עובדי נורטל שפוטרו: ההנהלה הפקירה אותנו

המפוטרים הטריים של חברת נורטל הישראלית, העוסקת בציוד תקשורת לחברות טלקום וסלולר, מעלים טענות קשות בנוגע להתנהלותם של הנאמן שמונה לחברה, עו"ד אבי פילוסוף, ומנכ"ל החברה, ישראל סורין לופו. 33 עובדי החברה, שנכנסה להקפאת הליכים בינואר 2009, טוענים שהחברה חייבת להם תשלום משכורת של שלושה חודשים, דמי הודעה מוקדמת.

בבקשה שהגיש בערב חג הפסח עורך דינם של העובדים, דורון סטריקובסקי, בערב חג הפסח נטען שהסכום הוא חוב שנוצר במסגרת הקפאת ההליכים ושיש לשלמו.

ישראל סורין לופו, מנכ"ל נורטל ישראל | צילום: בועז אופנהיים

עובדי החברה אמרו ל"כלכליסט": "במשך שנים קיימנו את חוזה העבודה. עכשיו נפלטנו לשוק האבטלה - מרביתנו בשנות ה־50 לחיינו, בלי אופק עבודה בקרוב".

חברת נורטל, הכוללת את נורטל נטוורקס ואת נורטל תקשורת ואחזקות, נכנסה להקפאת הליכים ב־19 בינואר השנה. עו"ד אבי פילוסוף ורו"ח ירון הר־צבי מונו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב לנאמנים. ב־23 במרץ האריך בית המשפט את הקפאת ההליכים של החברה עד 27 במאי. בית המשפט אישר לנאמנים לפטר 30% מכוח האדם בחברה, ו־33 מתוך 123 עובדיה פוטרו.

מהנדס בכיר לשעבר בנורטל אמר ל"כלכליסט": "המנכ"ל החדיר כל הזמן את המסר של 'תשקיעו בלקוחות, תשמרו על דימוי החברה ואל תתעסקו עם הדברים מסביב'". לדבריו, "בפגישה הראשונה שלנו עם פילוסוף בינואר הוא אמר 'יהיה בסדר, אתם יכולים לפנות אליי'".

"אתם טמבלים שלא לקחתם עורך דין"

עובדי החברה טוענים שבתחילת הקפאת ההליכים הם פנו לבכירים בחברה, ושאלו אם הם צריכים לשכור עורך דין שיטפל בעניינם. לדברי העובדים: "התשובות היו מעורפלות מאוד". הנהלת החברה סירבה להתייחס לטענות אלה.

עובדי נורטל מספרים שבמסגרת השימועים שנעשו בחודש מרץ הביע פילוסוף פליאה על שהעובדים טרם שכרו את שירותיו של עורך דין, ואמר לאחד מהם: "תשמע, אתם טמבלים שלא לקחתם עורך דין - אני לא יכול לעזור למי שלא רוצה לעזור לעצמו". בעקבות הדברים שכרו העובדים את שירותיו של עו"ד דורון סטריקובסקי.

בתגובתו לבקשת עו"ד סטריקובסקי שהעובדים יקבלו את דמי ההודעה המוקדמת, כתב פילוסוף: "לא מדובר בעובדים המשתכרים שכר מינימום, אלא בעובדים ששכרם נע בין 15 אלף שקל ל־38 אלף שקל". מנהל מכירות בכיר לשעבר בחברה אמר ל"כלכליסט" בתגובה על דברים אלו: "הנאמן מציג אותנו כאילו המשכורת הממוצעת שלנו היא 20–350 אלף שקל, זה פשוט לא נכון. העובדים המפוטרים הם בעלי משכורות של 15 אלף שקל".

בשלב זה לא ברור אם בית המשפט יאשר את העברת כספי ההתראה המוקדמת לעובדים, ולא ברור אם הסכום יוגדר כ"חובות עבר", שאותם אין לשלם לעובדים או כחובות שנוצרו במהלך ההקפאה, שאותם יש לשלם.

הנהלת נורטל סירבה להגיב לטענות והפנתה כל תגובה ועניין לנאמני החברה. מהנאמנים נמסר בתגובה: "מהיום שנכנסו לתפקידם פועלים הנאמנים רו"ח ירון הר־צבי ועו"ד אבי ד. פילוסוף בשקיפות מלאה אל מול עובדי נורטל. הנאמנים עשו וממשיכים לעשות כל מאמץ כדי להקטין את הפגיעה בעובדים, אשר על פי הדין, הם נושים בלתי מובטחים, ואף הצליחו להשיג מימון חיצוני לתשלום שכרם לגבי תקופת העסקתם לפני ההקפאה. יודגש שכבר בשלבים הראשונים של התהליך הציעו הנאמנים לעובדים לבדוק את זכויותיהם ולדאוג למיצויין בין כיחידים ובין כקבוצה. הציטוט מדבריו של עו"ד פילוסוף, ככל שהוא נכון, כנראה הוצא מהקשר הדברים".