אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצרות של המועדונים הבינוניים והקטנים בפרמיירליג צילום: רויטרס

הצרות של המועדונים הבינוניים והקטנים בפרמיירליג

הפרמיירליג היא הליגה המכניסה בעולם, אבל המרדף אחרי תהילה מביא את רוב המועדונים הבינוניים והקטנים להוציא סכומים אסטרונומיים ולסיים את העונה בהפסדים כספיים אדירים

20.04.2009, 08:40 | אוריאל דסקל

"אנחנו רודפים אחרי החלום", אמר פיטר ריסדייל, יו"ר לידס יונייטד, שהוביל קבוצת משקיעים להשקיע סכומים לא מציאותיים בקבוצה מיורקשייר. סיפור החתמתו של סת' ג'ונסון, קשר מוכשר מדרבי קאונטי, ממחיש באופן הטוב ביותר את ההפקרות הכספית של לידס.

ג'ונסון, ילד בן 21, הגיע למשא ומתן עם ריסדייל וקיבל הצעה מטורפת מבחינתו - 30 אלף ליש"ט לשבוע - כ-17 אלף ליש"ט יותר ממה שרצה ובערך 25 אלף ליש"ט יותר ממה שהרוויח בדרבי. "זה כל מה שאני יכול להציע", התנצל ריסדייל. המום מההצעה, לא הוציא ג'ונסון מילה מפיו. ריסדייל חשב שזו אסטרטגיית משא ומתן ומיד העלה את ההצעה ל־33 אלף ליש"ט בשבוע. ג'ונסון, שעדיין לא התאושש מההצעה הראשונה, אמר שהוא צריך רגע עם הסוכן שלו והשניים יצאו החוצה. "חשבתי שעובדים עליי", אמר ג'ונסון. כשחזר לחדר, קיבל הצעה סופית: 37 אלף ליש"ט לשבוע. ג'ונסון כמובן חתם על החוזה.

לידס, כמעט מיותר לציין, פשטה רגל. הקבוצה לא עמדה בציפיות המקצועיות, ההכנסות לא התרוממו והחובות הביאו לקריסה הבלתי נמנעת. כיום המועדון בליגה השלישית באנגליה.

מנצ מנצ'סטר סיטי. עוד לידס? | צילום: איי פי מנצ

החלום שנהפך לסיוט

"בעשור האחרון כולם בפרמיירליג רדפו אחרי החלום", אומר ניק שזפאניק מ"הטיימס". "בדרך איבדו כסף רב. כולם רצו להצליח, ולכן הוציאו יותר מההכנסה שלהם על רכישת שחקנים ועל משכורות שחקנים".

רוב הבעלים של קבוצות הפרמיירליג נעזרים בסכומי הכסף האדירים של הסכם מכירת זכויות השידור של הליגה, שלפיו כל מועדון מקבל 45 מיליון ליש"ט בממוצע. אבל בגלל האווירה התחרותית שנוצרה בליגה האנגלית, רוב המועדונים לקחו הלוואות מהבנקים כדי להמשיך ולחזק את הקבוצה, ובאופן בלתי נמנע רשמו הפסדים - הרי זה לא נורא, אחרי הכל, ההכנסה מהטלוויזיה מובטחת לשלוש שנים לפחות.

ואז בא המשבר הכלכלי והלוואות מהבנקים הפכו למראה נדיר כמו חד־קרן. עוד ועוד מועדונים מדווחים באחרונה על עלייה בהכנסות (בעקבות הסכם הטלוויזיה החדש עם סקיי), אבל גם על הפסדים גדולים שנובעים בעיקר מתקציבי שכר מנופחים.

תסריט לידס

"תסריט לידס", התסריט החמור ביותר, עשוי להכות בניוקאסל - עד לא מזמן קבוצת פאר. המועדון, שנרכש על ידי מייק אשלי, רשם הפסדים כספיים של יותר מ־34 מיליון ליש"ט בעונת 2008/2007. הסיבה? השחקנים במועדון מרוויחים 73 מיליון ליש"ט בשנה, שהם כ־72% מההכנסות (100.9 מיליון ליש"ט). ניוקאסל, שנתונה בסכנת ירידה לליגת המשנה (ואובדן הכנסה של לפחות 30 מיליון ליש"ט), עומדת לפני עתיד לא ברור.

גם ווסטהאם יונייטד במצב לא קל בכלל: קונצרן שמובל על ידי שטראומור, הבנק האיסלנדי, ייקח 75% מהמועדון הלונדוני בשבועות הקרובים ובעצם יפעל כמפרק של האנזה, הקבוצה־אם, שפשטה את הרגל בגלל קריסת הכלכלה האיסלנדית.

האנזה רכשה את המועדון עבור 85 מיליון ליש"ט ב־2006 והשקיעה סכומים נכבדים על שחקנים חדשים.

