אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שר השיכון היוצא תוקף: "משרד השיכון זה משרד מסורס" צילום: אוראל כהן

שר השיכון היוצא תוקף: "משרד השיכון זה משרד מסורס"

זאב בוים מספר על הקושי לפעול באחד המשרדים החשובים ביותר בממשלה, מאשים את האוצר בחיסול הסיכוי לדירה חדשה לזוגות צעירים, ומפרגן דווקא לש"ס, שקיבלה את התיק שבו החזיק בשנתיים וחצי האחרונות

03.05.2009, 12:17 | אורי חודי ושי פאוזנר
"המשרד הגדול הזה, שבראשו עמדו פעם אנשים גדולים, הלך והצטמק עם השנים". כך מתאר שר הבינוי והשיכון היוצא, זאב בוים, את המשרד שאותו הוא עוזב לאחר שנתיים וחצי. "לפני 20 שנה, כשהייתי ראש העיר קריית גת, היה תקציב שיקום השכונות 450 מיליון שקל בשנה. כשהגעתי למשרד הוא כבר היה רק 45 מיליון שקל בשנה".

בוים עמד בראש המשרד שאמור לעצב את מדיניות שוק הנדל"ן בישראל, ולקבוע איך, מתי ובכמה יגדלו הערים או ייבנו יחידות דיור חדשות. פגשנו אותו ימים ספורים לאחר שהממשלה החדשה נכנסה לתפקידה. כשביקשנו ממנו לסכם במשפט את תקופת כהונתו כשר הבינוי והשיכון, הוא אמר שהעבודה במשרד היתה "מאתגרת, מספקת ומתסכלת כאחד".

"הפוטנציאל הגלום במשרד הוא אדיר, אבל היכולת המעשית שלו סורסה עם השנים", מסביר בוים, "אם בגלל קיצוץ מסיבי בתקציבים ואם בגלל פיצול סמכויות, שצריכות להיות מרוכזות במשרד, על פני כמה שרים ומשרדים אחרים". משרד השיכון סובל כבר שלושה עשורים מירידת ערך ומנישול הולך ומחריף של סמכויותיו. כמעט כל פרויקט גדול שמומן מתקציב הממשלה בתחום הבנייה והתשתיות עבר הרבה ידיים עד שהגיע למשרד זה, שלרוב לא נשאר לו חלק בפרויקט. השיא היה בהפרדה שבוצעה בשנות התשעים בין תחום הבנייה לתחום התשתיות, שהועבר למשרד נפרד.

בוים. "יש לנו כלים בלתי רגילים שפשוט ויתרנו עליהם", צילום: אוראל כהן בוים. "יש לנו כלים בלתי רגילים שפשוט ויתרנו עליהם" | צילום: אוראל כהן בוים. "יש לנו כלים בלתי רגילים שפשוט ויתרנו עליהם", צילום: אוראל כהן

האם צריך את משרד השיכון היום, אחרי שנושל מכל כך הרבה סמכויות?

"נישלו אותו מכוחו, אבל השאלה היא אילו משאבים וכמה תקציבים ייתנו למשרד הזה בהמשך", אומר בוים. "אני הרגשתי חוסר גדול בתקציבים לביצוע משימות שהן מאוד חשובות. המשרד הזה הוא מרכזי וחשוב - הוא מטפל באוכלוסיות גדולות וצריך לספק דיור לאוכלוסיות מכל הסוגים, לאלה שיש להם ולאלה שאין להם. המשרד צריך לחזק כמה שיותר את הפריפריה, והוא יכול לעשות זאת רק אם יש לו כלים מתאימים".

האם לא לזה נועד המשרד לפיתוח הנגב והגליל?

בוים כמעט נעלב לשמע השאלה. "את המשרד לפיתוח הקימו בשביל הקואליציה, עבור שמעון פרס, ועכשיו הוא מיועד לסילבן שלום. יש לו כ־150 מיליון שקל, אבל בסוף אני זה שהוצאתי לפועל את התוכניות שלהם. זו הרי דרך עקומה".

אז אילו תפקידים נותרו למשרד השיכון בפועל?

"המשרד, עם מינהל מקרקעי ישראל, צריך לדאוג למלאי דיור במדינת ישראל. צריך לדאוג לסדר גודל של 30 אלף דירות חדשות בשנה".

לתת כוח לרשויות

כולם מתקיפים היום את מינהל מקרקעי ישראל. זה נראה לך מוצדק?

"זה חשוב שהמינהל יהיה יחידה אורגנית, ולפי דעתי הוא צריך להיות חברה ממשלתית. אני שמח ששר השיכון החדש אריאל אטיאס מחזיק גם את המינהל. כדי לבצע שינוי מוצלח, הממשלה צריכה להחליט שהתכנון של הבנייה בישראל והבעלות על הקרקע יהיו תחת שליטה אחת".

