונים שנפתחים, למשל, בתחום האבטלה, עשויים לסטות לתחום נישואי גאים. הדבר הופך את ההתייחסות לתגובות הציבור למסובכת, משום שהן אינן קשורות לנושא ולעיתים "נחטפות" על ידי בעלי אינטרסים יחודיים.

תקלה בתחום זה אירעה לנשיא אובמה בעת "מפגש העירייה" המקוון שלו ביום חמישי, שבו ענה על שאלות גולשים. שאלת הלגליזציה של מריחואנה היתה אחד הנושאים שהמשתמשים העלו שוב ושוב, אך מנחי הדיון לא העלו אותה. בסופו של דבר התייחס אובמה בבדיחות הדעת לנושא, ואמר ש"גידול מריחואנה איננו דרך טובה לשפר את מצב הכלכלה", ואמר שממשלו לא ישנה את החוק, הרואה בהחזקת מריחואנה עבירה.