האתגרים של שר החינוך החדש לא נגמרים בתקציב

גדעון סער אמנם מונה רק אתמול לשר החינוך, אבל גם לו ברור שאין לו אפילו יום אחד של חסד. כבר בקרוב הוא ייאלץ לצאת למלחמה על שמירת מסגרת התקציב הגדול של המשרד - 25.5 מיליארד שקל, להמשיך את רפורמת "אופק חדש" שעליה חתמה הסתדרות המורים, ובמקביל להתמודד עם ארגון המורים העל־יסודיים שנאבק נגד אותה רפורמה בבית המשפט בטענה להפרת הסכמים חתומים.

סער גם יצטרך להתמודד עם בעיית האלימות הגואה בבתי הספר ועם התדמית הבעייתית שנוצרה למקצוע ההוראה. אם יצליח לבסס את מעמד המורה ולהפוך את ההוראה למקצוע ששכר נאה במיוחד לצדה, אולי יימצא גם פתרון לאלפי מפוטרי ההייטק שנפלטו ממעגל העבודה עקב המשבר הכלכלי.

לרגל התערוכה הלאומית לחינוך שנערכת בגני התערוכה בתל אביב, כינס "כלכליסט" שישה מבכירי אנשי החינוך בישראל לדיון במצב מערכת החינוך: שרת החינוך היוצאת יולי תמיר; יו"ר הסתדרות המורים יוסי וסרמן; יו"ר ארגון המורים העל־יסודיים רן ארז; ראש המכון לחקר ולמניעת קשיי התנהגות של ילדים במכללת עמק יזרעאל, פרופ' עמוס רולידר; מנכ"ל הקרן לקידום מקצועי בהסתדרות המורים שלמה ישי; וח"כ רונית תירוש, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך.

על אמינות והידברות

מה המשימות החשובות שעומדות בפני שר החינוך החדש?

תמיר: "לשמור על מסגרת התקציב. לשם כך יידרש השר החדש לגיבוי מראש הממשלה. כשנכנסתי לתפקידי כשרת החינוך עמד התקציב על 24.3 מיליארד שקל. בהצעת התקציב שלא חתמתי עליה עדיין, כי לא הסכמתי עם כל הדברים שנמצאים בה, הוא עומד על יותר מ־30 מליארד שקל".

תירוש: "לשמר את רפורמת 'אופק חדש' ובוודאי לא להתחיל ברפורמה חדשה או לעשות שינויים במערכת. השר החדש צריך לעשות עוד מאמץ כדי למצב את מעמד המורה בעיני הציבור ובעיני עצמו".

רולידר: "האתגר המרכזי של שר החינוך, ואולי של הממשלה כולה, הוא להגיע למצב שמסגרות החינוך הן סביבות מוגנות ובטוחות לילדים ולמורים. אם לא נעשה רביזיה בכל מה שקשור להכשרתם ולשכרם של המורים, ונדאג לסביבה שבה לילד יהיה סיכוי להגשים את הפונטציאל שלו, אנחנו כחברה נידרדר. מערכת החינוך נמצאת בסכנה קיומית, המאיימת יותר מאחמדיניג'אד וחבריו".

וסרמן: "אני מצפה משר החינוך החדש שימשיך לבסס את 'אופק חדש'. בפעם הראשונה, עם כל הקשיים, עשינו משהו משמעותי; לא אמרנו רק לא ולא, אלא אמרנו גם כן. אני מצפה ששר החינוך יידע איך לקדם ולשדרג את מעמדם של המורים, שיחושו שהם היסודות של החברה הישראלית, והם התורמים המובילים של ההון האנושי".

ארז: "אני הייתי מצפה משר החינוך שייצור קודם כל אמינות בין ציבור ההורים, המורים והתלמידים לבין הממסד. הדבר הזה לא קיים היום. אנשים מצביעים ברגליים והולכים לחינוך פרטי".

על קיצוצים ופיצוצים

בוודאי שאתם כאנשי חינוך תייעצו לשר שלא לקצץ בתקציב, אבל ככל הנראה הקיצוץ בלתי נמנע.

ארז: "אני מודע לבעיות התקציביות של מדינת ישראל, ואני יודע שאפשר לשפר את מערכת החינוך גם בלי תוספת כסף. עד עכשיו ניצלו רק כ־98% מהתקציב של השנה הקודמת, ואת השאר מחזירים למשרד האוצר. אנחנו עדים לכך שיותר ויותר פעולות אינן מקוימות על ידי משרד החינוך, כגון העברת אחיות בתי הספר למשרד הבריאות והאבטחה למשטרה. כאשר המשרדים האחרים מקצצים, דבר ראשון הם עושים זאת מתקציבים ששייכים למשרד החינוך. האחריות על כל מה שקורה במשרד החינוך צריכה להיות מא' ועד ת' על שר החינוך. ברגע שמשרד החינוך מוותר על חלק מהאחריות, הריק הזה מתמלא על ידי כל מיני פילנתרופים שמשקיעים כסף ונהפכים להיות בעלי הדעה.