מישהו יצליח להפריד את התכנון ממשרד הפנים?

"אני חושב שלא צריך ללכת כל כך רחוק ולייצר משרד אחד. צריך למצוא דרך לפשט את תהליכי התכנון, לתת יותר סמכויות לוועדות מקומיות".

התכנון לחזק את הוועדות המקומיות סופג הרבה ביקורת. אומרים שהמאכרים יחגגו.

"הייתי עושה את זה באופן סלקטיבי. אפשר לתת כוח לרשויות מאורגנות ומסודרות, שיש להן ראשי עיר כמו שצריך. אבל לא לפעול באופן גורף. יש לך ראש עיר טוב - תן לו את כל הכוח. ראש עיר פחות טוב - אל תיתן לו. זה ייצור מוטיבציה להיות יותר טובים".

לחזק את הפריפריה

בוים סבור שהמדינה חייבת להגיש עזרה לאוכלוסיות בפריפריה. לדבריו, הרבה דברים שפעלו טוב מאוד בעבר צריכים לחזור לתמונה גם היום. "יש לנו כלים בלתי רגילים שאנחנו פשוט ויתרנו עליהם, בעיקר ב־2003 בקיצוצים הגדולים", הוא מזכיר.

"למשל, כשביטלו את מוטיב המענקים במשכנתאות, העסק צנח, במיוחד בפריפריה. אנחנו ניסינו לשכנע את האוצר להחזיר את המענקים, לפחות רק בפריפריה, אבל הם אמרו: 'למה לתת מענקים בבאר שבע? המחירים שם גם ככה נמוכים'. זה נכון שהמחירים שם נמוכים, אבל הקונים הם אנשים שאין להם גרוש. מי שיש לו כסף לא קונה בבאר שבע, בגלל הערך הנמוך של הנדל"ן. זה הביצה והתרנגולת".

כלי נוסף שעליו מדבר בוים הוא סבסוד הפיתוח בפריפריה. "זה מאוד חשוב, וזה תמריץ לקבלנים לבוא ולבנות שם ולמכור שם". כראיה לצורך בסבסוד מציין בוים את הדיור הציבורי: "המדינה לא בונה בניינים לדיור הציבורי כבר 30 שנה, ובצדק. המדינה לא צריכה לבנות - היא צריכה לתת את הכלים לבנייה, את הקרקע, את התכנון ואת הסבסוד. כיום מה שנותר מהדיור הציבורי זה כ־80 אלף יחידות של עמידר. כשנחקק חוק הדיור הציבורי שיזמו רן כהן ומאיר שטרית התחלנו למכור את הדירות הללו לציבור הזכאים. זה צמצם את ההיצע עוד יותר".

מה לגבי דירות לזכאים במרכז?

"משפחות חלשות שנכנסו למשבר עברו לשכירות ובאו אליי, אבל אין לי דירות עמידר במרכז הארץ. יש לי דירות כאלו בקריית מלאכי, אבל לשם הם לא רוצים ללכת, גם לא לאופקים".

לדברי בוים, "הפתרון הוא שהמדינה תיתן שכר דירה לנזקקים. מה עשתה הממשלה ב־2003? קיצצה בשכר הדירה. זה הקפיץ לי את הסעיף, נלחמנו באוצר וסיכמנו שננסה להעלות אותו. זה הישג. היום הסיוע למשפחה רגילה עומד על 750 שקל בחודש. משפחות מרובות ילדים מקבלות 950 שקל בחודש".

רעידת האדמה תחכה

לרגע קצר באפריל, בעקבות רעידת האדמה באיטליה, עלה שוב לראש סדר היום נושא חיזוק המבנים לקראת רעידת אדמה.

מדוע נכשלה המדינה עד כה בתחום החשוב הזה?

"כי זה קשה. אין לנו מספיק כוח לשכנע את המדינה שמה שצריך לעשות עכשיו זה להשקיע בחיזוק המבנים".

לדברי בוים, המשרד שאמון לצערו על הביצוע של תמ"א 38 (תוכנית המתאר לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה) הוא משרד התשתיות. "כשאנחנו מתערבים דווקא קורים דברים טובים. חיברנו את התוכנית לחיזוק מבנים עם התקציב לחידוש השכונות. חשבנו שאם כבר משפצים מעטפת וחדרי מדרגות אז אפשר גם לדאוג לחיזוק וביסוס היסודות. ראיתי דוגמאות כאלה באשדוד ובראשון לציון, שעבדו מצוין".