מה נשאר מזה? לא הרבה. ג'יאנפרנקו זולה, המאמן של ווסטהאם, יצטרך לשחק בעונה הבאה עם קבוצה צעירה ולקוות שלא ימכרו לו את השחקנים המובילים שלו בקיץ (או שלפחות יעבירו את הסכומים מהמכירה לחיזוק הקבוצה).

הבעלים החדשים המיועדים הבטיחו השקעה במתקני האימון ושהמועדון יצליח "להחזיק את עצמו עם הכנסות של 100 מיליון ליש"ט". גם הובטח שהמועדון לא יימכר בשלוש השנים הבאות אבל בכל אופן סביר להניח שאת בור החובות הזה, שמכונה ווסטהאם, אף אחד לא ממש רוצה. אגב, הקונצרן שהיה אמור להשתלט על ווסטהאם, החליט בסופו של דבר לא להשתלט על הקבוצה.

עוד מועדון בסכנת "לידסיזציה" הוא פורטסמות' של סשה גאידמק, הבן של ארקדי. ג'וניור אולי הוביל את הקבוצה לזכייה בגביע אבל כמו האב גם הוא לא ידע ממש להשקיע את כספו בחוכמה. רוב הכסף הלך על משכורות שחקנים מנופחות, ואת העונה הקודמת סיימה הקבוצה בהפסדים של 16.6 מיליון ליש"ט. החובות של פומפי עומדים על כ־80 מיליון ליש"ט, ולפי הערכות, גאידמק מוכן לעזוב תמורת כיסוי חלק מהם. פורטסמות', אגב, דיווחה על עלייה של 30 מיליון ליש"ט בהכנסות, ל־70 מיליון ליש"ט, אבל העובדה שכ־80% מההכנסות מופנות לשכר שחקנים לא עזרה למועדון להשקיע במעבר לאצטדיון החדש, שככל הנראה היה מבטיח את עתידו.

מייק אשלי. בדרך לליגה השניה, צילום: אי פי אי מייק אשלי. בדרך לליגה השניה | צילום: אי פי אי מייק אשלי. בדרך לליגה השניה, צילום: אי פי אי

תלויים בבעלים

סביר להניח שהמועדונים הגדולים - אף שלחלקם חובות רבים - לא יקרסו. מנצ'סטר יונייטד, צ'לסי, ארסנל, ליברפול ובמידה מסוימת גם טוטנהאם, אברטון ואסטון וילה תמיד יהיו אטרקטיביים דיים כדי להתקיים בכבוד בליגה הבכירה. אולם מועדונים אחרים - למרות ההכנסות מהסכמי הטלוויזיה - יהיו חייבים לצמצם את החובות וההוצאות או למצוא בעלים שלא אכפת לו לזרוק כמה מיליונים בשנה.

"הכל תלוי עכשיו בבעלים של הקבוצות ובכמה הם מוכנים לשים בכל שנה", אומר סם וולאס מ"האינדיפנדנט". מי שמוכן לשלם הוא מוחמד אל־פאייד, למשל. פולהאם שלו ספגה הפסדים בעונה שעברה של 7.5 מיליון ליש"ט - גם בגלל עלייה של 17% בתקציב המשכורות. אל־פאייד, שבאחרונה קרא ליישום תקרת שכר בפרמיירליג, ימשיך לשים את הכסף אבל בעת המשבר לא כדאי לבנות על אחרים שיעשו זאת.

הכלכלה הדועכת - שתביא לירידה בהכנסות ממכירת כרטיסים, ממכירת מרצ'נדייז ומספונסרשיפ - אולי תביא לשינוי. "אנחנו מקווים שמועדונים כמו פולהאם יתחילו להתנהל בהיגיון", אומר וינאיי בדי, מנהל בבנק ההשקעות ההשקעות ברווין דולפין.

אבו דאבי לא בקטע

מי שלא יוותר על החלום הוא הבעלים החדשים של מנצ'סטר סיטי, אבו דאבי יונייטד גרופ. הנסיכים הערבים כיסו הפסדים של 30 מיליון ליש"ט שתאקסין שינאווטרה, הבעלים הקודם, השאיר להם, וזה לא מנע מהם להשקיע עוד 135 מיליון ליש"ט ברכישת שחקנים ולהכריז בגלוי על השקעה נוספת של מינימום 100 מיליון ליש"ט בעונה הבאה.

סיטי צפויה להפסיד העונה (וזו הערכה שמרנית) כ-150 מיליון ליש"ט; אפילו צ'לסי, בימים הכי פרועים של רומן אברמוביץ', לא הפסידה סכום כזה.

ההכנסות של סיטי אמורות לצמוח אבל אין סיכוי שיכסו את מסע הרכש הראוותני של הערבים. הנתון שאולי מספר באופן הטוב ביותר את הסיפור של סיטי הוא זה של רוביניו, שנרכש ב-32 מיליון ליש"ט. המועדון הכניס בעונה שעברה כ-11 מיליון ליש"ט ממכירת כרטיסים. זה סכום שבקושי מכסה את משכורתו של הברזילאי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות