ניר גלעד על העליות בשוק: "הלב מתחיל לפעום מחדש"

"את התשובה האם העליות בשוק ימשכו או לא, ניתן יהיה לדעת רק בדיעבד. אבל כאשר בוחנים את השאלה האם הגענו לנקודת המפנה יש מספר אינדיקטורים שמצביעים לפחות על שינוי באווירה", כך אומר בשיחה עם "כלכליסט" מנכ"ל חברה לישראל, ניר גלעד.

"השינוי הזה מורכב להבנתי משני אלמנטים: הראשון הוא בסדר הגודל של המעורבות הממשלתית ברחבי העולם. עד היום הוכרזו תוכניות סיוע בכל העולם בהיקף של 6.5 טריליון דולר וסכומי העתק האלה צריכים להתחיל להשפיע מתישהו.

"ככל שיעלה האמון שהמערכת התייצבה וככל שהממשלות בעולם אכן יראו שהן מנסות להגן על התעסוקה ולמנוע את הירידה בצמיחה הפרטית כך הפעולות הללו יהיו יותר אפקטיביות".

"הפעולות האלה עדיין לא גרמו לעלייה בצריכה הפרטית", אומר גלעד, "ולכן עדיין מוקדם מכדי לקבוע אם אנחנו בנקודת המפנה". "אולם אנחנו רואים בצורה ברורה סימנים ראשונים, לא רק ברחבי העולם אלא גם בשוק ההון המקומי. אם לפני כמה חודשים לא ניתן היה לדבר על גיוסי חוב ועל השקעות, היום הסנטימנט הקפוא והפאניקה התחלפו. אמנם בזהירות, אבל זה קורה בכל העולם".

 

"אין עוד חשש אמיתי לקריסה של המערכת"

"האלמנט השני", ממשיך גלעד, "הוא שאין עוד חשש אמיתי לקריסתה של המערכת הפיננסית הכוללת. אחד הגורמים שיצרו את המשבר הוא השבר הגדול במערכת הפיננסית.

"הלב שמזרים את הדם בגוף קרס והיה צריך להציל אותו. אנחנו רואים שהלב מתחיל לפעום מחדש - אולי לא בצורה חלקה, ואולי עם ירידות ועליות - אבל הוא מתפקד. זה לא אומר שלא יהיו בנקים או מערכות פיננסיות שיעלמו, אבל המערכת כמערכת תמשיך לתפקד".

אז יש מקום לאופטימיות?

"עדיין לא הייתי מגדיר את זה במונחים של אופטימיות", ממשיך גלעד, "אבל הייתי אומר שאנו יוצאים מהשוק. 2009 תהיה שנה קשה בכל העולם. הצמיחה תהיה מאוד נמוכה או שלילית עם עלייה בשעורי האבטלה ודרישות לתוכניות סיוע לתעשיות ולתחומי פעילות כושלים. אולם אנו מבינים שאנו ממשיכים ללכת, לאכול, לנשום, לנסוע וממשיכים להתלבש. באיזשהו מקום הגלגל הזה חייב להתחיל לחזור להסתובב, גם אם זה אולי בקצב יותר איטי. "ומה שנותן את הרוח הגבית זה הנכונות של הממשלות בכל העולם לעשות מעשים חריגים ולשנות כללי התנהגות, כפי שלא נעשה עד היום".

"נקודה נוספת שמתחילה בעיני להיות נקודת מפנה זה במימד הפסיכולוגי", הוא אומר. "חלק מהתהליכים שקרו הם לא באמת תהליכים ריאליים, אלא תהליכים פסיכולוגיים או תהליכים שמזינים את עצמם".

"חלק ממה שקרה זה שהגורמים המפקחים, הרגולטורים ברחבי העולם, החמירו את התקנים ואת החקיקה וגרמו להחמרה נוספת שהיתה מיותרת. רק ביום שישי האחרון החליטו הרשויות בארצות הברית לשנות כיוון בתחומי הרגולציה כדי להקל על הגופים המוסדיים והבנקאיים לעבור את התקופה. שינוי הכיוון הזה כמובן משפיע על כל העולם".

"המזומן לא עובד ומי שמחזיק בו יחזור לשוק"

וזה מתבטא גם בשוק ההון?

"רמת הריביות והכלים האחרים מחוץ לשוק ההון היא אפסית, לכן אנשים נוטים לקחת יותר סיכון ממה שהתכוונו לקחת בגלל שאין להם אלטרנטיבה.

"הצד השני זו ההבנה שהתהליכים האלה הם ארוכי־טווח. אם אתה מזהה את אותן חברות שיש להן פוטנציאל לחזור ולמכור, שפוטנציאל ההשקעה שלהן יניב פירות בשנים הבאות, אז אתה יוצא מנקודת הנחה שהסיכון שאתה מוכן לקחת עכשיו הוא סביר לעומת מה שהיה לפני מספר חודשים".

"בגלל הסיגמנט השלילי הנפילות בחלק מהמקומות היו יותר עמוקות מהצורך הריאלי. לכן אנו רואים בחלק מהמקומות תיקון. הנפילות האלו נבעו מהרצון של האנשים להנזיל חלק מהנכסים שלהם, ואז הם מכרו וישבו על מזומן. אולם אחרי פרק זמן התברר לאנשים שהמזומן הזה לא עובד כי אין עליו הכנסה וריבית ואותם אנשים יחזרו חזרה לשוק".

אז העליות ימשכו?

"השוק יגיב בהתאם תקופה מסוימת כי הוא מאמין שהמגמות האלה של היקף ההשקעה הממשלתית והצמיחה הממשלתית יכנסו לפעולה.

"נקודת השבר הבאה מותנת ביישום, כי עד עכשיו רוב הדברים האלה הם ברמה של הכרזות. מרבית הסכומים עדיין לא יצאו. בעולם הריאלי עדיין הכלכלה העולמית מתכווצת, לכן קשה להגיד אם המגמות האלה הן ארוכות טווח.

"להערכתי, הרצינות והעוצמה שבה הממשלות החליטו להתערב – הן כבר בנקודת אל חזור. הממשלות הכריזו ועכשיו זה תהליכי ביצוע. כל עוד הם ממשיכים אנו נראה מגמה שהיא שונה מהאווירה שהיתה לפני ארבעה או חמישה חודשים".