מניה בפינצטה: הרלי דיווידסון

הטור היום מתרכז בחברה שכמעט כל אחד מכיר, הרלי דיווידסון (NYSE: HOG) - יצרנית האופנועים האמריקאית הותיקה, ש"נמצאת על הכביש" כבר 106 שנה. גם מי שמגדיר את עצמו בור בעניינים מוטוריים לא יתקשה לזהות אופנוע של הרלי, על פי תנוחת הישיבה הזקופה של הרוכב ורעש המנוע מחריש האוזניים.

הרלי היא חברה ממוקדת מאוד. תחום פעילותה העיקרי הוא ייצור אופנועים תחת שלושה מותגים: הרלי דייוידסון (המותג העיקרי והגדול ביותר מבחינת מכירות), Buell ו־MV Agusta. מכירות האופנועים מהוות את עיקר ההכנסה של הרלי, כאשר לצד פעילות זו מתקיימת חברת "הרלי דיווידסון שירותים פיננסיים" (HDFS), אשר תכליתה היחידה היא לאפשר מימון סיטונאי וקמעונאי לצרכנים המעוניינים לרכוש את מוצרי החברה.

צילום: בלומברג

בניגוד לאופנועי ההרלי הנמכרים בכל העולם, HDFS מספקת שירותים בארצות הברית ובקנדה בלבד. הרלי נסחרת בבורסת וול סטריט בשווי של 4.4 מיליארד דולר, ואת שנת 2008 סיימה עם מכירות של 5.6 מיליארד דולר ורווח נקי של 654 מיליון דולר.

בשנים האחרונות איבדה הרלי את דרכה. התוצאות לסיכום שנת 2008 מדגימות היטב את המשבר שעוברת החברה: שורת המכירות נסוגה ב־3% ביחס לשנה הקודמת בשל שחיקה של 8% בכמות האופנועים שנמכרו (מחיר המכירה הממוצע של אופנוע עלה קלות בשנה זו).

הרלי מציינת שבמהלך 2008 קטנו המכירות בארה"ב בכ־13%, אולם באורח מפתיע המכירות מחוץ לארה"ב דווקא עלו ב־10% בשנה זו. התפתחות דרמטית התחוללה בשורת הרווח הנקי, אשר צללה בכ־30% ב־2008 ל־650 מיליון דולר בלבד.

הרלי. הרווח הנקי צלל | צילום: בלומברג

לאור הנעשה בתעשיית הרכב האמריקאית בשנים האחרונות, התפתחויות אלו אינן מפתיעות. כמה ענקיות רכב אמריקאיות נמצאות היום במצב של פשיטת רגל בפועל, או כמעט פשיטת רגל, וחלקן ממשיכות לפעול רק בזכות מאמצי ההחייאה של הממשל האמריקאי. עם זאת, האינטרס הציבורי בהחייאת חברות אלו ברור: ג'נרל מוטורס, פורד ודיימלר מעסיקות יחד יותר מ־700 אלף עובדים. אם נוסיף למספר הזה את כמות התלויים (בני משפחה) של אותם עובדים ופנסיונרים החיים מקצבה שמשלמות להם קופות הפנסיה של החברות הללו, נגיע בקלות לכמה מיליוני איש אשר מטה לחמם תלוי

בתעשיית הרכב. הרלי מצדה מעסיקה כ־9,300 עובדים "בלבד", ולכן העניין הציבורי בהישרדותה נמוך.

עם זאת, הרלי זקוקה בדחיפות למקורות מימון חדשים. חלק מהותי מהמודל העסקי שלה בנוי על חברת השירותים הפיננסיים שלה, HDFS, אשר מספקת את האשראי הנדרש לרוכשי האופנועים. מעצם טיבה, HDFS לווה כספים בשווקים ומעמידה הלוואות ללקוחות החברה, אולם במשבר האחרון קשה יותר ויותר לגייס מקורות מימון. התוצאה של המצב שנוצר הוא פחות הלוואות לצרכנים הסופיים ופחות רכישות של אופנועים חדשים.

לאור המציאות החדשה שנוצרה בהרלי, מישהו אחר נטל על עצמו לספק לה את המימון הדרוש: וורן באפט. המשקיע הידוע מאומהה בחר להעמיד לחברה קו אשראי של 300 מיליון דולר בנוסף לסכום זהה שמעמידה בעלת המניות הגדולה בחברה. הרבה כינויים דבקו בבאפט עם השנים, "פראייר" הוא לא אחד מהם - ואכן, תמורת הסיכון (ההלוואה אינה מובטחת בשעבוד כלשהו) דרש באפט ריבית נשכנית של 15% לשנה.

באפט ידוע בחיבתו למניות של חברות מותג אמריקאיות כגון קוקה־קולה, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד. דווקא במקרה של הרלי העדיף באפט לקנות איגרות חוב של החברה במקום מניות. במקרה הזה הוא צודק: עם ריבית כזו, מי בכלל צריך מניות?

הכותב שותף מנהל בקרן Advantage. האמור אינו מהווה המלצה או ייעוץ כלשהו ו/או תחליף לייעוץ השקעות