נדחתה תביעתו של משרד רואי חשבון נגד אריק איינשטיין; נדחתה גם תביעתו שכנגד

בית משפט השלום בתל אביב דחה היום (ב') את תביעתו של משרד רואי החשבון לוטקר, שטיין, טולדנו ושות' נגד הזמר אריק איינשטיין, לתשלום 130 אלף שקל בגין עבודה שביצעה עבורו. בית המשפט דחה גם את התביעה שכנגד, שהגיש איינשטיין.

משרד רואי החשבון טען, כי במהלך שנת 2000, ביצע אחד מרואי החשבון שלו בדיקה חשבונאית, בהיקף של למעלה מ-290 שעות בחשבונותיו של איינשטיין בחברת N.M.C ובחברת המון הפקות בע"מ, בכל הנוגע לתמלוגים המגיעים לאיינשטיין בגין תקליט שהוציא. כמו כן, טען משרד רואי החשבון, כי דובר בטיפול בבעיות העבר, במסגרת התקשרות עם החברות הנ"ל, מן ההיבט הפיננסי והחשבונאי.

רואה החשבון שטיפל בענייניו של איינשטיין טען, כי על-מנת לערוך את הבדיקה שנתבקש, נאלץ לאסוף חומר ומסמכים רבים, אשר לא היו בידי איינשטיין ואשר היו הכרחיים לעריכת הבדיקה החשבונאית והביקורת. עוד טען, כי במסגרת הבדיקה, נבדקו, בין השאר, חשבונותיו של איינשטיין במהלך למעלה מעשר שנות פעילותו האחרונות בחברת התקליטים וכן בשנות פעילותו אצל מנהלו האישי ואמרגנו.

המשרד, כפי שהצהיר בפני ביהמ"ש, אף הספיק הגיש לאיינשטיין דו"ח ביניים, לפיו מגיעים לזמר סכומים של מעל ל-300 אלף שקל, עקב בדיקת החשבונות.

איינשטיין: רואה החשבון פעל תוך ניגוד עניינים

בכתב ההגנה שהגיש, טען איינשטיין כי במהלך קבלת השרות מן התובעת ולאחר מכן, הסתבר לו כי רואה החשבון שטיפל בעניינו אינו ממלא את תפקידו ואף חוטא לתפקיד. איינשטיין טען, כי רואה החשבון לא ייצג את האינטרסים שלו, הטעה אותו והוביל אותו בכחש.

עוד טען הזמר, כי רואה החשבון פעל בניגוד עניינים, משום שפעל להגנת האינטרסים של גופים עמם היה עליו לנהל משא ומתן בשם הנתבע, כאשר תוצאות הבדיקה שהתבקש לבצע אמורות היו לשמש ראייה במסגרת תביעה נגד אותם גופים.

עוד טען איינשטיין, כי רואה החשבון פעל ברשלנות, לא ביצע את הבדיקה שהתבקש לבצע, סירב למסור לו את תוצאות הבדיקה שערך, או מסמכים אחרים שקיבל וכן הפר הוראות חקוקות שונות ולא הביא לידיעת הנתבע פרטים מהותיים, בקשר עם עסקאות בו ייצג אותו ואף הביאו לקשירת עסקאות בניגוד לדעתו.

איינשטיין מצידו הגיש תביעה שכנגד בגין נזקים, בהם נזק בגין עיכוב בהגשת תביעה נגד האמרגן האישי וגופים נוספים, המוערך בכ-150 אלף שקל וכן עוגמת נפש עצומה, המוערכת בחצי מיליון שקל, כמו גם אובדן רווחים בסך 200 אלף שקל.

אין דו"ח סופי - אין תשלום

שופטת בית משפט השלום בתל אביב, עינת רביד, קבעה כי גם אם רואה החשבון השקיע את אותן שעות שהשקיע בהכנת דו"ח הביניים, הרי שבהיעדר דו"ח סופי וכאשר מדו"ח הביניים עולה, כי הדו"ח הסופי לא היה עומד בקריטריונים ובתנאים שהצדדים קבעו, אין מקום לשלם לו את אשר ביקש.

בעניין התביעה שכנגד שהגיש איינשטיין, עקב התארכות הבדיקה החשבונאית, קבע בית המשפט, כי אין כל אפשרות לדעת היום מה הוא הסכום המדויק שאותו איבד איינשטיין, כתוצאה מהזמן שארכה הבדיקה. יתר על כן, קבע בית המשפט, כי איינשטיין יכול היה להגיש תביעה בכל זמן נתון ולו סבר שהזמן שלוקחת הבדיקה הוא ארוך מדי, יכול היה להפסיקה בכל עת ולהגיש תביעה, או להגיש תביעה למתן חשבונות במועד מוקדם בהרבה, כפי שעשה בסופו של דבר.

בית המשפט דחה את התביעה ואת התביעה שכנגד ונמנע מלפסוק הוצאות משפט למי מהצדדים.