אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במת כלכליסט: תקציב המדינה - אפשר גם אחרת צילום: מירי דוידוביץ'

במת כלכליסט: תקציב המדינה - אפשר גם אחרת

בשוך הסערה, כדאי לבדוק שוב את הקיצוצים עליהם סוכם ושפוגעים רק בחלשים. ניתן לחסוך מיליארדים גם באמצעים אחרים

01.06.2009, 07:59 | משה ליאון

לאחר שהרוחות נרגעו, אחרי כותרות הענק, המלחמות האישיות וכיפופי הידיים, דווקא כעת, דקה לפני שיהיה מאוחר מדי - כדאי להתעשת ולבחון שוב, בקור רוח ובמתינות, את הקיצוצים שאושרו. מבחינת הצעת התקציב הקיימת עולה כי הקיצוצים בוצעו במקומות הלא נכונים, תוך פגיעה בחלשים. הותרת קיצוצים אלה על כנם תביא להחלשת המשק כולו.

כך, למשל, הממשלה החליטה להטיל מע"מ על פירות וירקות, להוסיף 1% לשיעור המע"מ ולקצץ את דמי ההבראה לעובדים. משמעות קיצוצים אלו היא פגיעה באוכלוסייה כולה באופן שאינו מבחין בין מעוטי היכולת לבין העשירים. קיצוץ דמי ההבראה הוא פגיעה קשה באוכלוסיות החלשות, שכן קיצוץ כזה לא ממש ישפיע על ההתנהלות הכלכלית היומיומית של האוכלוסיות העשירות יותר. גם העלאת שיעור המע"מ תביא אוטומטית לעליית מחירים גורפת.

התוצאה הצפויה, כאמור, היא פגיעה רבה יותר בשכבות החלשות. אבל לקיצוצים תוצאה קשה נוספת: הם יביאו לירידה משמעותית בצריכה במשק כולו - תופעה שאינה רצויה, בלשון המעטה, בתקופה של מיתון עמוק.

היקפם הכולל של קיצוצים אלה הוא כ־9 מיליארד שקל. אם המטרה היא תקציב שיוכל להתמודד עם המשבר הכלכלי, יש לאתר דרכים אחרות לקיצוץ בסדר גודל שכזה. אסור לשפוך את התינוק עם המים באופן שיביא לכך שהצריכה במשק הישראלי תיפגע בצורה כה דרסטית, ויש לנצל את ההזדמנות לחלוקת הנטל בצורה צודקת יותר.

מאיפה כן ניתן לקצץ?

אז היכן ניתן למצוא את אותם 9 מיליארד שקלים אלטרנטיביים?

1. כשנתוני האבטלה גדלים ובמגזר הפרטי מפטרים עוד ועוד עובדים, ברור כי הכרחי ולגיטימי להקפיא את השכר (ולא לפטר) במגזר הציבורי, המעסיק הגדול ביותר בישראל. משמעות צעד שכזה היא קיצוץ של כ־4 מיליארד שקל.

2. בזמנים של מיתון במשק, כשמסביבנו משתולל משבר כלכלי עולמי, הרפורמה במס לא צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. הקפאת הרפורמה במס תחסוך מיידית למדינה עלות של כ־4 מיליארד שקל נוספים.

3. הקפאת כל הקצבאות והתמיכות שבתקציב תביא לחיסכון של כמיליארד שקל נוספים.

סך הכל: 9 מיליארד שקל בדיוק.

עוד לא מאוחר

מכאן, שעדיין ניתן לבצע החלפה ושינויים בסעיפי התקציב, תוך מניעת התוצאות השליליות בטווח הקרוב והרחוק, ועדיין לאפשר לכלכלת ישראל לעלות על פסים של צמיחה.

היתרון הוא שמיד עם פתרון המשבר ניתן יהיה להסיר את ההקפאה באופן מיידי, להעלות את השכר, ובמקביל לבצע את הרפורמה במס, כך שהיעד להשלמת הרפורמה באופן סופי ב־2016 יישאר בעינו.

ההתאמות המוצעות אינן היחידות. חשוב שהממשלה תמשיך להשקיע בתשתיות תחבורה, כבישים ורכבות, בתעשייה ובתיירות. מדובר בתחומים אשר לכל אחד מהם השפעה משמעותית על התנהלות המשק כיום והכנתו לקראת השלב הבא - פוטנציאל צמיחה ויציאה מהמשבר שתושפע מההשלכות הגלובליות.

אני מאמין כי השילוב בין ביצוע ההתאמות הנדרשות בתקציב להמשך עידוד ההשקעה בתשתיות בנות קיימא במשק הנו התמהיל האופטימלי ליציאתו של המשק הישראלי ממיתון.

הכותב הוא רו"ח, שותף בכיר במשרד ליאון־אורליצקי ושות' וכיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
מאמר פילוסופי ולא כלכלי-ריאלי
מצד אחד, מחבר המאמר מספר, כי לא רק השכבטת החלשות יפגעו מתקציב אלא האכלוסיה כולה נידונה להיפגע. ומצד שני, מיד בהמשך הפיסקה, כשהוא פורט את עיקרי הקיצוץ - הוא מציין רק את השכבות החלשות ככאלה שניפגעות. מצד שלישי (כן, יש צד כזה) יתכן שכוונת המחבר לכך שהמשק כולו הוא זה שיפגע. המשק הוא יצור מופשט למדי. המשק לא הולך למילואים, לא שולח את ילדיו לבית הספר ולא משלם מיסים. את כל אלא עושה הציבור, לא המשק. לכן, הציבור הוא זה שנפגע מהקיצוץ. וליתר חידוד - הציבור שרגיש לתנודות : הציבור החלש. אגב, תמיד חוזרת הדרישה "להשקיע בתשתיות כבישים ורכבות" כאילו שהשקעה זו תביא את הפריפריה למרכז או להיפך. בקווי הרכבת הקיימים כבר אין צורך להשקיע, כיום הרכבת לא מתקרבת לתפוסה המירבית שלה ודורשי-עבודה מהפריפריה לא ניתלים על הקרונות כדי להגיע למרכז. השקעה בקווים חדשים (למשל לאצבע הגליל) היא רעיון נחמד אבל אני בספק רב אם יש לו ערך כלכלי. תשתית הכבישים היחידה שדרוש לה הרחבה - היא כבישי מרכז הארץ וזאת כדי לנסות לדלל את פקקי התנועה בכניסות והיציאות של תל-אביב, אבל הרחבת תשתית הכבישים בשאר חלקי הארץ, אולי תפחית במידת מה את תאונות הדרכים אבל לא תשפיע כהוא-זה על כלכלת ישראל.
ניצן , חיפה  |  02.06.09