"אני סבור כי יש לבנות את התקציב מחדש. בפועל מה שקורה הוא שמוסיפים תקציב על מבנה לא בריא. אסור לפטר מורים, וחובה לדאוג לשביעות רצונו של הלקוח - התלמיד - שהוא תמיד צודק".

תמיר: "ארז צודק רק בדבר אחד. זה היה טוב אם כל התקציבים של משרד החינוך שנמצאים במשרדים אחרים יועברו למשרד החינוך. אני יכולה לחשוב על קרוב ל־350 מיליון שקל שנמצאים במשרדים אחרים ומשרד החינוך צריך להתחנן לקבל אותם. הבעיה הכי קשה של המשרד היא שיטת המכרזים, שבגללה המשרד מוציא עבודה לגופים פחות טובים ממה שהוא צריך לעשות, מכיוון שהשיטה לא נותנת ניקוד לאיכות אלא רק לעלויות. זאת רעה חולה שנמצאת בכל משרדי הממשלה וצריך לטפל בה".

על חרדים וחריגים

אתמול מונה ח"כ משולם נהרי (ש"ס) לתפקיד השר האחראי על החינוך החרדי במשרד ראש הממשלה. האם זה נחוץ?

תירוש: "המגזר החרדי בהחלט סובל מתת־תקצוב, אולי מתוקף המסגרות שנולדו שנים רבות קודם לכן שהבחינו בין החינוך הראשי לחרדי. לכן, לכאורה יש למפלגות החרדיות זכות לקבל תקציב אחר מזה שניתן לזרם המרכזי בחינוך הרשמי. המפלגות החרדיות מבחינתן ינסו להוציא את המקסימום במסגרת ההסכמים הקואליציוניים וחוק ההסדרים, ואולי בסופו של דבר יקבלו יותר ממה שמקבל הזרם המרכזי. אבל בעיניי זה כסף שהוא לא כשר. משרד החינוך למד להישען על זה. לכן המהלך הזה של מינוי שר לחינוך חרדי שבו עושים שוב החרגה הוא דבר לא טוב. לא לחרדים שימשיכו וישמרו את המצב כדי לקבל תקציבים ממקורות אחרים, ולא למשרד החינוך שיקבל לגיטימציה להתנהל כאילו מדובר בילדים אחרים. השרה תמיר תמכה בכך שהחרדים לא יהיו מחויבים בלימודי ליבה, וחוק נהרי מחייב את הרשויות המקומיות לתת בדיוק את אותם תקציבים גם לבתי הספר החרדים וגם לבתי הספר הרשמיים".

תמיר: "אני מסכימה שצריך להכניס את החרדים יותר ויותר למערכת. לגבי הפטור מלימודי ליבה, מדובר בקבוצה מאוד קטנה של תלמידים. בחינוך התורני חלה התקדמות מאוד גדולה: הבנות במגזר החרדי לומדות 100% לימודי ליבה, להוציא לימודי ציונות וביולוגיה. בחינוך היסודי החרדים לומדים חלק ניכר מלימודי הליבה ומתוקצבים בהתאם. יש בעיה עם הישיבות הקטנות, שמאז הקמת המדינה שילמו להן מתחת לשולחן. בתקופה שלי עשינו את זה לראשונה באופן מסודר. הם לא לומדים לימודי ליבה, ומקבלים רק 60% מהתקציב הרגיל. אחד הדברים שאני מאוד גאה בהם הוא שפתחנו כמה מרכזים חרדיים להשלמת השכלה, עם ביקוש גדול והצלחה גדולה".

על צפיפות ושקיפות

 

בבתי הספר קיימות כיתות שבהן 40 תלמידים ואפילו יותר. הצפיפות הזו משפיעה על הישגי התלמידים, יכולת המורים ללמד ושביעות רצון ההורים.

רולידר: "מה שקורה במערכת החינוך דומה למה שקורה במערכת הבריאות. אני כמעט בטוח שרוב משתתפי הפאנל היו רוצים טיפול רפואי טוב יותר, ולכן יעדיפו ללכת למסגרות הפרטיות. בדיוק כמו הורה מתוסכל או מורה מתוסכל, שמעדיף לברוח החוצה מהמערכת למוסדות פרטיים".

תמיר: "בשנה האחרונה נפתחו הכי פחות מוסדות פרטיים לעומת מה שהורגלנו אליו בשנים האחרונות. חלק גדול מהם הצטרפו למערכת. למה? כי אפשרנו גיוון. נכון, הכיתות לא קטנות, אבל יש הרבה מאוד שעות שהכיתה לא מבלה יחד. לפעמים המורה עובד עם קבוצה קטנה של עד שישה ילדים בהתאם לרפורמת 'אופק חדש'. זה לא אידיאלי, אבל זה נותן גמישות".

