מע"מ על התיירות? חיסול ממוקד של הענף

ממשלות ישראל לדורותיהן אינן מייחסות לתיירות חשיבות ראויה, ודאי לא באופן שהולם את הפוטנציאל העצום שלנו כארץ המרכזת עשרות אתרים קדושים.

עובדה - כבר יותר מעשור ששר התיירות מתחלף בכל עשרה חודשים; תקציב משרד התיירות מעולם לא היה בהיקף מספק כדי להתמודד עם האתגרים הרבים; אין חשיבה אמיתית לטווח ארוך ואין טיפול נכון ומקצועי, כמו ברוב מדינות העולם, שבהן המדינה משווקת על ידי רשות מקצועית עצמאית שנבחנת על פי תוצאות.

כל הדו"חות והתוכניות שהוזמנו בשנים האחרונות לבחינת קידום פוטנציאל התיירות מעלים אבק במגירה שכוחת אל. רק לפני שנתיים וחצי וחמישה שרי תיירות הזמינה ממשלת ישראל דו"ח מארנסט אנד יאנג בעלות של יותר מ־1.5 מיליון דולר. המסקנה: בחשיבה נבונה ובהשקעה נמוכה יחסית אפשר להכפיל את מספר התיירים שיבואו לישראל.

מדרגה חדשה ומסוכנת

אפשר לחייך ולומר: אנחנו ישראלים ואי אפשר לצפות מאיתנו אחרת. אנחנו הרי מצטיינים בפספוס הזדמנויות. אפשר גם להתעודד מכך ששר התיירות החדש והנמרץ עושה מאמצים כבירים כדי לשנות את הגישה כלפי התיירות סביב שולחן הממשלה. אפשר לחייך ולשקוע עמוק בכורסה. אלא שההצעה הטרייה להטיל מע"מ על השירותים לתייר היא כבר מדרגה חדשה ומסוכנת, שמשולה לחיסול ממוקד של ענף התיירות. מישהו באוצר "זרק" רעיון והוא קורם עור וגידים.

לצערי, לא נערך דיון רציני בעניין לשם בחינת השלכותיו או בחינת הנזק הטמון בו למשק, בשיתוף אנשי משרד התיירות וראשי הענף. שוכחים שתיירות הוא ענף שמפרנס עשרות אלפי עובדים מכל שכבות העם, לרבות בפריפריות ובערי הפיתוח. שוכחים שעבור רבים מאוד מדובר במפעל חיים, בדרך חיים, בהשקעות אישיות, וגם בתרומה עצומה לכלכלת המדינה ואפילו לתדמיתה בעולם.

אפשר להזכיר שרוב מדינות העולם נותנות פטור ממע"מ כדי להתמודד עם התחרות העולמית, בעוד אצלנו מחליטים, דווקא בעיצומו של משבר גלובלי, להפסיק להיות תחרותיים. אפשר לטעון שההצעה הזאת מצוינת לתיירות בירדן, בקפריסין, במצרים ובטורקיה. זאת מכיוון שהתיירים יעדיפו לנסוע למדינות השכנות ו"לתת קפיצה" של כמה שעות למקומות הקדושים אצלנו. מביקורו של האפיפיור לא יישאר הרבה אם בלאו הכי המדינה החליטה להרחיק ממנה את הצליינים.

האוצר יפסיד

אפשר להרבות בחישובים כלכליים ולהוכיח שבקיזוז הכנסות המדינה ממסים של גורמי התיירות - עקב הירידה התלולה הצפויה במספר התיירים - אוצר המדינה ייצא נפסד. אפשר לטעון עוד טענות כנגד המדינה, שמטילה מסים כבדים על גורמי התיירות ומחייבת אותם להיות יקרים כדי לשרוד.

יותר מכל אני רוצה להדגיש את ההשפעות שיהיו להטלת מע"מ על התעסוקה. תוספת של כל 100 אלף תיירים מגדילה ב־4,000 את מספר המועסקים. הנתון הזה עובד גם להפך: פחות תיירים שמבקרים בישראל - ואנו מעסיקים פחות עובדים.

אני מציע לחברי ועדת השרים, שידונו השבוע בגזירה המוזרה, ומחברי הכנסת, שיצטרכו להצביע עליה, להזמין לכנסת את יוסי, תקווה, בוריס ואחמד מהמלונות ומאתרי התיירות בטבריה, בנצרת, בנתניה, בירושלים, בבאר שבע ובאשקלון. אולי הם יוכלו להסביר להם למה החליטו לפגוע בפרנסתם ולשלוח אותם ללשכת התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה.