סדק ראשון בעסקת החבילה: איגוד לשכות המסחר פורש מלשכת התאום של הארגונים הכלכליים

נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין הודיע הבוקר (א') במסיבת עיתונאים בירושלים על פרישת האיגוד מלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. זאת בעקבות התנגדות איגוד לשכות המסחר לעסקת החבילה עם ההסתדרות. לדברי לין, לשכת התאום הפסיקה לדאוג לעסקים ונראה כי ראש הממשלה ושר האוצר לא הבינו את משמעות ההסכם שעליו חתמו עם ההסתדרות.

מניתוח שהציג נשיא איגוד לשכות המסחר עולה כי החוקים החדשים עלולים לגרום להפסד תוצר של כ-6 מיליארד שקל המהווים כ- 0.9% מהתוצר ולתוספת של כ- 27,000 מובטלים, וכל זאת רק לגבי עסקים קיימים.

לין הסביר כי אימוץ החוק הפלילי בדיני עבודה עלול להוות עילה לפתיחת הליכים פליליים נגד מאות אלפי אנשי עסקים. לדבריו, "מאות אנשי עסקים, מנכ"לים ויו"רים צפויים להישלח לכלא, אלפי עסקים צפויים להיסגר ועשרות אלפי עובדים צפויים להישלח הביתה דווקא בתקופה קשה זו כתוצאה מהשתלטות ההסתדרות על המשק".

במסיבת העיתונאים טענו ראשי איגוד לשכות המסחר כי חבילת החוקים שנכללת בעסקת החבילה, ובמיוחד השינויים הדרמטיים בחוקי העבודה, אינם קשורים כלל למצב הכלכלי במשק. לדבריהם, מדובר בחוקים שהתקבלו באישון לילה המסכנים את יציבות המשק, פוגעים במגזר העסקי החופשי ועלולים לגרום לירידה בהשקעות בארץ.

"אני קורא לראש הממשלה ושר האוצר: תתעשתו. תבלמו את הדבר הזה", אמר עוד לין, "הנזק שיגרם למשק הוא הרבה יותר חמור מאשר אמירת האמת: שגינו. לא הבנו על מה אנו חותמים. חייבים לעצור את החקיקה. מדובר על עתידו של המגזר העסקי החופשי בישראל. ראש הממשלה ושר האוצר יהיו אחראים אישית על גרימת נזק לעתידו של המשק הישראלי אם לא יבלמו את החקיקה".

בתגובה להודעת הפרישה של לין אמרו בלשכת התאום של הארגונים הכלכליים כי "אצל לין המאבק הפך למטרה ולא אמצעי להשגת הישגים למגזר העסקי. לין לא מבין שדברים השתנו בשנים האחרונות ושהמעסיקים והעובדים כבר אינם אויבים אלא שותפים, שמטרתם המשותפת היא חידוש הצמיחה ומניעת אבטלה".

עוד אומרים בלשכת התאום כי "עסקת החבילה שאושרה כוללת את כל הצעות לשכת התיאום והיא אושרה פה אחד בנשיאות, ללא התנגדות לשכת המסחר. לין בחר בנושא הסדרת יחסי העבודה כאמתלה להפוך את קוביות המשחק. הנושא נבחן על ידי מומחים ידועי שם ליחסי עבודה, אשר קבעו כי ההצעות לא משנות מהותית את כל מערכת יחסי העבודה במשק, בחלק מהמקרים אף משפרות אותן לטובת המעסיקים. זאת, לצד חבילת ענק בהיקף של 14 מיליארד שקל שתומכת במגזר העסקי בישראל ומונעת ממנו שורת גזירות".

"גם בעבר התנגד לין להסכמות במשק", מציינים עוד בלשכת התאום, "כמו במקרה של הסכם הפיצויים במלחמת לבנון השנייה והסכם הפנסיה שלין התנגד לו תחילה ורק לאחר שכל הארגונים הכלכליים תמכו בו הוא הצטרף אליו".