רולידר: "אנחנו כהורים לא מוציאים מוצר מי יודע מה לבתי הספר. הבעיה מספר אחת של המורה בישראל היא התנהגות התלמיד. כדי לצאת מזה צריך לבנות מסגרות יותר קטנות. אפשר לומר ובצדק שבסינגפור, למשל, יושבים 50–60 תלמידים בכיתה, אבל הם מגיעים מסוג אחר של תרבות משפחה. כשהמורה הישראלי עומד מול 45 תלמידים הוא חסר אונים, ולרוב נאבק על זכותו להתחיל את השיעור.

"צריך להבין שהיכולת של מורה ללמד בכיתה היא מאוד מוגבלת על רקע הלקוח שהוא מקבל, ורמת ההכשרה שהוא מקבל. צריך לבחור את המורים הטובים ביותר ולא כל מי שנכנס למכללה לחינוך צריך גם לסיים אותה. אבל באותה מידה צריך להבטיח שקיפות מצד בית הספר. אני הייתי רוצה שבכל המערך הזה יעמוד המנהל בפני שקיפות, שתחייב מימד של תו תקן לרמת האלימות שמתרחשת בבית הספר. היום להורים אין מושג באיזה מוסד לומד הילד שלהם".

ישי: "השאלה היא איפה מתחיל נושא הכשרת המורים. אם אנחנו יודעים שחסרים מורים ואם ההיצע הוא כזה נמוך, אתה חייב להתפשר על מורים פחות טובים".

תמיר: "לגבי השקיפות, אני חושבת שהמגמה הזו תחזק את הסגידה לציונים ותפגע ביכולת לשלב ילדים חריגים במערכת. כל מנהל יעשה הכל כדי לקבל ציון גבוה. שקיפות כזו תחזק מאוד את הבריחה לקצוות וזה משהו שאנחנו צריכים להימנע ממנו".

ארז: "אם אנחנו רוצים להיות יותר אטרקטיביים למורים טובים, צריך לשפר את ההכשרה. אבל כדי להיות יותר אטרקטיביים יש לתת לבעלי הפוטנציאל את היכולת לחנך בכיתות קטנות. הממשלה הזו התחייבה לתת כספים לאמהות החד־הוריות ולא נתנה; התחייבו לניצולי שואה, לסטודנטים והתחייבו גם למורים ולא נתנו. וזה נהפך לנורמה במדינה לא לכבד הסכמים. אין היום שום מסגרת מחייבת לתלמידי בתי הספר ולא נקבעו גבולות החינוך. מערכת החינוך היא לא דמוקרטיה, היא צריכה להיות אסרטיבית עם מסגרת ברורה. כולם מתייחסים לתלמיד כלקוח, ובתי הספר מתוקצבים עבור ראש, ואז מחזיקים גם את אלה שלא מתאימים. המורים מתרכזים בלימודי בגרות ומזניחים את המשמעת כי בזה הם נמדדים, הם לא נמדדים בפחות אלימות".

על חלום ההייטק החדש

המשבר הכלכלי ופיטורי מאות עובדים בענף ההייטק יכולים להיות הזדמנות טובה לגיוס מורים טובים למערכת החינוך.

ארז: "חסרים מורים מהסיבה הפשוטה שהעבודה היא מאוד קשה ותנאי השכר והעבודה מאוד קשים. 40% מזמן השיעור הולכים לאיבוד בגלל הפרעות משמעת. אף אדם שפוי לא רוצה ללכת למערכת חינוך כזאת".

וסרמן: "יש לאפשר לאנשי ההייטק להיכנס למערכת. יש מחסור גדול במורים למתמטיקה ולאנגלית, ואם באים אנשים בעלי יכולות גבוהות שרוצים לתרום למערכת החינוך ויש להם שאר רוח, יש לאפשר להם את זה. אם אנשים כאלה יוכשרו באופן נאות להיות מחנכים, וכך יבססו את ההוראה כמקצוע ולא סתם כחלטורה, אז אני לא מתנגד שקבוצה לא גדולה של אנשים ראויים ייכנסו ויקבלו שכר בהתאם ל'אופק חדש'. אם הם יכולים לבוא ולתרום במצב הנוכחי, אני מעדיף את אלה על אנשים שיש להם רק תעודת לידה ונכנסים לכיתות כפי שקרה בעבר".

ארז: "אני פרסמתי מודעה בעיתון שאנחנו מקבלים את אנשי ההייטק בזרועות פתוחות בתנאי שיוכשרו כראוי, וישולם להם שכר שווה בגין עבודה שווה. לא יכול להיות שבעל תואר שני בהנדסת מחשבים שילמד מתמטיקה ליד מורה בעל תואר שני במתמטיקה שמלמד כבר 20 שנה יקבל שכר יותר גבוה".

תמיר: "אנשים שעושים הסבה למקצוע ההוראה יקבלו שכר שווה לשכר המורים. ב'אופק חדש' הם יקבלו בונוס כניסה, אבל שכרם יוצמד לשכר הרפורמה שהוא יותר גבוה ואטרקטיבי".