במת כלכליסט: תקציב המדינה - אפשר גם אחרת

לאחר שהרוחות נרגעו, אחרי כותרות הענק, המלחמות האישיות וכיפופי הידיים, דווקא כעת, דקה לפני שיהיה מאוחר מדי - כדאי להתעשת ולבחון שוב, בקור רוח ובמתינות, את הקיצוצים שאושרו. מבחינת הצעת התקציב הקיימת עולה כי הקיצוצים בוצעו במקומות הלא נכונים, תוך פגיעה בחלשים. הותרת קיצוצים אלה על כנם תביא להחלשת המשק כולו.

כך, למשל, הממשלה החליטה להטיל מע"מ על פירות וירקות, להוסיף 1% לשיעור המע"מ ולקצץ את דמי ההבראה לעובדים. משמעות קיצוצים אלו היא פגיעה באוכלוסייה כולה באופן שאינו מבחין בין מעוטי היכולת לבין העשירים. קיצוץ דמי ההבראה הוא פגיעה קשה באוכלוסיות החלשות, שכן קיצוץ כזה לא ממש ישפיע על ההתנהלות הכלכלית היומיומית של האוכלוסיות העשירות יותר. גם העלאת שיעור המע"מ תביא אוטומטית לעליית מחירים גורפת.

התוצאה הצפויה, כאמור, היא פגיעה רבה יותר בשכבות החלשות. אבל לקיצוצים תוצאה קשה נוספת: הם יביאו לירידה משמעותית בצריכה במשק כולו - תופעה שאינה רצויה, בלשון המעטה, בתקופה של מיתון עמוק.

היקפם הכולל של קיצוצים אלה הוא כ־9 מיליארד שקל. אם המטרה היא תקציב שיוכל להתמודד עם המשבר הכלכלי, יש לאתר דרכים אחרות לקיצוץ בסדר גודל שכזה. אסור לשפוך את התינוק עם המים באופן שיביא לכך שהצריכה במשק הישראלי תיפגע בצורה כה דרסטית, ויש לנצל את ההזדמנות לחלוקת הנטל בצורה צודקת יותר.

מאיפה כן ניתן לקצץ?

אז היכן ניתן למצוא את אותם 9 מיליארד שקלים אלטרנטיביים?

1. כשנתוני האבטלה גדלים ובמגזר הפרטי מפטרים עוד ועוד עובדים, ברור כי הכרחי ולגיטימי להקפיא את השכר (ולא לפטר) במגזר הציבורי, המעסיק הגדול ביותר בישראל. משמעות צעד שכזה היא קיצוץ של כ־4 מיליארד שקל.

2. בזמנים של מיתון במשק, כשמסביבנו משתולל משבר כלכלי עולמי, הרפורמה במס לא צריכה להיות בראש סדר העדיפויות. הקפאת הרפורמה במס תחסוך מיידית למדינה עלות של כ־4 מיליארד שקל נוספים.

3. הקפאת כל הקצבאות והתמיכות שבתקציב תביא לחיסכון של כמיליארד שקל נוספים.

סך הכל: 9 מיליארד שקל בדיוק.

עוד לא מאוחר

מכאן, שעדיין ניתן לבצע החלפה ושינויים בסעיפי התקציב, תוך מניעת התוצאות השליליות בטווח הקרוב והרחוק, ועדיין לאפשר לכלכלת ישראל לעלות על פסים של צמיחה.

היתרון הוא שמיד עם פתרון המשבר ניתן יהיה להסיר את ההקפאה באופן מיידי, להעלות את השכר, ובמקביל לבצע את הרפורמה במס, כך שהיעד להשלמת הרפורמה באופן סופי ב־2016 יישאר בעינו.

ההתאמות המוצעות אינן היחידות. חשוב שהממשלה תמשיך להשקיע בתשתיות תחבורה, כבישים ורכבות, בתעשייה ובתיירות. מדובר בתחומים אשר לכל אחד מהם השפעה משמעותית על התנהלות המשק כיום והכנתו לקראת השלב הבא - פוטנציאל צמיחה ויציאה מהמשבר שתושפע מההשלכות הגלובליות.

אני מאמין כי השילוב בין ביצוע ההתאמות הנדרשות בתקציב להמשך עידוד ההשקעה בתשתיות בנות קיימא במשק הנו התמהיל האופטימלי ליציאתו של המשק הישראלי ממיתון.

הכותב הוא רו"ח, שותף בכיר במשרד ליאון־אורליצקי ושות' וכיהן בעבר כמנכ"ל משרד ראש הממשלה