רף: "הבעיה עם רגולציה היא שכשמכניסים חדשה, לא תמיד מוציאים את הישנה; צריך לאמץ את הגישה של מעט זה יותר"

במהלך כנס לשכת עורכי הדין המתקיים באילת, הביע יו"ר בנק לאומי, איתן רף, את דעתו לגבי השורשים העיקריים של המשבר הכלכלי העולמי. לדבריו: "המשבר הוא משבר אמריקאי. מוצרים לא נכונים נמכרו, וחלק גדול מהם היו מוצרי משכנתאות ששווקו לקהל הלא נכון. חלק מהעניין זה בפירוש הולכת שולל. המוצרים נמכרו ונמכרו ואף אחד לא החזיק אפילו ברמה מסוימת של סיכון. הנדל"ן האמריקאי הכפיל את מחירו וההנחה הייתה שזה יעלה. הבעיה הייתה שהאמריקאים הפכו את הדירות שלהם לכספומטים, וכל פעם שהערך עלה – הם לקחו הלוואות נוספות".

רף הסביר: "הייתה הולכת שולל כי הלקוח לא התאים למוצר. ניתנו משכנתאות של 110% משווי הנכס. מבחינת ישראל זה משבר מיובא. אנחנו לא השקענו באותם נכסים מפוקפקים והתיאבון של הבנקים בישראל היה צנוע. אף אחד לא העריך את הקשר בין קריסת ליהמן ברדרס לבין משבר גלובלי. היום אנחנו יודעים שההשפעה השוקית של הטיפול בקריסת הבנק הייתה קשה. טיפול אחר בפרשת ליהמן היה יכול לגרום למשבר להיראות אחרת".

בהתייחס למצבו של השוק בישראל, אמר רף: "אני חושב שבכלכלת ישראל נראה ב-2009 ירידה של אחוז - אחוז וחצי בצמיחה. לדעתי בארה"ב נראה התאוששות מהירה, האמריקאים מזרימים המון כסף למערכת, וב-2010 תהיה שם צמיחה של 2%, וזה יוביל לצמיחה כזו גם אצלנו. הבעיה הגדולה ביותר בעיניי זאת האבטלה. 8% זה אסון".

בעניין עלויות הפיקוח והרגולציה על המערכת הבנקאית, אמר רף: "בקבוצת לאומי עלות הרגולציה היא בסביבות 70 מיליון דולר בשנה. זו עלות גבוהה מאוד והיא רק הולכת ועולה. הבעיה עם הרגולציה היא שכאשר מכניסים רגולציה חדשה, לא תמיד מוציאים את הישנה. צריך לאמץ את הגישה של מעט זה יותר. בכל מקום חלה עלינו רגולציה שונה לפי המדינה שבה לאומי נמצא. צריך להנהיג רגולציה גלובלית ופשוטה, שתכלול גם את המערכת החוץ-בנקאית".

איתן רף | צילום: יניב כהן

רובין: "דירוג רע לחברות הדירוג"

בפאנל בו השתתף רף, דיבר גם עורך הדין פיני רובין, שהתייחס לאחריותן של חברות הדירוג באומרו: "חברות הדירוג נחלו כישלון חרוץ במשבר הנוכחי. מנגד לדירוג שלהן, אצלי הן לא היו מקבלות ציון גבוה". רובין הוסיף: "אני חושב שצריך לטפל בנושא של חברות הדירוג באופן שבו יוטלו עליהו חובות והגבלות, גם מתוך חובת האמון שלהן, וגם מתוך חובה ברשלנות, התפקיד שלהם קריטי במשק והכישלון שלהם היה מהדהד".

פרופ' אוריאל פרוקצ'יה, מומחה לדיני חברות וניירות ערך שהשתתף גם הוא בפאנל, פתח את דבריו בביקורת חריפה: "ראיתי שבחדר ליד נערך פאנל הפשע המאורגן וחשבתי שאולי זה הפאנל הזה כי זה אותו נושא". פרוקצ'יה, הפגין עמדה תקיפה ואמר: "המשבר הנוכחי נגרם בכוונה תחילה. נחזור לשוק המשכנתאות האמריקאי, ואסביר: ניתנו משכנתאות שרק הנכס הממושכן הועמד כערובה. זה אומר שללווה יש אפשרות לתת את המפתחות של הדירה לבנק ולהיפטר מהחוב. בנוסף דובר בשוק של סאב-פריים, שברור שהסיכוי שלו להחזיר את החוב – נמוך מאוד".

פרוקצ'יה המשיך: "כאשר לוקחים משכנתאות כאלה ועושים אג"ח שלהן, ברור שמוכרים נכס מאוד מסוכן. ולמה שמנהלי הסיכונים של הבנקים שקיעו בשוק הסאב-פריים? כי הייתה רטוריקה שניתן לפזר את הסיכונים. אבל מי שלקח קורס בסיסי ביותר במימון יודע שיש סיכונים שאי אפשר לפזר אותם". בשלב זה סייג פרוקצ'יה את דבריו: "לא התכוונתי לומר שמישהו רצה שהאסון יתקיים, אבל אני בטוח שמנהלי ההשקעות שראו את התמריצים שלהם והבונוסים שלהם, שהיו בהתאם לכמות המכירות, ידעו שזה הולך לקרות".

מאוחר יותר הסביר פרוקצ'יה ל"כלכליסט": "אני לא יכול להגיד על כל מנהל מה עבר לו בראש, אבל אני אומר שלכל אחד היה תמריץ לראות את העולם בצורה כזו. הם תומרצו להסתכל על ה'אפסייד' ולא על ה'דאונסייד', ולקחת את הסיכונים".

בעניין התערבות רגולטורית באחריותם של מנהלי הסיכונים, אמר פרוקצ'יה: "בדמי זורמים הרבה גנים נגד רגולציה, כי יש גם כישלונות רגולטוריים. לדעתי צריך ליצור תשתית של תביעות נגד מנהלים שנטלו סיכונים בלתי מחושבים".

לגבי אחריותם של רואי החשבון, אמר נשיא לשכת רואי החשבון, ראובן שיף: "הביקורת החשבונאית אינה מכוונת לצפות משברים ואינה עוסקת בנבואה. היא עוסקת בעבר ולא בעתיד. אנחנו בודקים, על פי כללים אחדים, אם הדו"ח משקף את נכסי החברה ואת תוצאות פעילותה. המקצוע שלנו לא עוסק בעתידנות".