1 מכל 5 תלונות על שופטים נמצאת מוצדקת

אחת מכל 5 תלונות שהוגשו במהלך 2008 לנציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, נמצאו מוצדקות. כך עולה מדו"ח שנתי שפרסם היום (ה') גולדברג, שנכנס לתפקידו לפני כחצי שנה והחליף את השופטת טובה שטרסברג כהן.

לפי נתונים שמוצגים בדו"ח, במהלך 2008 נמצאו 102 תלונות מוצדקות, לעומת 435 תלונות שנדחו לגופן. המשמעות היא כי 19% מהתלונות שנערך בהן בירור לגופו התקבלו.

למרות זאת, הנתונים שמתפרסמים בדו"ח משקפים תמונה ורודה יותר, כאילו רק 9%-13% מהתלונות נמצאות מוצדקות, שכן הם כוללים בחישוב הסטטיסטי גם תלונות שהטיפול בהן הופסק מסיבות שונות או תלונות שהתקבלו וכלל לא התבררו מפני שהן אינן מתאימות לטיפול הנציב.

לפי הדו"ח, בסך הכל הוגשו במהלך השנה החולפת 1,205 תלונות, מתוכן 328 תלונות נמצאו כ"תלונות שאין לברר אותן". זאת למשל מפני שאינן מכוונות נגד שופט, או שמדובר על פניו בערעור על החלטה, שיש להגיש לערכאת הערעור ולא לנציב התלונות על שופטים. מקרה נוסף בו התלונה אינה מתבררת הוא כאשר היא מוגשת בחלוף למעלה משנה ממועד האירוע נשוא התלונה.

מהדו"ח עולה עוד כי 215 תלונות נוספות התקבלו אך הטיפול בהן הופסק, למשל, מכיוון שהמתלונן ביטל את תלונתו או שהעניין שבגינו הוגשה התלונה נפתר בינתיים.

התפלגות התלונות שהתקבלו לעומת אלו שנדחו דומה למדי ברוב הערכאות, למעט בית המשפט העליון בו התקבלה תלונה אחת בלבד למול 12 שנדחו. בבתי המשפט המחוזיים נמצאו 14 תלונות מוצדקות לעומת 75 שנדחו. בתלונות שהוגשו על שופטי בית משפט השלום נמצאו 28 תלונות מוצדקות לעומת 168 שנדחו.

בין המקרים בהם התלונות נמצאו מוצדקות: שופטת שהיתה עסוקה במספר תיקים במקביל; דיונים שמתחילים שעות אחרי המועד שנקבע להם מראש, ולא מעט תלונות על התבטאויות מצד שופטים, שייתכן כי הן נאמרות ב"הומור" כפי שטוענים השופטים, אך חלק מהמתדיינים מפרשים אותן באופן שונה. במקרה מסוים שופטת דנה בעניינו של קרוב משפחתה מבלי שידעה שהוא חלק ממשפחתה המורחבת, אך נוכח אי הידיעה התלונה נדחתה.

במקרה אחר הוגשה תלונה על ידי מורה שהגישה תביעה לבית הדין לעבודה, וטענה כי במהלך עדותה התפרצה כלפיה השופטת ובין היתר אמרה לה כי בקשה מתקבלת, "אך מתוך מידת הרחמים". הנציבות קבעה כי מדובר באמירה שאין לה מקום ויש בה כדי לפגוע וליצור תחושה לא נעימה.

תלונה נוספת הוגשה נגד שופטת בבית הדין האזורי לעבודה אשר מסרה את שלט הכניסה לחניון לעוזרת המשפטית שלה, כדי שתחנה במקומה בתקופה שהיא נמצאת בשבתון. הנציבות קבעה כי הדבר היה מקובל וכי בלחץ מצטבר של נסיבות לא דרשה השופטת מיד כשחזרה מהשבתון את השלט והוא נשאר בידי העוזרת שלושה ימים נוספים. הנציבות העירה כי במהלך שלושת הימים עשויה להיווצר מראית עין לשימוש כפול בחניון, והתלונה נמצאה מוצדקת.

בדו"ח נאמר כי מוקדשת תשומת לב מיוחדת לבית המשפט לתביעות קטנות, שכן הוא "כרטיס הביקור של המערכת השיפוטית כולה", ותדמית המערכת כולה נקבעת בעיני המתדיין לפי התנסותו שם.