למרות הסמכויות הרבות שקוצצו למשרד השיכון, בוים רואה נקודת אור דווקא במינויו של אריאל אטיאס למחליפו בתפקיד. "אני אופטימי, ואני אגיד לכם למה - כשבראש המשרד עומדת מפלגה סקטוריאלית, אפשר להשיג תקציבים. כשאתה מפלגת שלטון אתה חייב להתחשב בכולם ואתה לא מקבל שום דבר. תראה את ההסכם הקואליציוני של ש"ס - בעיניי זה פשוט 'גועליציה', אבל אלו הם חיינו".

ההאצה הכי אטית

 

לפני כמה חודשים הכריזו בחגיגיות משרד הבינוי והשיכון ברשות בוים ומשרד האוצר על "תוכנית האצה" לשוק המגורים. עד כה החלק העיקרי של התוכנית - מתן ערבויות למשכנתאות לבנקים - אינו מתממש. לא סוכמו הבנות עם הבנקים בנושא, ונראה שהם אינם מעוניינים לפעול בעניין כלל. בוים קושר את אפס הפעולה של הבנקים בעניין למשבר הכלכלי: "לבנקים יש היום בעיה אמיתית, וגם הם בחרדה שחס וחלילה יתמוטט פה איזה בנק. החרדה הזו משותפת לכולם והיא משתקת. יש גבול לכמה אתה יכול ללחוץ על הבנק. האוצר הוא זה שצריך להוביל באמת את יישום התוכנית".

איך אפשר להגיע למצב שבו כל זוג צעיר יוכל לקנות היום דירה בישראל?

"קודם כל, אני חושב שצריך להגיע למצב שבו המדינה תיתן ערבות לבנקים עבור זוגות צעירים. היתה התנגדות גדולה מאוד באוצר לדבר הזה".

כמה זה אמור לעלות למדינה?

"אני לא יודע בדיוק להגיד כמה תצטרך המדינה להשקיע בערבויות למשכנתה, אבל זה יכול להיות מאות מיליוני שקלים".

לצד זאת, בוים מעריך כי הכלי היעיל ביותר לטיפול בזוגות הצעירים הוא תקציב ה"דיור למשתכן". מדובר ב"מכרז עד המפתח", שבו הקבלן שניגש למכרז מתחייב על מחיר לדירה הגמורה, להבדיל ממכרז סטנדרטי של המדינה שבו המדינה רק מוכרת את הקרקע. בוים מדווח שבמכרזים הללו יורדים מחירי הדירות ב־20% או יותר בשל הצורך של הקבלנים לעמוד בתחרות על מחיר הדירה.

"במקומות שאנחנו מפרסמים את המכרזים, כמו במודיעין ואשדוד וביישובים החרדיים, השיטה הזו עובדת", הוא אומר.

מדוע ראשי הערים מתנגדים לכך?

"תסתכל היום על התב"עות (תוכניות בניין עיר) ותשאל ראשי ערים, כמו מרים פיירברג בנתניה, למה הם מתנגדים. התב"עות בנתניה קובעות שלא תהיה אף דירה חדשה של פחות מ־4.5 חדרים. למה? כי הם רוצים אוכלוסיות חזקות. יש מלחמת עולם בנושא הזה. באה אליי אשה מרעננה ואמרה שהיא רוצה שהילדים שלה יגורו לידה, אבל אין לה כסף לקנות להם דירה. עניתי לה - מי אמר שהם צריכים לגור דווקא ברעננה? ישראל לא גדולה, שיילכו לעיר אחרת בסביבה".

