שורת הרווח: המשקיעים כבר למדו על אפקט המדד בת"א־100, ההפתעות מחכות במדדי היתר

ממוצע התשואה בחודש מאי של 15 המועמדות להיכנס למדד ת"א־100 עמד על 31%, והמדד עלה בפרק זמן זה רק ב־9%. נתונים אלו מרמזים שחלק מהותי מ"אפקט המדד" (עודף התשואה הנובע מכניסה למדד מוביל) התקבל כבר בחודש מאי. יש לבחון את הזה בזהירות, מכיוון שייתכן שהסיבתיות הפוכה, כלומר המניות עלו בחודש מאי ולכן עתידות להיכנס למדד ת"א־100.

את הסיבתיות ההפוכה אפשר לנטרל על ידי בחינת התשואה בחודש מאי בכל המניות שניתן לסמנן כמועמדות מובילות לכניסה למדד על פי הפרמטרים: מניות עם שיעור אחזקות ציבור גבוה מ־20%, שווי שוק אחזקות הציבור של יותר מ־100 מיליון שקל ושווי שוק המניה גבוה מ־430 מיליון שקל - פרמטרים שצריכים להספיק לכניסה למדד בעדכון הנוכחי. השקעה באסטרטגיה זו היתה מובילה לתשואה של כ־25% בחודש מאי.

במקביל, 12 המניות שעתידות לפנות את מקומן במדד ת"א־100 עלו בממוצע באחוז וחצי בלבד בחודש זה. מכיוון שמרביתן יצאו מהמדד בגלל אי־עמידה בקריטריון אחזקות הציבור, היציאה הצפויה מהמדד אינה תלויה בשווי השוק שלהן.

המסקנה היא שהשוק כבר החל להיערך לעדכון המדדים הקרוב, בעיקר בכל הקשור למדד ת"א־100. בעדכון הקודם, בינואר 2009, מרבית הפרמיה על הכניסה למדד התקבלה בשבועיים הראשונים של דצמבר (המקבילים לשבועיים הראשונים של יוני בעדכון זה - א"ט). נראה שהשוק לומד את התופעה ומקדים את מועד האפקט. נשאלת השאלה כמה פרמיה, אם בכלל, נותרה עבור שמונה המניות המסומנות כנכנסות למדד באופן כמעט ודאי. עדיין נשארו כמה סימני שאלה בנוגע לכניסה וליציאה של כשבע מניות נוספות מהמדד. סימני שאלה אלו ייפתרו בשבועיים הקרובים וישפיעו מאוד על המניות שכניסתן עדיין אינה ודאית.

המבחן: מדד ת"א־100

כניסת יתר המניות למדד ת"א־100 תיבחן בשלושה ממדים. הראשון - שווי השוק. בממד זה יקבע שווי השוק את סדר הכניסה, כששווי מסוים יסמן את הגבול: מניה שתעמוד מעליו בכל הקריטריונים תיכנס, ומנגד מניה שתעמוד מתחת לאותו שווי לא תיכנס. ברשימת המועמדות לכניסה יש כעת צפיפות רבה, והן מצויות בתחרות גם עם מניית ריט1 שעלולה לאבד את מקומה במדד.

מועמדות לכניסה למדד ת"א-100

הממד השני - שווי שוק אחזקות הציבור. מניה שלא תעמוד בקריטריון זה לא תיכנס. המניות שעלולות לאבד את הכניסה למדד בגלל אי־עמידה בקריטריון זה הן סאני, אזורים ודמרי. שני קריטריונים אלו יתבהרו במהירות משום שהם נקבעים על פי ממוצע שוויי השוק של השבועיים הראשונים ביוני, ולכן לאחר כמה ימים ביוני הממוצע כבר כמעט נקבע ורק שינויים חדים ישנו אותו.

הממד השלישי - שיעור אחזקות הציבור. ההשפעה של ממד זה תתקיים אם רק אחת משבע (או יותר) המניות בת"א־100, שאינן עומדות כעת בקריטריון זה, תבחר להעלות את שיעור אחזקות הציבור, ולחלופין, אחת ממניות במדד היתר עם שווי שוק גבוה, שאינה עומדת בקריטריון, תבחר להעלות את אחזקות הציבור כדי להיכנס לת"א־100. בכל מקרה, המניה האחרונה שעומדת להיכנס למדד עשויה לאבד את מקומה בגלל אותה מניה שתנסה להפתיע באמצעות העלאת אחזקות הציבור בה. העלאת אחזקות הציבור ניתנת להיעשות עד 15 ביוני, ולכן מקור האי־ודאות יישאר עד לתאריך הקובע. הפרמיה עבור המניות שכניסתן למדד ת"א־100 אינה ודאית אמורה להתקבל במשך השבועיים הראשונים של יוני.

המשתנה: מדד יתר־50

בעדכונים האחרונים אפקט המדד, שנדחה ממש ליום העדכון עצמו, השפיע בעיקר בכניסה למדד יתר־50 ויתר־120. העליות במדדי היתר מתחילת השנה הובילו להגדלת אחזקת הציבור במניות מדדים אלו. התוצאה היא שלכניסה למדדים עתיד להיות אפקט מדד לא קטן. תעודות הסל מחזיקות כעת בכ־65 מיליון שקל במניות מדד יתר־50 וכ־370 מיליון שקל במניות מדד יתר־120.