תגיות

17 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
דיור ל"זכאים"....
הרי כולנו זכאים. הבעיה היא שבמדינה הזו אין דיור בשכר דירה מוגן. זה הרבה יותר הגיוני מאשר לממן משכנתאות לארבעים שנה. בכל מדינות הרווחה כגון גנמרק, שבדיה, שוייץ ואפילו בניו יורק, יש מגוון של דירות בשכר מוגן. המשמעות היא שיש שליטה על המחירים, ואנשים יכולים לחיות לאורך שנים בשלווה. המדינה ממנה "אב בית" אחראי על תפעול המבנים וזה עובד נפלא.
תמי , תל אביב  |  04.05.09
16.
ל-12 בוקר טוב
אני לא יודע בן כמה אתה אני מתקרב ל-50 הבנתי כבר לפני עשור שהליכוד זה המכה שלנו של השכירים פשוטי העם וכו' כשהתחתנית הברירה שנתנולי זה לקנות בית באריאל, ואני רוצה ר"ג למה? בסוף קניתי משהו קטן 60 מ"ר בראשון רומה רביעית בלי מעלית. מאז אני לא בליכוד, אם לא המצב הבטחוני אני בחור מרצ אתם מבינים את אדונים תימני , מזרחי, יוצא שכונות רוצה מרץ.
קובי , ראשלצ  |  04.05.09
14.
הסבר למה אנחנו לא נעבור לפריפריה.
אנו זוג צעיר מבני עליה מברה"מ של שנות ה90. הגענו ארצה בגיל צעיר מאד ומרגישים ישראלים לכל דבר, אפילו מבטא אין לנו ולא זוכרים את הארצות המולדת שלנו, למרות שאחד מאתנו זכאי לאזרחות אירופאית היום בזכות סבא מליטא. גדלנו, שירתנו, למדנו, עמדנו מתחת לחופה ועשינו ברית לבכור שלנו - הכל ברוך השם בארץ ישראל. היום אני איש היי-טק ואשתי לומדת לתואר שלישי באוניברסיטה במרכז הארץ וגם עובדת בחצי משרה במעבדה. הכל טוב ויפה עד שלא נגיע לעניין הדיור. כבני עולים אין לנו גב כלכלי, הורים שמביאים לצאצאים כמה מאות אלפי ש"ח לקניית דירה ראשונה. אנו תקועים בשכירות שכל שנה עולה ואפילו לא חולמים על הדירה משלנו. עשינו חשבון ולפיו אנו צריכים 10 שנה לפחות כדי להגיע לסכום התחלתי ואז לקחת משכנטא ענקית של 500-600 אלף ואז לקנות דירה בסיסית. וזה בתנאי שלא נאבד את העבודה ונמשיך להרוויח טוב כמו היום. לעבור לפריפריה? אבל איפה נעבוד? אין שם היי-טק ואין מעבדות מדע מתקדמות לאישתי. גם תחבורה ציבורית נוחה אין בארץ למרות שזו ארץ קטנה וניתן לחבר כל חלקיה למרכז, אבל לא עושים את זה וייקח עשרות שנים עד שיעשו (אולי), מעדיפים להעביר לשם מזבלות ובסיסי צה"ל אבל לא תרבות וחינוך. גם הורים שלנו גרים במרחק דקות נסיעה מאתנו ועוזרים עם הילד ושם זה לא יהיה. חברים רבים כפתרון למצב עוזבים את הארץ. מישהו נסע לפוסטדוק עם "אופציה", מישהו לרלוקיישן בתקווה שישתקע שם, מישהו מהגר לקנדה ומישהו עובר ראיונות בשגרירות אוסטרלית. גם בפניוני ניצבת אותה הדילמה - TO GO OR NOT TO GO, עוד לא קיבלנו החלטה כי רוצים להישאר בארץ אבל כבר עכשיו רואים שממשל (גם ימין וגם שמאל) ממש לא מעונין בנו ואם רוצים להתקדם ולהגיע לאיכות חיים טובה עלינו TO GO! לפני 60 שנה היה קל יותר, מנטלית קל, לא היו מגדלי שן בת"א ששרים "סוציאליסטים" גרים שם בדירה ששווה 10M$, מסיבות סלבס עם אנשי הון ושלטון מתחבקים עם קוקטייל משובח ליד הבריכה עם דוגמניות, אז היו פופולרים ערכים אחרים כמו ציונות ותחיית העם, קצינים נועזים, חלוצים ואנשי עבודה, היום כל זה מעורר צחוק ציני של אותם אנשי שלטון והון ותמונות גרוטסקיות בTV, כל מי שלא בת"א הוא לוזר, פרימיטיבי, פראיר. אנו לא רוצים שילדים שלנו יחשבו שהורים שלהם פראירים וכנרא שבאמת עדיף לנו TO GO! חבל, אם זה המצב אחרי 60 שנות קיומה של מדינת היהודים.
צעיר ומשכיל  |  03.05.09
13.
כך נראה משרד שבראשו עומד אימפוטנט
כבוד השר מאז קום המדינה המדיניות של משרדך הינה לדאוג לכך שמחיר הדירות יוזל משמעותית לעומת זאת תמיד דאגתם למחסור בדירות וזה מצידו גרם ליקור הדירות אז אולי הסבר אדוני השר יתר על כן מדוע לא לתת למבקשים ולפשט את הבקשות להתרי בניה במקום שנים לחודשים בודדים מדוע רק באופן סלקטבי לרשויות חזקות האם שם המכרים לא קיימים אז או שאתה משחק בראש קטן ולא מתאים לשר או שאתה באמת חסר כל ידע בקורה בראשויות. וזה ממש בלתי אפשרי עם הייתה ראש עיר אז רבון עולם מה עשית שנתים ויותר במשרד מלבד מלשחק בדוקים עצוב מאוד ועצוב שעיתונאי מראין לא נכנס בך קצת יותר חזק. עצוב הקומבינה בהתגלמותה הטהורה. קדימה.
avi12345 , מרכז  |  03.05.09
לכל התגובות