מועמדות לכניסה למדד יתר-50

בחינת המניות שייכנסו למדדי היתר קשה יותר מאשר למדד ת"א־100 מכיוון שעבור מדדים אלו קריטריון הסחירות בעל השפעה רבה. עבור מדד יתר־50, המניה צריכה להיות בין 200 המניות הסחירות ביותר, ועבור יתר־120 בין 350 המניות הסחירות ביותר. מניות רבות לא ייכנסו למדד בגלל אי־עמידה בקריטריון זה, וזאת למרות העובדה שהן עומדות ביתר הקריטריונים. הקריטריונים הנוספים לכניסה למדד יתר־50 בעדכון הנוכחי הם שיעור אחזקות ציבור של 20% לפחות, ושווי שוק אחזקות ציבור צריך להיות לפחות 40 מיליון שקל.

14 מניות עתידות לעבור מיתר־50 לת"א־100, מנגד רק חמש מניות (גרינסטון, בלופניקס, אורכית אודיוקודס וריט1) עתידות לעבור מת"א־100 ליתר־50. נוסף על כך, במדד יש כעת 49 מניות בלבד. ממדד יתר־50 אמורות לצאת תשע מניות בגלל אי־עמידה בקריטריון אחזקות הציבור ועוד מניה אחת בגלל אי־עמידה בקריטריון הסחירות. לכן יש מקום ל־20 מניות שייכנסו למדד, וזאת מלבד אלו שיעברו אליו ממדד ת"א־100. גם בעדכון מדדים זה, כמחצית מניות מדד יתר־50 יוחלפו. למדד זה עתידות להיכנס 20 המניות עם שווי השוק הגבוה ביותר שעומדות בכל הקריטריונים. מניות רבות גבוליות מבחינת העמידה בקריטריונים, וקשה להעריך כעת אם ייכנסו למדד. הסחירות של המניה ה־200 עומדת כעת על כ־85 אלף שקל ביום, ויש מניות רבות שהכניסה שלהן למדד תלויה בעמידה בסף זה - סף שאמור לעלות במעט בשבועיים הקרובים. מניות אחרות עומדות בקלות בכל הקריטריונים וגם שווי השוק שלהן גבוה מספיק כדי להבטיח שהן יהיו בין 20 המובילות ולכן כניסתן למדד כמעט ודאית.

מרבית המניות שייצאו מיתר־50 שאינן עומדות בקריטריון אחזקות הציבור, ונכנסו למדד בעדכון הקודם משום שלא נמצאו 50 מניות שעמדו בכל הקריטריונים. בדומה לת"א־100, גם הקריטריונים לכניסה ליתר־50 אמורים לחזור ולהיות קשים יותר החל בינואר 2010.

מועמדות מובילות לכניסה למדד יתר-120

המעניין: מדד נדל"ן־15

בין המדדים הסקטוריאליים המעניין יותר הוא מדד נדל"ן־15. הקושי בחיזוי עדכון ההרכב של מדד הנדל"ן נובע מהצורך של החברות השייכות בו להציג הכנסות מנדל"ן בהיקף של 50% מההכנסות השוטפות של החברה בשנה האחרונה. כלל זה הוציא בעדכון הקודם את קרדן אן.וי מהמדד, וקשה להעריך אם המניה תחזור אליו בעדכון הנוכחי. שתי מועמדות נוספות להיכנס למדד הן דלק נדל"ן ואלרוב ישראל. יוצאת כמעט ודאית מהמדד היא אדגר, וייתכן שגם איירפורט סיטי תיפרד ממנו.

הידוע: מדד ת"א־25

בזירת מדד ת"א־25 שתי הנכנסות כבר מסומנות זמן רב: קבוצת דלק וכור. הסיכוי של דלק רכב או כלל ביטוח להיכנס למדד נמוך מאוד. מהמדד ייצאו שתיים מהשלוש: גזית גלוב, שופרסל ובזן. מניית הראל, שעלתה בשבועיים האחרונים יחסית לשלוש המועמדות לצאת מהמדד, תישאר ככל הנראה במדד ת"א־25.

ביקושים לדלק נדל"ן

ביום חמישי, במהלך מסחר הנעילה, צפויות תעודות הסל להזרים ביקוש של כ־2.5 מיליון שקל למניית דלק נדל"ן ושל כ־0.75 מיליון שקל למניית אבוג'ן. הסיבה לעודף הביקוש היא העדכון השבועי של "מספר המניות במדד" עבור שתי המניות הנובע מהנפקת המניות של דלק נדל"ן שנבעה מהנפקת הזכויות ומעלייה בכמות המניות של אבוג'ן שנבעה ממימוש אופציות. עודפי ביקוש אלו מסבירים את העלייה בשתי מניות אלו ביומיים האחרונים.

*הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק